ארכיון חודשי: מאי 2016

87

רגיל

קצת יותר חיובית מאתמול אבל כמה דברים קשים לי בימים האחרונים.


1. לנן יש עומס בלימודים. מבחנים גדולים להתכונן אליהם ובלעדינו הוא שנטי בנטי. אני המדרבנת וטוליו המוציא לפועל ולשנינו זה מוסיף עצבים. לא מסוגלים לשחרר.


2. כמעט אין לי זמן עם נן. הוא פחות זקוק לזמן איתי אבל כשאנחנו יחד אנחנו כל הזמן רבים בעיקר בגלל סעיף 1.לא רוצה שזה יהיה ככה. מתנחמת בזה שמתחילים להריח את החופש הגדול.


 


התחלתי להקפיד שוב על הברזל וויטמין D וזה קצת משפר את רמת האנרגיה שלי. 


 


עדיין באטרף למתוק וזו בעיה.


 


לפחות בתוך כל המשימות והחובות יש כמה דברים נחמדים לצפות להם. קבעתי עם חברה לסרט שמאד רציתי לראות.


הצלחתי לטפל בכמה משימות מעצבנות בלי לדחות אותן בניגוד להרגלי. ט


וליו יביא מתכון של עוגת דובדבנים מקולגה שלו שהביאה להם לעבודה וממש בא לי לעשות אותה


היום גיליתי שנחמד לי לפעמים לסדר ספרים בעבודה . הפעילות הפיזית עשתה לי טוב והרגשתי שהמחשבה שלי יותר צלולה. היום זזתי הרבה ושתיתי הרבה.


 


נו, לא רע.

אה, וקיבלתי פתק מהדואר על חבילה ועוד מכתב שחיכיתי לו.

מודעות פרסומת

86

רגיל

לא יום ממש גרוע אבל יום שקשה לי להיות בו חיובית. היו לי כמה שעות מייגעות ולחוצות בעבודה עם אנשים מעצבנים. אני כל היום זוללת ומסתובבת עם חשק למתוק ואני עייפה בטירוף.וגם שמעתי על מאבק גירושים לא סימפתטי של אדם שאני מאד מעריכה שיצא לתקשורת והוא לא יצא  כל כך טוב מהסיפור. מאבקי גירושים תמיד מדכדכים אותי ואני תמיד חושבת על הכאב העצום שנלווה לזה ואסירת תודה על כך שהבחירה הזוגית שלי הייתה טובה לי. טפו חמסה שום בצל. זה כל כך לא מובן מאליו. ואני הכרתי את הזוג. הייתי שכנה שלהם וראיתי זוגיות אוהבת ושמחה של תחילת הדרך והוא אדם מקסים. כבר ראיתי יותר מדי זוגות שזה התקלקל אצלם ורק הזוג יודע מה באמת קורה שם. ותמיד בסוף מי שאוכל את החרא זה הילדים.

 

אני תמיד אומרת לנן שגם ימים פחות טובים נגמרים וגם ימים ממש גרועים והיום זה לא יום גרוע אבל זה יום עגמומי. 

 

1. נאמרו דברים ממש טובים על טוליו שלי. לא מפרטת יותר מזה אבל זה עשה אותי גאה ושמחה שרואים את מה שאני רואה.

2. נן לא קיבל הערת משמעת. כנראה שהוא משתדל.לפני יומיים קיבל גם מילה טובה.

3. מצפה לכמה דברים משמחים בדואר. ספר הצביעה של אליפלט ו"את לא נולדת אשה". אוהבת לצפות.

4. הבית מצליח להשאר במצב סביר.

5. עשיתי לי זר ממש יפה היום בעבודה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

84

רגיל

היום לבשתי את חולצת החתולים החדשה שלי וקיבלתי עליה הרבה מחמאות. זה היה לוק שונה. קצת רשמי ומחויט יותר מהרגיל אבל עם טוויסט מרענן. מרוצה ממה שיצא.

