קיטורים

כותבת קיטור ומוחקת כי זה סתם קיטור לא מעניין ולא עסיסי. כותבת קיטור אחר ומוחקת שוב. מה קרה לי? גם לקטר אני לא יודעת?

מיניקה למרחקים ארוכים

טוב, לא חשבתי שאזכה לתואר מיניקה למרחקים ארוכים אבל כשנולי בן 9 חודשים אני חושבת שהרווחתי את התואר.

החודש הראשון היה סיוט. ההנקה התישה אותי היה לי יובש בפיטמות וכל הנקה הכאיבה לי. לא היתה לי סבלנות ונולי ינק בלי הפסק.

כנראה שמשהו בי לא רצה לוותר על זה ובכל זאת המשכתי. לא רציתי יועצת הנקה ועל השאיבה ויתרתי מהר מאד. ופתאום זה הפך להיות פעולה טבעית ונוחה. יש משהו מפתה בזמינות הזאת וביכולת להרגיע את התינוק שלך בשניה שהוא דורש את זה.

אני מספרת את כל זה כי היום הגעתי לסיטואציה קצת הזויה. הינקתי באוטובוס.

אז זהו שזו הייתה נסיעה בין עירונית חריגה יחסית בסדר היום שלנו . נולי התחיל להיות עצבני ואני תפסתי מהר מקום מוצנע מאד והתחלתי להיניק. אף אחד לא שם לב… כשחשבתי על פוטנציאל הנזק הסביבתי של חשיפת שד  והמבוכה מול פוטנציאל הנזק הסביבתי של צווחות תינוק עצבני השיקול היה ברור וחד משמעי ביותר.

ובדיוק עכשיו קראתי על שיטות להנקה צנועה בציבור.

תרשמי או שתשכחי

כל כך הרבה הזכירו לי לכתוב את חוכמותיו האחרונות של נולי אז הרגשתי שאני חייבת:

1. נולי גילה את מדף הספרים. ולידו הוא מתנהג כמו קורא שהיה לי פעם בספריה קודמת. מתלבט מוציא לכולם את הנשמה ודוחה המלצה אחרי המלצה ובסוף לוקח משהו. ובכן הבחירה הראשונה של נולי הייתה התנ"ך (ממורטט כדבעי). אכן בחירה נאה.

(הבחירה השניה הייתה סוציולוגיה ישראלית. בן של אבא שלו)

2. נולי גילה את נפלאות הדי וי די על נגזרותיו. הוא מאד נהנה לזחול. להגיע כמעט כמעט לשם ואז להלקח באכזריות ע"י אמו שמשננת לו לא ! והוא צוחק. הוא מחייך חיוך ממזרי ועושה את עצמו משחק בקוביה שלו ואז כשאני מסיטה לשניה את המבט. נכון מאד- הוא שם.

3. עוד הרפתקאות זחילה: קנינו לו חילזון מעודד זחילה (מה לעשות אין לנו חתול…) בהתחלה הוא היה בוכה ברגע שהיה שומע את המנגינה המעצבנת. עכשיו הוא זוחל אחריו כדי להגיע ולדפוק לו מכות.

4. נולי אוהב את בקבוקי  הפלסטיק שאנחנו שומרים למחזור. מבחינתינו זה הרע במיעוטו.

5. הוא כבר עומד במיטה שלו וחוגג בלילה. תמיד אני מוצאת אותו בתנוחה אחרת ממה ששמנו אותו.

6. הוא עקשן סקרן ובעל חוש טכני מפותח. הוא אוהב לבדוק ממה דברים מורכבים (וכבר שולח ידיים אל האבזם של הכיסא במכונית. לדעתי הוא בקרוב יכול לחגור את עצמו יותר מהר ממה שאני. זה משמח אותי מאד לראות שכנראה הוא לא ירש את הידיים השמאליות שלי.

7. יש לו שיער בצבע בלונד אדמדם יפהפה. אני מתפעלת מזה כל פעם מחדש.

8. הוא יודע מה הוא רוצה. כמתחשק לו לינוק הוא מביט אלי במבט ממזרי, זוחל לכיווני ומרים את החולצה באסרטיביות ראויה לציון. (זה כל כך מוזר להניק תינוק גדול.)

9. יש לו טעם מובחן:

אבוקדו עם בננה-לא בבית ספרינו ולא מעניין אותי אם ב"טעמים ראשונים ממליצים"

בננה עם תפוז-כשנחה עליו הרוח

גזר-מעדיף לרסס אותו על הוריו.

קישוא-שתי כפיות. תשכחו מזה.

גבינת עיזים-דווקא די חיבב. אולי בזכות המרקם.

