יום #4
התגעגעתי לנסיעות הבוקר המופלאות והמהירות. הצלחתי להתעורר ואפילו די שמחתי לקום בגלל שהיה לי לילה קשה-היה חם.
אכלתי עם נן גלידה בגלידריה השכונתית. פירות יער לו, דבש קרנץ' לי.
מחר גומרים עם כיתה ב' כלומר עם משימות כיתה ב' ושרידי הספרים של נן ילכו לפח המיחזור.אבל זה מחר.
יום 5#
יום מטורף באמת מלא בהתרוצצויות אבל שמחתי לגלות שאין לי חור בשן ושהרופא מצא פתרון לכאב. על הדרך עשיתי V על ביקורת.גם חשבון הבנק שלי שמח.
וליד הרופא ראיתי את קפה שרגא שפעם היה ממש קרוב לדירת השותפים שגרתי בה בבקעה. כמובן עצרתי לקפה וקניתי כריך טייק אווי. הבעלים של המקום הפנה מישהי שרצתה קפה עם כשרות למהדרין לבית קפה אחר ומאד מצאה חן בעיני הגישה המפרגנת שלו. גם הקפה והכריך היו מעולים.
נחמד היה לעקוף את הפקקים גם בהלוך וגם בחזור.
היום ראיתי את נן בקפוארה. מזמן לא הייתה לי הזדמנות לצפות על האימון והיה כיף לראות כמה הוא מתקדם. בכלל קפוארה זה ספורט יפהפה ואני מאד נהנית לצפות בו.
היום ועד הכיתה ארגן פיקניק ערב . הילדים שיחקו המון כדורגל וזה הקל עלי מאד לראות עד כמה הוא נהנה עם החברים. באירועים כאלה מגלים מידע חשוב ונרקמים דילים וסיכומים וגם הפעם גיליתי שעוד אחת עוברת לצהרון השני. שמעתי ממנה קצת פרטים על מנהלת הצהרון.
נן הביא תעודה משעממת למופת. מעריכה את זה גם ובעיקר כי אני מכירה את הקשיים שלו בלימודים. המורה כתבה לו הרבה מילים יפות על ההתקדמות שלו וכמובן היינו מאד גאים בו.
הרופאה המתוקה שלי לבלוטת התריס חזרה מחופשת לידה וכרגיל היא נחמדה ומסבירה וגם מאד יסודית. מרגישה מאד מטופלת כשאני אצלה.אז מה אם כל העסק לקח שעתיים. שעה המתנה ושעה ישיבה. מעריכה אנשים יסודיים.
מתחילה לחשוב על פרויקט חדש: ירידה במשקל אבל המטרה שלי היא לעשות אתל זה בלי הקטע של שנאה עצמית ובלי להרגיש בעונש. אני אצטרך לחשוב על תחליפים לאכילה רגשית ועל ויתור מסוים על התאווה למתוק האינסופית. זה קשה ומצד שני אני מרגישה שאני בנקודה שזה מאד נכון לי.
אולי ההתחלה היא ההצהרה פה.
יום טוב, סוחט וטוב.
* תוספת מאוחרת. לא יכולה לקרוא לזה יום טוב לאור החדשות העצובות בלי להיחשד בחוסר רגישות תהומי.כואב.
myreaderlife 