ארכיון חודשי: יולי 2016

אל תוך היער

רגיל

 

דמיינו לכם נסיעה בלתי נגמרת באוטובוס , כזו שמאפשרת להתחיל ולסיים ספר בנסיעה אחת

הספר "יער" של מעיין רוגל הוא ספר שראוי לקרוא אותו לצד כוס יין משובח כשיושבים על כורסה רכה . הוא ספר שנותן כבוד לכל מילה ולכל מילה יש את המקום שלה ואת ההדים שלה. זה ספר שתוך כדי קריאה הרגשתי אותו. הוא ספר עצוב אבל לא סנטימנטלי. קשה לכתוב על ספר כזה כי קשה לתאר אותו. המילה הכי טובה שתתאר אותו היא בדידות.

אבל המילה בדידות מכילה מטענים שונים ובמיוחד מטענים שליליים והבדידות שבספר היא כל כך הרבה יותר מזה.

הכתיבה של מעיין רוגל משתפת את כל החושים, היא מצליחה להיות מאד מטפורית ובכל זאת מעניינת ומרפרפת ולא מכבידה.

אני בטוחה שהקריאה השנייה שלי בספר תהיה אחרת.

אני בטוחה שתהיה קריאה שנייה.

אני מרגישה שהקריאה שלי בספר הזכירה בליסה של ארוחת גורמה צרפתית מעודנת בשני ביסים. אולי חפוז אבל בכל זאת מהנה.

ומה שעוד  בתהליך הוא שקניתי את הספר מידי מעיין רוגל עצמה שהיא אשה רבת קסם ומרתקת.

ומה שהכי מצחיק זה שהתלהבתי מהספר כבר כשראיתי את העטיפה.

יער

מודעות פרסומת