מרק עוף עם בטטה גזר וקישוא-אוכל בגבולות הטעם הטוב (קוביה גדולה אחת (אנחנו מקפיאים לו בקוביות)

תפוח-כן

מפליא שהוא לא אכלן גדול ככל שזה נוגע למוצקים. אני משתדלת להתגבר על הדחף הפולני ולדחוף לו אבל לא תמיד זה ככה. הוא אמנם ירד מהאחוזון ה75 אבל זה הגיוני כי הוא מתנועע הרבה יותר.סבתא שלי לעומת זאת זה אופרה אחרת כי לא זורקים אוכל. אבל לפחות חצי שבוע אנחנו מרעיבים אותו כמו שצריך.

כוכב נולד

האם רק לי נדמה שיש הרבה יותר בנות טובות מבנים טובים בכוכב נולד?

יש לי כבר שתי מועדפות: מרים הערביה וסיון גוריאלשוילי (אחות של)

האודישנים המופרכים התחילו להעיק עלי… יותר מדי פעמים שאלתי את עצמי מה זה צריך להיות.

האם רק לי נראה שהיו שם המון מקרים שמתאימים לחינוך המיוחד? מזל שהייתה שם מורה לחינוך מיוחד (ומקרה גבולי כשלעצמה).

איך אנשים לא קולטים שהטיעון: הכשלתם אותי כי אני מזרחי לא תקף כבר 20 שנה?

ועוד לא החלטתי עם מרינה המתמודדת האליטיסטית עם הקסילופון  מקסימה יותר או מעצבנת יותר. מין אמביוולנטיות  משונה .

(דומה קצת לוינונה ריידר)

ובפינת הנולי: צווח בדיוק כשהבחורה שרה "אחד מי יודע". כנראה בצדק. 

---

ומיד אחרי כוכב נולד "כישרון או כישלון" סליחה, לא היינו שם לפני רגע?

 מה???? ושוב-מה????!!!

טוב, האתמול הזעפני התחלף ביום כזה קצת מעייף אבל בסדר כזה עם ההורים של טוליו ואחותו. לא כיף גדול מה גם שבגלל שהתחייבנו להם הפסדנו טיולון בירושלים עם חברים. אבל כל הקודם זוכה נכון גם במקרה זה.

לכל ההורים של היום וההורים לעתיד: נולי הוא תינוקפלא מקסים אהוב ומתוק אבל הוא לאחרונה מוציא אותי מדעתי. מוציא לי את הנשמה בכפית וגורם לי להתגעגע קצת לשקט, לזמן לעצמי ולהיעדר הדריכות הזאת שאני חשה כל פעם שהוא על הרצפה כי אני רואה בכל מפה משתלשלת איום פוטנציאלי.

חוץ מזה יש לו רצונות משלו: אמבטיה-רק כאשר הוא מפרכס כמו צלופח, שינה-בחלומות הלילה. הוא מעדיף לשחק אז מי אני שאגיד לו לישון. אוכל-יש דברים יותר מעניינים. אז מה אם בעוד חצי שעה הוא יסתער לי על הציצי כאחוז אמוק כי בא לו.

כן: זה אומר שהוא ילד חכם פעלתני מפותח ועצמאי כמו שרציתי שיהיה אבל זה ממש מכה להיות בצד של האימא….

.

אני בתקופה לא טובה

אולי זה לא משקף את המציאות  להגדיר כל נאחס רגעי כתקופה אבל זה מה שהיד שלי כתבה.

מין תחושה של מועקה כללית כזאת ועצבנות וחוסר שביעות רצון עצמית.

כן, זה יוצא על כולם ובעיקר על היקרים לי ביותר.

כמה סימנים שהזמן לא עומר מלכת

1. כשאת יודעת שאת לא יכולה לבנות על זה שנולי ישאר במקום בו השארת אותו פעם אחרונה.

2. כשאת כל הדברים בבית (ואת סורגי המיטה) צריך להגביה.

3. כשפתאום את מגלה שלקחת את נולי על הידיים זה כמו לסחוב ג'מוס קטן.

4. כשאת רואה תינוק אחר והוא נראה לך פתאום כל כך קטן ליד הג'מוס שלך (שאת עדיין קוראת לו אפרוח)

5. והתינוק האחר הקטן כבר אוכל גרבר, מה שאומר שהוא עבר את גיל 6 חודשים…(כנראה)

6. כשאת שמה לב שהילד שלך מפעיל עליך מניפולציות של מתיקות תינוקית לתועלתו האישית (שקוף שקוף אבל עובד)

7  כשאת מגלה שאת מכירה יותר ויותר אנשים שהם ילידי שנות ה80…. (מי שנולד בשנות ה70 הוא זקן)

8.  כשנולי עומד במיטה שלו והצל שלו נראה כמו שחזור של מאחורי הסורגים….

9.  כשאת מנסה לעשות לנולי תסרוקת בשיער שלו והוא מתפרע לכל הכיוונים (מי אמר נולי קרח)…

אמא חדשה נולדה

וזאת לי המקסימה והנהדרת.

