ארכיון חודשי: אוגוסט 2016

חוזרים מחופשה

רגיל

חזרנו מטיול משפחתי בספרד (לשם שינוי!) בפעם נסענו שלושתינו -שני הורים וילד. 

היה ברור לנו שזה לא יהיה פשוט אבל עשינו הכנה מנטלית שכללה בעיקר שינון של המנטרה: גישה חיובית. באנו כדי ליהנות וכל אחד מאיתנו יעשה את המקסימום כדי ליהנות.

לרוב זה עבד. זה אומר שגם במצבים מזמני קיטור כמו ביקור במנזר עם מדריך שעשה הדרכה ארוכה מאד שריתקה את טוליו אבל לי היה קשה להבין כי אוצר המילים שלי בספרדית לא הספיק ונן בכלל אבל באנו בגישה חיובית ונן כמעט לא התלונן. ניסיתי קצת להסתובב איתו מחוץ לקבוצה אבל מסתבר שהיה אסור.

בכל זאת חוויה מלמדת ולקחנו את זה למקום שפה אנחנו מפרגנים לטוליו משהו שהוא אוהב.

 

היינו במוזיאון האבולוציה בבורגוס שהוקם בעקבות כך שמצאו שריד משמעותי של האירופאי הראשון. הוא היה מוזיאון מגניב שהדגים את עבודת הארכיאולוגיה והראה עצמות של בעלי חיים וגולגלות וגם מוח וציורי מערות. פה שלושתינו נהנינו בעיקר כי היה בנוי בצורה מותאמת לילדים והיה מעניין.

 

בהמשך קצת השתבשו לנו התכניות כי נן הרגיש רע מהנסיעה ובסוף נסענו לעיר קרובה בשם לוגרוניו ושם בעיקר אכלנו וקנינו. 

 

ואז סן סבסטיאן-דונוסטיה וזו עיר עם חוף יפהפה ועמוס  בצורה מטורפת . עלינו להר בקרונוע ושם היה פארק שעשועים עתיק עם מתקנים מאד  פשוטים אבל נן חגג על הטרמפולינה וגם לנו היה נחמד והנוף היה מדהים.

רק טבלנו את הרגליים בים וזה קצת ביאס אותי אבל היינו קרובים מדי לזמן הטיסה. קיבלנו גם ימים של גל חום מה שאומר אקלים ישראלי עם המון לחות.

 

 

בדרך למלון שלא היה בעיר מצאנו את עצמינו עומדים בפקק ענק שכלל ברובו מכוניות צרפתיות בדרך למעבר הגבול. בהתחלה חששתי שהיה פיגוע (כנראה הישראליות  טבועה בי) ואז טוליו צחק כי נזכר שהיה באסטריקס בספרד קטע שמתאר את הפקק מספרד לצרפת בסוף אוגוסט. 

 

 

 

היה כיף להיות יחד בעיקר כי מראש היינו מוכנים לפשרות ולאינטנסיביות שבלהיות כל הזמן יחד. אבל גיליתי מחדש ילד בוגר שמבין עניין ומצליח גם לבלוע תסכולים כשצריך. גם אני השתפרתי בעניין. 

 

 

 

באופן מוזר אחת החוויות שנחרטו בי הייתה המעבר בשדה התעופה אטא טורק באיסטנבול. כל מטר רואים אנשים שמדברים בשפה שונה עם תלבושות מיוחדות . בטיסה הלוך ניסיתי לצלם בצורה דיסקרטית אבל יצא ממש גרוע ואח"כ חשבתי שאני לא יכולה לראות בני אדם כממצאים אקזוטיים ולאסוף אותם אליי.השדה היה מלא ברמה כזאת שהיה קשה מאד למצוא מקום ישיבה כלשהו.

 

היו שם הרבה נשים מכוסות לגמרי כשרק העיניים מציצות. ראיתי אחת קונה גלידה ואוכלת אותה מתחת לרעלה. חשבתי איך לבוש כזה מוחק כל סממן זהות אישית או גיל. ומה שמעניין היה שגם הילדות היו לבושות רגיל ורק האימהות מכוסות ככה. מניחה שזה פחות אישיו כשאת חיה בחברה בה כל הנשים מתלבשות ככה ובכל זאת נשים כאלה קונות בדיוטי פרי ומסתובבות עם הילדים ומתנהלות כמו כל אישה אחרת שהסתובבה שם רק מכוסה. מעניין מה קורה להן מתחת לכל זה.

 

 

מודעות פרסומת

29

רגיל

מגלה "אני חדש"בתקופה האחרונה.

רגועה.

זה כל כך מוזר לחשוב שלפני זמן לא רב המצב היה כל כך שונה ורק כמה מחטים ותוספי מזון שינו את ההרגשה שלי בצורה כל כך דרמטית.

 

מצאתי אישה מקסימה דרך הפייסבוק שמתנדבת ואוספת תרומות. העברתי לה הרבה מספרי הילדות שנן בחר לתרום והיא שמחה מאד. כיף לדעת שיש כתובת לתרומות.

 

 

 

28

רגיל

הצלחתי לשמור על נינוחות כל המסיבה ואני חושבת שסוף סוף הצלחתי ליהנות בעצמי ועדיין לארח יפה. אולי זה היה כי הקלתי על עצמי מאד מבחינת התפריט.

