ארכיון חודשי: פברואר 2008

ואני כל כך רציתי יום חופש

רגיל

סופי שבוע זה דבר מעייף במיוחד כשהולכים למשפחה של טוליו אחרי שלילה קודם נולון בקושי ישן וכשנולון לא ישן אף אחד לא ישן.


תכננתי לשלוח את נולון לגן היום כדי להרוויח יום חופש לסידורים פחות מעצבנים שאין לי זמן אחר בשבילם. ואתמול כשחזרנו אני מחבקת את נולון ומגלה שמאד כיף לי לחבק אותו ולא רק מהסיבות המובנות אלא כי הוא חמים כמו רדיאטור. מודדת לו חום ומגלה שיש לו חום.


כל התוכניות ירדו להן באסלה…

העיקר שיהיה בריא המתוקי שלי.

מודעות פרסומת

חדשות נולי

רגיל

נולי מגדל קוצים בתחת וזה מוזר כי טוליו ואני דווקא טיפוסים כבדים יותר. היום נולי עשה לי שיעור התעמלות בגינה הציבורית. אם יש משהו שמודיעין מצטיינת בו זה גינות ציבוריות. תחשבו על מרחבים של דשא ירוק, מתקנים חדישים. תוסיפו לזה מזג אוויר נעים ותקבלו יום מושלם ליציאה.


נולי החליט כבר בבוקר שהוא רוצה לצאת. הוא ממש נדבק לדלת הכניסה כמו כלבלב שרוצה שיוציאו אותו.

לפני כמה ימים החלכתי לשירותים וכשיצאתי משם ראיתי דלת פתוחה ונולון אין. למזלי הבנתי מהר מאד מה קרה ומצאתי אותו כבר בחצי הדרך של המדרגות. הלב שלי כמו שאתם מתארים לעצמכם דפק והיום אני מקפידה לנעול את הדלת.

חזרה להיום. נולי רץ והריץ אותי במרחבי הדשא. אני שמחתי לקצת התעמלות וחוץ מזה הייתה לי תשובה לאחת המטפלות ששאלה אותי מה עם אח קטן לנולי: "את רואה אותי בהיריון רצה ככה?"

שמחתי שהיה לו כיף ושמחתי שהוא עוסק בפעילות בריאה בלי שיהיה צורך לדרבן אותו ושאגב כך גם אני זזה קצת.

הסטריאוטיפים על ההבדלים בין המינים מכונים. הבנות משחקות בשלווה בחול ומדברות בינהן. והבנים (נולי, לצורך העניין) רצים ומשתוללים.

כשרציתי ללכת נולי התנגד בתוקף ושום דבר לא שיחד אותו עד שהוא ראה זוג אופניים.

התרופפות

רגיל

כשהבלוג שלי נולד אז הייתי כמו אמא משקיענית שנולד לה ילד ראשון. טיפחתי וסידרתי והוספתי תמונות וקישורים ובחרתי בקפידה צבעים ורקעים.


ועכשיו מה, אני כמו האמהות שכשנופל לילד מוצץ הן מנגבות אותו במכנסיים ומגישות לו (לנולי אין מוצץ אז לא תפסתם אותי, הא !)


נותנת לרשימות להשאר כמו שהיו. חלק מהבלוגרים כבר פרשו לעולם שכולו, ובכן חיים אמיתיים. חלק מהבלוגרים עברו דירה וחזרו ועברו. ואני כותבת בבלוג פוסטים אבל הרשימות.יוק…

אני לא מדברת על לתת קטגוריות לפוסטים. זה היה אמור להיות הדבר הראשון שהייתי צריכה לעשות. אחרי הכול אני גם מידענית ואמורה להבין עד כמה זה חיוני.


אבל לא. אני מידענית ועצלנית באותה מידה אבל יותר עצלנית.

ונוספו למעגל הקריאה שלי המון בלוגים שווים מכל הסוגים והמינים. אני מנויה אליהם וכך זוכרת לקרוא בהם אבל הם עוד לא ברשימה. לא מגיע להםשאתעלם ככה , אני יודעת.

מה לעשות שאני מעדיפה לקרוא בלוגים בזמני הפנוי או לכתוב במקום לעסוק בעבודות תחזוקה שוטפות.

אבל כאן מגיע הפוסט הזה עם תזכורת עצמית. לעשות את זה ודחוף.

כמה דברים

רגיל

נולוני המתוק לומד מילים במהירות מדהימה. עכשיו הוא כבר אומר כף ואגה (רגל). הוא גם למד לרקוד ריקודי סטפס עליזים כשחיתול לגופו לפני המקלחת.


מה שנהדר הוא לראות כמה הוא קולט מהר מילים מהדיבור שלנו וחוזר עליהן. המילה האהובה עליו כרגע היא טוב.


ילד חיובי…





לנו אמנם אין כלב ולא היה אבל אמאל'ה בקשה כל כך יפה אז אני מפיצה את הסקר שלה בנושא הכלב והתינוק החדש. הסקר הוא לצרכי מחקר ורלוונטי בחלקו גם למי שאינם מחזיקים כלב.


אז תענו, זה לוקח ממש מעט זמן.


פיצול אישיות

רגיל

נחמד הקטע הזה של הבלוגים. את יכולה תמיד לבחור להיות מישהי אחרת. או לתת למישהי אחרת כינוי אחר ופתאום הופ., תפסת לך מקום אחר במרחב הוירטואלי. אולי גם פונים אליך אנשים אחרים…

כן, אני גם במקום אחר.אבל אני לא מגלה. אולי פעם….