ארכיון חודשי: יולי 2016

יום 10

רגיל

אתמול אירחנו את הבן של החברים שלנו. הוא ונן וחגגו בלילה והיה כיף לראות שלא רבו אפילו פעם אחת. הם שיחקו כדורגל , יצאו, חזרו והיה לי כיף עם התחושה שמדובר בילד גדול.

 

בבוקר טוליו פירגן לי שינה (משימה לא פשוטה כשיש שני ילדים תוססים)והכין פנקייקים לארוחת בוקר. התעוררתי מהריח הנפלא. 

 

ועדיין הייתה הקלה להביא את נן לדודתו האוהבת ולהרגיש קצת רווקים. לקחתי את טוליו לבר מסעדה דרום אמריקאי בשם טוטומה . הם מגישים את רוב המנות בAREPA שהיא פיתה שעשויה מקמח תירס. היו מנות מאד עשירות וטעימות וקינוח להתעלף. חוץ מזה שתיתי קוקטייל מגניב שכמותו לא טעמתי שכלל בירה ג'ינג'ר וליים בשילוב רום. מזמן לא שתיתי משקה אלכוהולי שבא לי טוב.

חוץ מזה היה שירות נפלא, קנקני מים בלי שביקשנו, קפה על חשבון הבית והמון מפיות (שימושי כי קשה לאכול ארפה באלגנטיות). 

כיף לאכול אוכל שלא טעמתי קודם במקום חביב וצבעוני עם אהובי. 

 

עכשיו יש לנו יום וחצי ללא ילד. נהנית מהשקט ומחוסר הצורך לדאוג  לדברים.

 

יום משמח…

מודעות פרסומת

ימים 7-8-9

רגיל

תקופה של אי נוחות הקשורה לפונקציות ביתיות שפתאום מזייפות. הבית כבר לא מקום מפלט לשאוף אליו בסוף היום אלא מצבור של בלגן, נטיפי קרח במקפיא, כיור ששב ונסתם וערימות כביסה לא נגמרות.

חיים, בקיצור.

ואז מאבדים את המפתח של האוטו בקניות בסופר ומשתגעים כי אין מפתח ספייר ואז טוליו מוצא אותו בארנק.

ואז שמחים שמשהו שלא תפקד פתאום מתפקד.

יש משהו משחרר בכך שמקבלים את חוסר המושלמות של החיים ולומדים להעריך את הדברים הפשוטים.

 

היום קבענו עם חברים לעשות פיקניק ליד הים. כל כך כמהה לים.

 

היה ממש מעולה ואפילו הספקתי להיכנס לים. היה צפוף אבל עצם המגע שלי עם הים הספיק לי. 

 

 

יום 7

רגיל

התחלתי את היום עם אנרגיה אפסית. די אופייני לימי רביעי.

הצלחתי לשתות הרבה

לנן היה יום מוצלח בקייטנה והרגיע אותי לדעת שהוא שמח.

היום באות הסבתות מה שאומר שסוף סוף נאכל יחד ארוחת ערב משפחתית. זה לא קורה הרבה לאחרונה.

 

יום 6

רגיל

יום מאד אינטנסיבי.

עשיתי חוויית ספרייה טובה לשתי סטודנטיות  מבוגרות. לאחת מהן זו פעם ראשונה בספרייה שלנו.

תערוכת גמר בבצלאל עם מורת דרך מושלמת, חברתי שעובדת שם ועשתה לי סיור. יצירתיות מדהימה  וגם סרטון אנימציה של בחורה עם סיפור משפחתי שקצת מזכיר את שלי והדהד לי בנפש.

חזרתי ממש מאוחר הביתה ונן חיכה לי. זה ריגש אותי כי לאחרונה הוא קצת קוצני והיום הוא הראה לי כמה הוא זקוק לי.

מצאתי את בגד הים האבוד של נן שטוליו ונן חיפשו לשווא יום שלם ולא מצאו. כוח העל שלי כנראה.

 

צריכה להרגיע קצת באינטנסיביות אבל היומיים האחרונים הוכיחו לי שמותר ורצוי לעשות את מה שאני אוהבת. ושזה נחמד לתפוס קצת מרחק מהבית לפעמים כי אז מעריכים יותר את נוכחותי.