 

היה לי בונדינג נהדר עם האחיינית הקטנה שלי. כמעט לא הייתה לנו אינטראקציה עד עכשיו והפעם הפרחנו בועות במרפסת ונתתי לה לשחק בצעצועים ישנים של נן והיא חגגה.

 

יש לי שני אחיינים עם כישרון ציור מפעים. הם מציירים המון בכל רגע נתון. הקטן כבר עשה קומיקס והוא מסיים כיתה ב'.

 

היה כיף עם האחים שלי ועם הסבים משני הצדדים. כולם יצאו מרוצים וגם חתן השמחה נהנה מכל החגיגה. הם שיחקו יחד בלגו ולא יכולתי שלא לחשוב על יום ההולדת הראשון שלו כשהיה בן שנה. כאילו אתמול.

 

טעם של עוד.

 

זה היה הברקה לבקש מהשכנים בהשאלה כסאות. הם השאילו בשמחה כסאות וגם כריות ישיבה.

 

עייפה אך מרוצה. היום ישנתי המון.

27

רגיל

ילדוש בן 10! 
פתחנו את הבוקר עם צלחת ממתקים ושירה. אחר כך החבר שלו התקשר והצטרף ספונטנית לחגיגות. שיחקנו באולינג וגיליתי שאני אלופה בזה. אחר כך הם ראו סרט ואנחנו הרצנו את כל הסידורים שהיינו צריכים וגם אכלנו ארוחת צהריים זוגית.


חזרנו, אכלו פיצה והמשיכו לשחק בטלפון החדש של נן.הפעם קנינו לו טלפון טיפש עם מקשים והוא גילה את הסנייק. מבחינתו זה היה רטרו מטורף אז הוא לא התאכזב שאין לו טלפון חכם.


אחר כך הלך לחבר כך שתכנית ארוחת הערב החגיגית במסעדה עומדת בסימן שאלה.


 


החבר שלו חמוד וכיף לראות אותם שמחים יחד.


 


חוץ מזה ישנתי שנ"ץ ותליתי את דגלוני יום ההולדת שכבר שיווו מראה חגיגי לסלון.


 


מחר מסיבה.


 

חוץ מזה היה שרשור מאד משמח של בנות מועדון הקריאה. כולן מאד אוהבות את המועדון ולהיפגש. אתמול כשנסענו יחד הצעתי ללכת לסרט וזה התקבל בתרועות (אפילו שמחו ללכת לסרט לא אליטיסטי במיוחד). כל כך אוהבת את המועדון ואת הבנות.


 


 


 

26

רגיל

היום השארתי שולחן ריק ויצאתי לחופשה.איזה כיף היה להגיד את צמד המילים חופשה נעימה. מוזר לי שעכשיו לא אהיה כל כך הרבה זמן. מוזר לעבור למצב חופשה ויחד עם זאת להשקיע אנרגיות בתחומים אחרים


 


 


היום באו הדודות שלי לסבים וגם נן היה ונראה שהיה מאד נחמד. שתי הדודות שלי קנו מתנות יום הולדת לנן וזה יפה ולא מובן מאליו.


ו


לפני עשר שנים הייתי מחוברת למוניטור עם צירים. ומחר חוגגים לצ'פצ'ול החלפת קידומת.מי שרוצה תיאור על חווית הלידה שלי (רמז, לא היו בה דולפינים) מוזמן לדפדף ל2006. כבר עשר שני אני פה. מטורף!


 


ויש לי גם מפגש מועדון קוראות ואילתרתי אדממה ומלון לפגישה. קליל ונעים.מחכה לי שם פבלובה! ממממ…


 


הייתה לי שיחת טלפון טובה ומרגיעה עם חברה שממש התגעגעתי אליה וגם צ'ט חביב עם חברה אחרת שחוגגת יום הולדת. וחברה שלישית התקשרה סתם כי התגעגעה. 


 


מוזר רצף האינטראקציות החברתיות שהיה לי היום. 


 


אבל אחלה יום.

25

רגיל

היום ממש הצלחתי להתקדם בעבודה בפרויקט. מתחילה להבין שזה קרוב לסיום וזה ממש מקל עלי.

 

עדיין יש לא מעט לעשות אבל לפחות אני כבר מבינה את הכיוונים.

 

חוץ מזה מנסה לנווט את העומס למקומות טובים. להסביר לעצמי שהעומס הוא פועל יוצא של דברים שאני אוהבת לעשות ושיהיה בסוף אחלה ושאני מצליחה לדאוג להמון דברים ואיזה אלופה אני.

 

גם העצב והדאגה שם. כל מיני סיבות. הבנה שיש הרבה מה לעשות בהמון תחומים אבל ידיעה שיש מה לעשות כדי להקל ולעזור וידיעה שנעשה את זה.

 

נן חזר מהסבים שלי מחויך ועם כובע מקסיקני ענק שסבתי קנתה בשנות ה 60 בגרנד קניון בארה"ב. זה שעשע אותי לראות אותו עומד ומחכה לנו חבוש בכובע עם הסבים שלי. אוהבת לראות אותו אהוב ושמח.