נחנקתי קלות לבשורה שפיסת החיים שלי של 12 שנה עומדת להיעלם. זה לא כאילו הצצתי אחורה בזעם או בהנאה אבל הבלוג הספציפי הזה של ישראבלוג נתן לי המון. קיבלתי פה במה וקהילה של אנשים מופלאים שיודעים לכתוב ושרבים מהם משיקים לחיי גם במקומות שונים כיום.
קיבלתי הכרה במיומנות שהייתה מובנת מאליה עבורי, כתיבה. וקיבלתי עוד מקום לתעד חיים שלפעמים היו שגרתיים ומתסכלים עד אימה ולפעמים מצחיקים ומרגשים. ילדתי פה, בניתי את הזהות האימהית שלי פה ואת הזהות הנשית שלי. קיבלתי הרבה אהבה וגם הדהודים לרגשות מסוימים בי וקיבלתי היכרות עם אנשים נפלאים שאחרת לא הייתי פוגשת וגם חברויות נהדרות.
ואני תוהה אם ישראבלוג היא רק פלטפורמה אחת מני רבות. אני כותבת גם בוורדפרס (לעתים רחוקות יותר) ואני רואה שמנגנוני התגובות מעצבנים.
בפייסבוק התגובות זמינות במחי לחיצה אבל בפייסבוק יש לי חברויות ממעגלים שונים ואין לי את אשליית האנונימיות המנחמת של ישרא.
ואני מבינה שצריך להיפרד מהמקום ואולי לבנות מחלקי החיים שלי משהו חדש אבל אני רוצה שתמשיכו להיות חלק משמעותי גם מהבלוג איך נתקבץ מחדש כקהילה?
אני מבינה שצריך לעשות את זה מהר.
מתכננת לקבץ פוסטים נבחרים אבל לא לגבות. הגיבוי נראה לי מעצבן ומיותר. לא כל פוסט שלי שווה גיבוי. לפעמים סתם רציתי לדבר אבל לא הכול אני רוצה לזכור או להזכיר.
מה אתם עמיתי לכתיבה בישרא מתכוונים לעשות? איך אתם נפרדים מהבלוג שלכם?
הוודאות היחידה שלי היא שאני אמשיך לכתוב בלוג. הבלוג הוא אחת מהנאות חיי ואני לא מתכוונת לוותר עליה.
myreaderlife 
ג’וליאנה אהובה, באמת עצוב לעזוב באבחן סכין את המקום שהפך לבית – ואת נמצאת כאן הרבה יותר שנים ממני. ובכל זאת יש כנראה חיים אחרי ישראבלוג, ואולי אפילו חיי קהילה בלוגייתית…מי יודע?
אני כבר שנה וחצי כותבת במקביל כאן וב-http://www.blogger.com של גוגל, וכאן <a target=_blank href="http://empiarti.blogspot.co.il/2017/12/blog-post_6.html">בפוסט האחרון שכתבתי נראה לי שעניתי לך לפחות חלקית…..
מקווה שתמשיכי לכתוב ולתעד ואל תשכחי לומר לאן את עוברת כדי שאוכל לעשות מנוי על הבלוג החדש…..
אני ממשיכה לכתוב ב-http://www.blogger.com, ומנסה להפיץ את הבשורה הלאה… אם הרבה בלוגרים יעברו יש סיכוי שנצליח לשמור על הקהילה איכשהו.
נשבר לי הלב עוד לא גיביתי ולא בדקתי אופציות אחרות.
כהרגלי בקודש בטח אחכה לרגע האחרון.
גם אני עדיין לא החלטתי אם והיכן להמשיך לכתוב
התחלתי פעם לערוך גיבוי והפסקתי
9 שנים לא קל לגבות.
בהצלחה לך היכן שתחליטי להמשיך !
הי,
אפילו לא ידעתי שישראבלוג הולך להיסגר – אולי בגלל שאני כבר לא כותבת … חבל מאוד!
גיביתי הכול על קבצים כשעברתי לוורדפרס (לפני שלוש שנים), כך שעכשיו אין לי הרבה מה לעשות. זה גם לא נוגע בי ישירות, ובכל זאת יש בזה משהו מטלטל, שהרי בשתים עשרה השנים האחרונות לא עובר כמעט יום בלי שאכנס לישרא, לבלוג זה או אחר. ברור שזה יהיה חסר.
אבל במידה רבה פלטפורמה היא גם עניין של הרגל, וכל בלוגר יכול למצוא משהו שמתאים לו – ורק להקפיד ליידע את האחרים. אני מאמינה שמשם זה כבר יכול לזרום.
הגיבוי הוא אוטומטי על ידי ישראבלוג, לא צריך להעתיק ידנית. אני עברתי לwordpress כי יש שם אפשרות לייבא את כל התוכן הקודם וזה קסם לי. אפילו שאת התמונות אני בכל זאת אחסר כי הן ייפלו עם השרתים ולא אעלה אותן מחדש.
עלה לי רעיון לפתוח 2 בלוגים,אחד לדווח שוטף בבלוגר ושני בוורלדפרס לצורך הבאת התכנים מישרא.
גיביתי לפני חצי שנה 13 מתוך כ15 השנים שאני כאן,השאר זו בעיה קטנה וודאי אעשה גיבוי לקראת הסגירה שאותה אני עדיין לא מעכל
חשבתי על זה שהייתי רוצה לגבות רק חלק מהפוסטים. לא כל פוסט הוא זהב. אולי אבחר כמה למזכרת. ומהיתר אפרד בלב שלם.