 

יום 5

רגיל

שחוקה מההבנה שהגיע הזמן לסגור עניינים ולתאם ולשריין ולקנות כרטיסים ועוד כמה פעלים כשהילד רוצה בסך הכול להסריח בבית על הספה. אולי אתן לו גם קצת מזה אבל אל רוצה למסמס את כל החופש על התמרחות בבית.מה גם שהמון אנשים רוצים לקבוע ולעשות המון דברים איתנו שזה נחמד אבל גם מעייף.


 


אתמול הסתיים די מעצבן בגלל הלחצים ובגלל התחושה שכל העינים נשואות אלי ביחס לכל אופרציית החופש הגדול ומצד שני זו אני שעושה את זה באמת הכי טוב. מזכיר לי את הטור של רענן שקד שמאד עצבן אבל שיקף מציאות. לא נורא, טוליו עושה הרבה יותר טוב ממני דברים אחרים.


 



אבל היום בבוקר הייתה לי שיחה טובה עם טוליו והובטח לי שיתוף פעולה. ונן קצת נרגע מגישת האנטי שהייתה לו אתמול. קורה.


 


עדיין זקוקה מאד לחופש. רוצה לקחת יום חופש שיהיה כולו לעצמי.


 


לא עשיתי הליכה אבל היום קבעתי עם חברות ללכת לסרט. ומחר אני הולכת לתערוכת הבוגרים של בצלאל. התברר לי שלא הפסדתי אותה.


 


 ***הלכתי עם חברה לחולייטה. פגשנו שם חברה משותפת שבאופן ספונטני החליטה ללכת לבד. היה מעולה והשגתי לי שתי פרטנריות  לצפייה בסרטים לפי טעמי. מושלם.

יום 3-4

רגיל

אני מאד מרוצה מעובדה שגמרתי משימה שהכבידה לי מאד על הנשמה (ובדיעבד בלי סיבה) ושהצלחתי לשלב אותה עם דברים שאני אוהבת לעשות וגם גמעתי ספר למועדון הקריאה. ספרי נוער נגמעים על פי רוב בקלות וזה באמת ספר מצוין. (הספר הוא "פלא")

 

חוץ מזה היה נחמד להיות רק שנינו.למרות שקשה להגיד שניצלנו את זה לדייט. זה עניין קצת בעייתי אצלינו מיעוט היציאות המשותפות. יש לי בן זוג שהוא יושב בית.

 

כשהגענו לאסוף את נן מההורים שלי הוא ישן ופתאום הוא נראה לי כל כך גדול.

 

התחיל שבוע חדש  ובאופן מפתיע לא היו לנו פקקים למרות שיצאנו מאוחר. כמה חסד יש בתקופה הזאת!

 

שתיתי בבוקר קפה מצוין  ומאפין תפוחים. והתחלתי את "תשרין" של איימן סיקסק. הספר מתחיל מעולה.מאד אהבתי את "אל יפו" שלו.אין כמו זמן האיכות לפני העבודה.

 

מבטיחה לעצמי השבוע לעשות הליכות לפחות שלוש פעמים בשבוע , לקבוע ללכת לסרט עם חברה וגם תור לפדיקור.

 

 

 

 

 

 

יום 2

רגיל

אני אוהבת ימי שישי שמתחילים בנינוחות. אני אוהבת להתעורר ולגלות שאני לא צריכה לקפוץ מיד מהמיטה. בפרט שהיה לנו שבוע עמוס.

 

קבעתי תאריך למסיבת יום הולדת משפחתית לנן שיהיה בן 10. הבטחתי לעצמי שהשנה לא אהיה חרדה ולחוצה סביב המסיבה. כולם אישרו הגעה בשמחה. ואת כל זה ניהלתי בדרך לסופר.

 

הייתה לנו ארוחת בוקר כיפית בבית קפה. יש לי תחושה שכל השבוע בקושי היינו יחד שלושתינו. מאד קשה לי עם שבועות כאלה.

 

סופ"ש נעים 🙂