יש תקופות כאלה בהן אני מוקפת כל כך בספרים משובחים שקשה לי לעזוב שאני מרגישה קושי אמיתי לכתוב. האצבעות שלי משתתקות כאילו החוכמה והשנינות והיכולת לשלוט במילים של כותבים אחרים באה על חשבון היכולות שלי.
ואני רוצה לכתוב על הספרים האלה, לנסות לפצח את סוד הקסם שלהם. מה גרם דווקא להם להתחבב עלי כל כך שאני רק מחכה לשעת כושר כדי להיפגש איתם שוב .
את הכלה היהודיה / הגר דורון לקחתי במקרה מעגלת הספרים בספרייה. מיהרתי מאד לקורס שאני לומדת בו שנמצא צמוד לספריה והספר הזה קרץ לי בכריכתו הצהובה. עכשיו אני קוראת אותו ומרגישה כמה הגר הים (HAYAM) הגיבורה שלו מקסימה אותי. מדובר באישה שחוקרת וכותבת וחיה בתוך המילים והשפה שלה היא מין קרקס נפלא ושילוב של סגנונות וציטוטים והיא משחקת בשפה בצורה כל כך נפלאה ואותנטית שמאז נבוקוב לא הוקסמתי ככה (ואותו לא קראתי בשפת המקור). איך היא עושה את זה?להגר יש: 1. סנדק . איש עסקים ובעבר חוקר באוניברסיטה שמנחה אותה בכתיבת הדוקטורט ומספק לה ספרים נדירים וחברה אינטלקטואלית וגם סוג של אהבה.2. בן זוג שחי איתה בדירה התל אביבית. בין הזוג הוא תקליטן וטיפוס שמאד טוב בלתת מרחב אישי כשצריך ותמיכה מורלית כשצריך. 3. ידיד טוב
לא סתם הגר מוקפת בגברים. יש לה קושי עם ניתוחים רגשיים (מה שלדעתה מאפיין חברה נשית, טוב שלא כתבה חפירות) והיא מעדיפה את המעשיות האינטלקטואלית של חברה גברית וגם סקס לא מזיק.
והספר הזה לא קיבל כמעט הדים ואפילו אני לא ממש שמעתי עליו ובמקריות משמחת הגעתי אליו.
היום ביליתי עם הגר בבית הקפה שמול הבית שלי. בדרך כלל אני לא מצליחה לקרוא ספר בבית קפה בגלל שיש לי יותר מדי הסחות דעת. היום הצלחתי יפה.
השני הוא העיניים הצהובות של התנינים/ קתרין פנקול. קניתי אותו במבצע שלא ייאמן ב"תמיר"- 30 ₪. (לאחרונה אני קונה ספרים וזה בזבוז איום מכיוון שאני ספרנית שיכולה להשיג כמעט כל ספר והמקום בבית הולך ומתמעט. אני מניחה שאפרד מחלק מהספרים בשלב זה או אחר. אם לספריה ואם סתם).
בספר הזה הכריכה משכה אותי. מדובר באיור פסיכדלי בסגנון קצת אפריקאי ומדובר בספר צרפתי. ספר נפלא. גם ז'וז'פין, הגיבורה שלו שבתה את לבי ביכולת שלה להיות מצד אחד אישה שחיה במילים (חוקרת המאה ה 12) שבחברה שלנו היא נחשבת לאאוטסיידרית באינטלקטואליות הלא מעשית שלה. בעלה המובטל וחלש האופי נזרק מהבית לאחר שגילתה שניהל רומן. איך היא תסדר? ובכן, היא מסתדרת. יש לה תמיכה מחברתה ואימא ואחות שלא מביישות ברשעותן ובתפיסתן החומרית את האחיות של סינדרלה והיא מוצאת את מקומה בעולם פלוס פלוס ואפילו משתמשת בידע העצום שלה על המאה ה 12 כדי לכתוב רומן מצליח בשביל אחותה החצופה שרוצה להיות קצת יותר מעניינת ואינטלקטואלית (אל דאגה, אחותה משלמת לה טוב),ואפילו מוצאת אהבה ועוד גבר שהוא גם איטלקי, גם חתיך וגם אינטלקטואל.
מדובר בטרילוגיה-הידד!
זה קטע, לקנא הן בסופרות והן בדמויות הספרותיות שלהן שהן נשים כותבות שמוצאות את מקומן בעולם.