עוד קצת על אוגוסט

היום דיברתי עם חברתי המורה שהציעה לי לעשות איתה הליכה בערב. אמרתי לה שרק לפני חצי שעה נכנסתי הביתה וגם בולדוזר לא יזיז אותי ושבשבוע הבא אני אתחיל לחזור לעצמי והיא אמרה שהיא רואה איך בשבוע הבא אני זו שאצטרך להוציא אותה להליכה. היא בבית עם הילדים, לא תמיד נינוחה אבל גם לא מתרוצצת כאחוזת טירוף. ואני חשבתי על אוגוסט שלי: 

נן דווקא מסודר. הוא מוקף בסבים וסבות אוהבים  וזו מתנה ענקית בעיני ואני שמחה שגורלינו שפר עלינו. לכולם יש תכניות מהנות בשבילו ואני חושבת שהוא כבר ראה את רוב הסרטים וביקר בכמה מוזיאונים וגם בילה שבת נחמדה עם בני הדודים שלו.

אנחנו לעומת זאת לוקחים מחזירים משנעים ואז רצים לעבודה. אנחנו מכירים את כל פקקי ירושלים. לבית אנחנו לא מגיעים לפני שש בערב או יותר ואז יש ריצות אחרות : מפגש עם חברים בפארק, רופא שיניים לנן כדי לנצל את הזמן לפני הלימודים, ולפעמים סתם קניות בסופר.

 

ובעבודה, עובדים. יש עבודה והרבה. 

 

ובבית, עובדים גם כן. הכביסות  ארוחת ערב (למרות שאכלנו לא מעט בחוץ בתקופה האחרונה), כלים וזהו בעצם.

 

בכל זאת יש כמה דברים שעושים לי הרגשה של חופש:

1. התחלתי ליזום ארוחות ערב במרפסת.

2. יציאות לפארק עם נן כדורגל, שמיכה ופירות.

3. דייט עם טוליו. כשנן היה עם הסבים אכלנו במסעדה אסיאתית וצפינו ב"אפס ביחסי אנוש".  היה מעולה.

 

ביום שישי לקחתי את נן וטוליו לתחנת הרכבת החדשה בירושלים. הייתה שם תערוכת נוסטלגיה חמודה . כשאני מתקרבת לגיל 40 אני מגלה שהרבה מהדברים שגדלתי עליהם או הכרתי כבר נחשבים נוסטלגיה. האוטובוסים של פעם, קלטות בטייפ, וטלפון חוגה. מפתיע כמה העולם היה פרימיטיבי לפני זמן לא כל כך רב.

היה שם גם חוף ים מלאכותי. לא מבינה את ההיגיון בחוף ים מלאכותי שמביא רק את הג'יפה המעצבנת של החול (טוב שלא הביאו זפת ומדוזות, אני אומרת) בלי הכיף של הגלים והמים המלוחים. נן מאד רצה לנסות את מתקן הסימולציה של גלישת הגלים וזו הייתה השקעה טובה כי הוא ממש נהנה וגם נרטב כמו שצריך. אני הסתכלתי בו בקנאה כי ממש רציתי להירטב גם (כמובן שלא חשבתי להביא לנו בגדי ים). מכרו שם Paletas .ארטיקים מפירות שנתקלתי בהם לראשונה במקסיקו. היה ברור שהם יהיו שווים פי כמה מארטיקים רגילים. אני בחרתי באננס, טוליו באסאי בננה ונן בענבים. כמובן שנן התאכזב שלא היה לזה טעם של מי סוכר וצבע מאכל כמו בארטיקים רגילים. בסוף שלו היה הכי שווה וטוליו ואני חיסלנו לו.

 

בהשראת הpaletas הכנתי גם בבית מפסיפלורה ומנגו במתקן להכנת ארטיקים מסיליקון ויצא ממש שווה. היום חיסלנו כמה וכבר דאגתי לאספקה שוטפת.

 

מחרתיים נעשה קניות לבית ספר. יש בזה משהו שתמיד מרגש אותי.

 

 

מה היה לנו באוגוסט

תקציר אוגוסט כי עוד מעט נגמר

 

החופש הגדול לא הכביד עלינו יותר מדי כי קיבלנו המון עזרה מהסבתות הנהדרות. 

לנן מלאו שמונה שנים. הפעם חגגנו לו בנסיעה לצפון אבל קשה לי להשתחרר מהאשמה שלא חגגתי לו מספיק בצורה שחוגגים לילד. בדרך כלל הייתי עושה לפחות מסיבה למשפחה והפעם גם זה לא בגלל המצב וגם בגלל שאני באפיסת כוחות. אולי בסתיו נעשה לו מסיבה עם הכיתה אבל שם אני בכלל הולכת לאיבוד. 

קנינו לו מתנה שווה במיוחד: אופניים של גדולים. טוליו קנה גם לעצמו והם כבר יצאו פעמיים לרכוב יחד.די השתלט על העניין למרות שהם קצת גדולים עליו.

