מותו של אהרון אלקלעי/עידית אלנתן
בעייתי להתחיל סקירה של ספר בהמלצה על הספר הקודם של אותה סופרת אבל זה הספר שגרם לי לרוץ לקנות את הספר הזה. את "בניגוד להוראות היצרן" קראתי ונהניתי מכל רגע. השילוב של הרבה הומור וקלילות עם נושאים חברתיים הוא שילוב שקונה אותי. ולשמחתי הרבה מצאתי אותו גם בספר הזה. כן, ספר שיש מוות בכותרת שלו ובכל זאת הוא עושה את העבודה כספר מהנה וקליל.
אהרון אלקלעי, להלן המנוח הוא גבר בולגרי קשוח שנשוי לאישה שהתרגלה לשיגעונות שלו ומחזיק משפחה יפואית לתפארת, או שלא. הוא מאוכזב מבתו דניאלה, אישה שבעדינות אפשר להגיד עליה שהיא אישה עם נוכחות. אישה יצרית צעקנית ומעשנת שבנוסף לכל התחתנה עם גבר ערבי שהיא שולטת בו ביד רמה למורת רוחה של משפחתו המוסלמית והשמרנית ובעיקר בנם עומרי שבוחר ללמוד באוניברסיטה ברמאללה ומחובר יותר לזהותו הפלסטינית. המשפחה של עבד, בעלה של דניאלה דווקא מנסה לקבל ת האיחוד אך אהרון לא חוסך מהם הערות עוקצניות וגזעניות.
עופר, בנם נמצא בחיפוש עצמי ובשלב זה מתחיל לחזור בתשובה. בעברו הוא חי בזוגיות עם של אישה מבוגרת ממנו בהרבה שגם פרנסה אותם. לאחר שזו מתה הוא חוזר לבית הוריו עם אוסף הקומקומים שהשאירה לו אשתו המנוחה.
סנהדרין הבת הצעירה היא תקוות המשפחה. היא זו שדומה ביותר לצד הבולגרי במשפחה ובעיקר לסנדרה אמו שעל שמה היא קרויה. לאחר שסיימה את לימודיה היא בחיפוש עצמי אך הקסם האישי שלה מוביל אותה לעבודה בעיתון נחשב ככותבת טור טיולים. אהרון מנסה לגונן עליה ולנווט את חייה.
הספר מתחיל במוות אך עיקר הסיפור הוא הדרך בה המוות משחרר את משפחתו שנשארה אחריו ואת מרקם היחסים המורכב ביניהם. הספר עוסק במשפחה שלמעשה מורכבת מפרטים עם רצונות שונים שמסרבים להיענות לתכתיבים שמנסה לכפות עליהם ראש המשפחה. האחיות והאח שונים מאד זה מזה ונראה שרב הנפרד על המשותף.
הקסם של הספר טמון ביכולת הנהדרת של עידית אלנתן לכתוב גיבורים שיכולים להצחיק, להרגיז ולעורר אמפתיה וזאת בתוך תיאור אמין מאד של יפו (שמככבת גם בספר הקודם) על שלל דמויותיה, הוותיקים עם החדשים. יש בכתיבה שלה משהו מאד חברתי והיא יודעת לזהות את המקומות המגוחכים והמתיימרים באישיות שלהם אבל בכל זאת ניכרת חיבה אמיתית לגיבורים. מחכה לספר הבא שלה.
myreaderlife 