לי אהובתי שולחת לך את כל האושר שעובר במשלוח וירטואלי וממשי. מאחלת לך שרגעי השמחה יגברו על הקשיים. שתיהני ותצמחי מהאימהות .

ולבתך החדשה אני אומרת : לא יכולת לבחור לך הורים טובים מאלה. את התינוקת הכי בת מזל שיכולה להיות.

וכמו דרורית גם אני מקדישה לך שיר:

את עושה אותי אמא

ביצוע: יהודית רביץ
מילים: עינת רז
לחן: יהודית רביץ

הסיפור שסיפרתי לך
יצא מהספר והלך
התגלגל מהקיר לרצפה
ויצא מהחדר שלך

ודברים אחרים עוברים לך בראש
מסתכלת איך אני כבר גדולה
ואת בת שלוש

שירי יומולדת וגם
שירי חג שמח שבא
וילד אחד שלקח
בדיוק מה שאת רוצה
ודברים אחרים שקורים לך לבד
כשאני לא בסביבה
או קצת רחוקה לרגע אחד

בכל יום שעובר
זה עדיין מפתיע
כשהגשם יורד
את שואלת מתי
השמש תגיע
את עושה אותי אמא

ציורים על הקיר על הדף
ציורים מתוקים במכחול
ועיניים חומות חכמות
שרוצות כבר לבלוע הכל
ודברים ששכחתי הבאת לי עכשיו
איך לרוץ על עלי שלכת
חומים באמצע יום סתיו

בכל יום שעובר…

הסיפור שסיפרתי לך
חזר אל הספר שנסגר
נכבה את האור וביחד
נלך לישון עד מחר

מרגישה כאילו היום עבר בלי שאעשה שום דבר ראוי לשמו. אני עייפה כל הזמן וגם טוליו. נולי לעומתנו ישן כשבא לו שזה אומר בנסיעה לסופר, בסופר ופה ושם כך שאי אפשר ממש לגנוב תנומה.

מזל שאני מיניקה כי אז אני מסוגלת לנמנם תוך כדי.

נולי כבר עומד לבד. בשלושת השבועות האחרונים ההתקדמות שלו מטאורית וכך גם הפליאה שלו מגילויים חדשים. כל התגובות שלו הרבה יותר עוצמתיות מבעבר. יש בזה קסם רב.

הייתי שמחה כל כך לעשות הליכות בעיר. אני חייבת למצוא לזה זמן. הערבים כל כך נעימים שפשע לא לנצל אותם .

מקווה שהתקופה הזאת של דילדול האנרגיות תעבור לי מהר. אני מרגישה כאילו כולם רוצים ממני משהו ונורא קשה לי להגיד לא.

זאת הרבע שעה שלי ואני אעשה איתה מה שבא לי

יום משונה כזה שמתחיל מעינים עצומות וחוסר שינה אקוטי. ממשיך במודעת אבל במכללה על סטודנטית שנרצחה על רקע כבוד המשפחה (נודע לי סיפור הרקע אחר כך) היא הייתה בהיריון ובעלה חשד שהתינוק לא שלו .  התהייה מי הייתה אותה סטודנטית והאם הייתי מזהה אותה בפנים נאחזת באופן מטריד איפה שהוא בתודעה שלי.

אחר כך עובדים ועובדים (אף אחד מאלה שאני עובדת אותם לא הכיר אותה). שוברים את הראש לגבי מילה בערבית שהסטודנטית שעובדת איתי לא יודעת מה משמעותה בעברית. זה מתסכל אותי עד אימה ואני מתקשרת לטוליו שישאל את אחד מהקולגות שלו. הקולגה עונה אבל הסטודנטית לא בטוחה בנכונות התשובה. המילון לא עוזר.

מעצבן מעצבן מעצבן לא לדעת שפה.

עוזרת לסטודנט ערבי ששואל אותי על מילים בעברית. בעיקר על האיות שלהן. בזה אני טובה אז האגו שלי משוקם קלות.

טלפון לסבים שלי מדלה שנולון עמד בכוחות עצמו בפעם הראשונה. מדהים כמה הוא תפס תאוצה לאחרונה. זה משמח מצד אחד ומחייב הערכות ושינויים מצד שני.

חמותי צודקת. צריך לנקות יותר את הבית (היא לא ראתה את הבית שלנו במצבו אבל זו המסקנה שלה בערך לגבי כל דבר.)

במצבו העגום של הבית אני מסכימה איתה.

טוליו שומר עכשיו על נולי ולמעשה חולק איתו את המזרן ומשגיח עליו בעינים חצי עצומות. נולי מרשרש בשקית. זה מה שאני שומעת מפה. אבל החלטתי שמגיע לי קצת זמן בלוג.

אז הרבע שעה שלי חלפה עברה לה. להתראות ברבע שעה הבאה…