 

אני חושבת שיש משהו עם גיל 8. מין גיל ביניים כזה מבלבל. השאלה כמה עצמאות לתת לו וגם הוא עצמו מצד אחד רוצה להיות עצמאי ומצד שני מפחד מזה ולפעמים צריך דחיפה. השארנו אותו לבד בבית לשעה אחת והיינו בסביבה. כשהוא שמע על הרעיון הוא נחרד ובסוף התקשר פעמיים כי התגעגע ומצד שני היה מרוצה ורצה עוד פעם.  

 

סוג של הסתגלות מחודשת לשלב חדש. ילד דעתן שמבין הרבה יותר מדי מה קורה סביבו ואי אפשר לטייח. כן, זה כולל את המלחמה. 

הנסיעה לצפון הייתה חופש אמיתי. היינו בחוף אכזיב ונהנינו מאד למרות שהיה צפוף כי הים שם רוגע בזכות האיים הקטנים וממש יכולנו לשחות שם. בילינו הרבה גם בבריכה וחזרנו שזופים. 

 

חוץ מזה עשיתי לו יום כיף ביפו העתיקה. הלכנו לתערוכת מיניאטורות חביבה וטיילנו בטיילת ובמתחם התחנה. קניתי לו משחק שהתלהב ממנו בחנות מיוחדת למשחקי חשיבה. הוא השתלט על הרעיון ואני פחות. אכלנו גם גלידה ובאופן כללי מאד נהנינו.וקניתי לי שתי שמלות נהדרות בכותון.

 

בזמן האחרון אני יוצאת עם נן הרבה לגינה הציבורית הקרובה אלינו. הוא פוגש שם חברים והם משחקים כדורגל שעות ואני התידדתי עם אחת האימהות. אנחנו יושבות על השמיכה והם משחקים רחוק מאיתנו וזה מהנה. 

 

הפעם דחינו את ההתארגנות לביה"ס. קניתי לו כמה דברים של המותג שהוא אוהב אבל בינתיים בזה זה מסתכם. את הספרים נקבל בפרויקט השאלה ולשמחתי בחנות ליד העבודה יש שירות של עטיפת ספרי לימוד (במכונה מיוחדת) וזה פותר לי בעיה גדולה-שתי ידיים שמאליות.צריכה לקנות לו גם חולצות ונעליים ואולי גם מכנסיים. 

 

 

דווקא מרגש עניין הקניות לביה"ס  זה מהנה כמעט כמו לקנות לעצמך בלי רגש אשמה על בזבזנות יתר.

 

אנחנו מוזמנים לבת מצווה של בת של בן הדוד של טוליו בחרנו לא לללכת כי זה בסוף העולם שמאלה ימינה ואז בסככת הבדואי תשאל . בכל זאת החלטתי לקנות לה מתנה את התיק שלו הייתי בת 12 הייתי שמחה מאד בו. זו מחווה יפה לנערה שאני בכלל לא מכירה ואני מרוצה מעצמי.

 

יש לנו עוד בת מצווה . הפעם בת של בת דודה מהצד שלי. מתי התינוקת הזאת גדלה? אותה אני החזקתי כשאמא שלה שאבה חלב בבית החולים אבל גם אותה אני בקושי מכירה מאירועים משפחתיים.  הפעם לפחות זה קרוב.

 

הנאה אחרת שגיליתי לאחרונה היא מקלחות קרות. יכולה לעמוד המון זמן תחת הזרם. הייתי שמחה לו הייתי מבלה את כל היום תחת מקלחת קרה.

 

 

 

הזמן הזה בחודש הזה

רוצה להמציא את עצמי מחדש. המשפט הזה עולה לי לראש בלי להבין עד הסוף מה בדיוק אני רוצה . תחושות כאלה של תחילת שנה ושל מחדש . תקופה מוזרה, התקופה הזאת. אני לא סגורה לגביה. כלומר ברור, התבטלה לי החופשה הזוגית והייתי מאד מאוכזבת אבל גם התגברתי על זה וחזרתי לעבודה ועכשיו אני בחופשה של שבוע מהעבודה. קונה וקונה וקונה. אה וגם משמינה . ממש הרגשתי נפוחה היום ואני רוצה להיות קלילה ולהרגיש פחות מגושמת ומוזנחת. קשה לי עם איך שאני נראית כרגע. קשה לי עם זה שיש לי שיערות שיבה שאני מרגישה צורך להסתיר בשניה שהן מבצבצות אבל לא עומדת בזה ואז מרגישה מוזנחת.

שמתי לב עד כמה אני מפרקת את הגוף שלי לפרטים. מרוב הפרטים אני כרגע לא מרוצה.

היו לי גם תקופות אחרות, תקופות שהרגשתי יפה ונחשקת ולא ערימה של איברים שאני מתרשלת בתחזוקם 

 

על חכמה או שנינות אין מה לדבר.

בקיצור התקופה הזאת בחודש שבה אני מרגישה כאילו ישות מפוררת ומזיעה השתלטה עלי. 

 

יש לי תכניות לעצמי והן צריכות להפסיק לכלול קניות שמספקות אושר רגעי כי כשיש לך בגדים יפים אבל לא בא לך להתלבש זה לא ממש עוזר.

 

עצובה בלי סיבה