 

הייתה לי הדרכה מוצלחת. הפעם המרצה ידעה מה לבקש ממני ויכולתי להתכונן אליה יותר טוב ולתת מענה מושלם. חוץ מזה הכרתי את רוב הכיתה והתקשורת הייתה טובה. אני כל כך נהנית מזה כשזה מצליח. בשנה שעברה הייתה הדרכה פחות מוצלחת כי למרצה היו ציפיות שונות והפעם הרגשתי שיכולתי להעביר לה את היכולות האמיתיות שלי.

 

נן אצל חברים בקבוצת הלימוד. אני בבית עם טוליו. כל אחד בענייניו אבל נחמד להרגע קצת מהיום יחד. עברתי למדי ב'(אחת משמלות הבית הקלילות שלי) ואני שמחה שהספקתי לעבור בסופר אחרי העבודה. 

 

עכשיו אני סוף סוף מרוצה מהתספורת שלי.

 

אני מרגישה שטירוף הקניות של הזמן האחרון נרגע ועכשיו פחות מרגישה צורך. הרגשתי שכבר הגזמתי וזה טוב גם לעצור להתרווח וליהנות ממה שכבר קניתי. 

 

 

 

 

82-83

רגיל

ניקינו את הבית. אחרי שנים של קושי עם עניין תחזוקת הבית הגענו למודל של ניקיון יסודי משותף פעם בשלושה שבועות ולא משנה מה.כל פעם זן מלחמה ביצר לדחות את הניקיון אבל כשכבר עושים אותו מרגישים אח"כ נפלא. הניקיון ואכלוס כוננית הספרים עשו לי הרגשה נפלאה בסופו של דבר.

 

היום נלך להורים של טוליו לחגוג יום הולדת לטוליו ולגיסתי. 

 

הכנתי קרטיבים ממיץ תפוזים ופסיפלורה.

 

מזג אוויר נפלא.

 

הסתכלנו בתמונות מטיולים משפחתיים והיה מגניב לראות את כל השינוים.

 

 

יום 81

רגיל

ארון הספרים הגיע וסוף סוף אני רואה אילו ספרים יש לי. מה שיפה זה שיש מקום לעוד ספרים.


מפגש נחמד בשוק עם קשישה שביקשה ממני רעיונות מה להגיש לקינוח לנכדתה שמגיעה מחו"ל. בסוף הצעתי לה להכין טראפלס משוקולד מריר וחלב קוקוס כי הוא לא אמור להיות חלבי. היא בתמורה נתנה לי מתכון למג'דרה וחיבקה אותי.


 


קודם מוכר התבלינים התחיל שיחה איתי. הוא היה סקרן במה אני עוסקת. הניחוש שלו היה פסיכולוגית, עובדת סוציאלית או בתחום החינוך. לא לגמרי טעה. כנראה שהצד הטיפולי בי חזק.


 


הכי מטורף, הגעתי ליומן מהתקופה בה הכרתי את טוליו. לא עמדתי בפיתוי וקראתי בו. חתיכת ארכיאולוגיה נפשית. גיליתי גם תמונות מההתחלה ותמונות מהטיול לדרום אמריקה ותמונות גם מתקופות אחרות בחיי וגם המון רצועות פילמים. תמונות בהן הייתי רזה והיה לי צבע שיער מקסים ומשקפיים מזעזעים ותמונות בהן נראיתי כמו גור לווייתנים והתלבשתי נורא ואני לא מדברת על השיער.ואחר כך תקופות בהן הייתי יפה ולא ידעתי להתלבש ואז הייתי יפה והשתפרתי בלבוש (או שזה לא היה משנה) והייתי פתאום מודעת לזה שאני מושכת אחרי שחשבתי שאף אחד לא ירצה אותי. משעשע ומטריד בו זמנית .ואז מצאתי התמונות של נן בן שנה מחובק ואהוב  עם הסבים שלי שטיפלו בו. ונן בן 3 וזה היה מוזר כי הרגשתי כאילו זה קרה בעידן פרהיסטורי. ותמונות מטיול בלונדון עם אמא שלי בגיל 17. אמא שלי הייתה קרובה לגילי כיום באותו טיול.


 


מוזר מה היה חשוב לי פעם ומוזר לראות איך ראיתי פעם את החיים וכמה רציתי להתבגר ופחדתי מזה בו זמנית. זו הייתה תקופה מלאה חברים ובו זמנית בודדה נורא. איזו הקלה לדבר על כל זה בזמן עבר.


 


ומסתבר ששמרתי המון מזכרות מהטיול לדרום אמריקה. הכי בולטים כרטיסי הטלפון והגלויות. 


 


והכי מוזר זה שכל מה שהיה צריך לקרות פשוט קרה.


 


 

יום 80

רגיל

כנס בתל אביב שכולל מפגש עם חברות. את חלקן אני פוגשת רק בכנסים וזה תמיד כיף חוץ מזה זה סוג של חיים שכאלה כי אני פוגשת כל מיני בוסיות לשעבר וזה נחמד (אם כי מביך כשאת האמצע הביס ואת תמיד באמצע הביס).

 

המון אוכל, הרבה יותר מדי אוכל, כל הפסקה היא עם אוכל אחר ואני מוצאת את עצמי טועמת מפה ומשם ותוך כדי מדברת. פיצול קשב.

ההרצאות היו מעניינות והועלו שם נקודות שהיו רלוונטיות במידת מה לעיסוק שלי וחלק מהמקרים זה גם מספק חומר למחשבה ורעיונות, בקיצור הכנס עשה את העבודה.

ואת הים רואים מהחלונות הענקיים של המלון וגם את הבריכה ואת התיירים האפויים. קצת מעורר קנאה לראות אנשים בחופש.אבל הים והבריזה הנפלאה עשו את שלהם.

 

חברה שלא פגשתי מזמן פתחה בשאלה : מה כיף לכן בחיים? שתינו התלהבנו מההסתכלות החיובית שלה (אם כי עם כל החיוביות תמיד בא לי להגניב בדלת האחורית קיטור. בעיני זה סוג של תבלין מאזן כדי שלא יהיה מתוק מדי).

 

גם יצאתי חסרת טאקט כששאלתי מישהי עם היא אשתו של מישהו והיא ענתה בשלילה ושניה אח"כ הוסיפה שהיא גרושתו. למדתי עם הגרוש שלה שהיה טיפוס משונה ויצא לי אופסי קטן.אני קצת מפגרת לפעמים.

 

ואחרי הכנס החלק החביב עלי שיטוט בת"א. שיטוט מבחינתי זה ללכת לאיבוד. יש לי הרגשה שאני מכירה את ת"א הכי טוב דרך הרגליים . זה הרגל מילדות שגורם לי להרגיש בבית בת"א גם כשאני לא סגורה על המיקום שלי. איכשהו האינטואיציה תמיד מובילה אותי למקומות שאני רוצה. הפעם זה היה דיזנגוף. הייתי צריכה לתקן שרשרת מדהימה (יש לי מזל נאחס עם שרשראות) וגם קניתי עגילים. גיליתי בוטיק  יפהפה ויצאתי משם עם חולצה. כמעט קניתי גם את השמלה שמדדתי אבל כיוון שבניתי על ביקור בעוד חנות ריסנתי את עצמי. בסוף החנות השניה הייתה מקסימה. מוכרות מגניבות שמציעות רעיונות ונותנות השראה אבל שום פריט לא מצא חן בעיני עד התאהבות מוחלטת ויצאתי בידיים ריקות.

 

(צריכה להרגיע עם הקניות. לאחרונה זה נהיה מוגזם).

 

מצאתי כפכפים יפהפיים בצהוב אבל שוב לא היה במידה שלי. די שמחתי שלא כי יש גבול.

 

חוץ מזה הגעתי במקרה תוך כדי שיטוט לרחוב עם צאלון מדהים עם פריחה אדומה בוערת, עברתי ליד גינה פרטית עם מיצג שלם שהיה עשוי מבובות שמתגלשות על ענף (קצת קריפי ולא העזתי לצלם כי זה היה שטח פרטי) וגם שני בנינים שהיו מכוסים במטפסים. אני כל כך אוהבת את הרחובות הצדדים האלה שאיכשהו תמיד מובילים לרחוב גדול שבסוף מוביל לרכבת.

 

ואיכשהו בהפתעה הגעתי לירקון ושם אכלתי קפקייק שקניתי בבוטיק חמוד שעברתי לידו. וראיתי אשה מטיילת 7 כלבים.

 

כל כך נהנית לראות את החיים סביבי. מרגישה כמו תיירת שטועמת חיים של אחרים. 

 

חווית ת"א מעולה שהסתיימה ברכבת קומתיים. הצטערתי שנן לא היה איתי כי הוא מתלהב מזה.

 

אה וקניתי לנן את "יומנו של חנון " יצא אחד חדש וטוליו קיבל את תיק הכנס וכך כולם מאושרים ולי יש חולצה לבנה עם חתולים.

 

תמיד אני נשארת עם טעם של עוד מת"א. ותמיד יש לי חשק לקחת את הזמן. ריבוי הספסלים והשדרות והים והרחובות המעניינים וציורי הקיר וחנויות הראווה והבוטיקים והמסעדות והמוזיאונים והגלריות והגינות והרצון שלי לבלוע הכול בבת אחת ומצד שני להשתהות על הרגע.

 

אני מרגישה שיש משהו מאד אינטימי שלי עם עצמי והשוטטות הזאת היא כמעט תרפויטית בשבילי ולא היה לה אותו צבע לו הייתה נעשית עם עוד אדם.

 

יום 79

רגיל

היום התחיל באנרגיות נמוכות וגוף כואב אחרי שחתמתי אתמול את היום בהליכה של שעה עם חברה. לא נורא, היה כיף. 

היו גם כמה דברים שהשתבשו כמו שרשרת חדשה שקניתי שנקרעה כמעט בלי להרגיש. כתבתי בפייסבוק לבעלת הדוכן והיא להפתעתי ישר אמרה שתשלח לי שרשרת חדשה. שירות מקסים וזה היה ממש משמח.

 

2. שכחנו להכין לנן את הצלחת לארוחת הצהריים אז הוא אכל קורנפלקס ובערב הכנתי לו קציצות טונה שהוא אוהב. זה היה אלתור מטורף כי כמעט לא היה לנו אוכל בבית אבל יצא טעים.

 

3. היום עשיתי הפסקה בצל עץ התות בגינה של העבודה שלי. ראיתי שכל התותים נאכלו אבל נשאר תות אחד קטן לבד.כמו מזכרת לכך שהיו שם פעם תותים.

 

4. היו לי כמה רעיונות טובים בעבודה עם אנשים וזה תמיד משמח אותי להרגיש על הסוס.

 

5. מתאווררת מחר בכנס בת"א. איזה כיף! מה שעוד יותר כיף זה שאני אפסיד את המדורה של הכיתה של נן.וגם אפגוש שם חברה.

 

6. שמחה כשנן עדיין שמח כשאני מביאה לו ספרים מהספרייה. לא מובן מאליו.

 

7. היה גשם ממש חביב ואנ י אוהבת את האוויר אחרי הגשם.

 

8. התספורת הסתדרה לי לא רע היום. חששתי קצת אבל הופתעתי לטובה. אתמול השיער שלי נראה כמו פטרוזיליה.

 

מרגישה שהפרויקט והמחויבות שומרים אותי כותבת. מחפשת כבר רעיונות לפרויקט הבא.