ארכיון חודשי: ספטמבר 2006

החיוך שלו

רגיל

פשוט חייבת להשוויץ. שימו לב לפלסטר שמכסה את הסריטה העבריינית שלו.


 





 משהו נחמד שקיבלתי לראש השנה

חוויה מפחידה

רגיל

היום חוויתי חוויה מחרידה. החזקתי לא טוב את ינוקא והוא נפל לי על הריצפה. למזלי ולמזלו הוא כנראה לא נפגע בכלל. לקחתי אותו לרופאת הילדים ולמרות שחששתי שאחטוף ממנה צעקות היא הייתה בסדר. לינוקא שלום והוא מתוק ופעיל כרגיל אבל עצם המחשבה מה היה עלול לקרות גורמת לי לצמרמורת עזה וגם לבכי.


הורים-תזהרו ! זה פשוט קורה פתאום בבת אחת.

עוד כמה שלבים בדרך להפוך לפולניה מושלמת

רגיל

סימנים לכך שאני רואה יותר מדי טלוויזיה:


  • אני מתחילה להשמע כמו טובה מ"האלופה" : היום תפסתי את עצמי מזרזת את היונק במלים: טורבינה גוז'י גוז'י….מפחיד.
  • גיליתי לאן נעלמו האחים צנחני. הם מופיעים ב "פסטיבל מספרי סיפורים". אסתי שייבין  לעומתם מאפרת את הסט של "השיר שלנו. טדי הפקות דואגת לדימוסים שלה..
  • עליתי מזמן על זה שעינב גלילי בהריון כי שמתי לב שהציצים גדלו לה משמעותית. ורק לפני שבוע עלו על זה ב"רייטינג" ואימתו את חשדותי. כנראה שגלאי ההריונות שלי תקין.




יש לי כנראה מחלק עיתונים אגרסיבי במיוחד. הרגע הוא הטיח את  העיתון כל כך חזק שהפיצי קפץ ואני חשבתי שזה פיגוע איכותי.


(כן, אני ערה בשעות האלה גררר….)





שיחה עם חמותי:


היא פותחת בשאלה אם העירה אותי. דווקא מתחשב. אחר כך שואלת מה שלום הבונבון (כיאה לסבתא גאה) אחר כך מציינת שהאישלי(הבן שלה כלומר) מעולם לא קם בלילה כשהיה תינוק(כמה מהר שוכחים)ואחר כך מציינת כמה הבייבי התנפח(לוקח לי זמן להבין שהיא מתכוונת לדבר טוב) וחכל זה בזכות תזונה בלעדית של חלב אם(חה חה חה)…


אחר כך היא מתחילה לפרט את כל הסידורים שהיא עושה בשבילנו: מצאה מיטת תינוק נהדרת בקטלוג של איקאה, שכנה שלה נפטרת מכיסאות מטבח ישנים ואפשר עם קצת שיפוץ להפוך אותם לחדשים בשביל הדירה (אני כל פעם אומרת לה-קודם שנעבור ואז נראה מה חסר לנו) ואוי ואבוי, מה יהיה עם הצ'ק שקיבלו בשבילינו לברית והיא שכחה לתת לנו בביקור הקודם (אני ממש שומעת את גלגלי המוח שלה עובדים שעות נוספות).


ולפני סיום סיפור חינוכי כדי שאני אלמד כמה חשוב לחנך את הפיצקול: הם היו בארוחה עם הגיסים, בנם אשתו וילדיו(נא לבטא בן אשתו וילדיו בטון מגנה במיוחד) . קודם כל אשתו (הבהמה) לא אמרה לה שלום בכלל אז מה הפלא שהילדה אכלה בידיים (בת תשע !!!)הילד לא ביקש שיעבירו לו מזון אלא שלח ידיים לכל עבר וחיטט בקערת הג'לי וכך הרס את ההגשה היפה,והקטן (טוב יש לו נסיבות מקילות כי הוא קטן וחוץ מזה הוא לא אכל כלום) נמרח על השולחן.


והבן לא התייחס להולדת הפיצקול שלנו (אפילו מזל טוב לא אמר !!!!) ואשתו נותנת לילדים לעשות כל מה שהם רוצים.


והלקח: את חייבת לחנך את ינאי מגיל צעיר. בגיל תשע זה כבר מאוחר.

טוב, עכשיו מובן לכם מהי חמותי. יש לה מחשבון עוונות קטן בראש וחייבים לבדוק את מעשינו בחברתה כי היא תזכור הכול לנצח. נו טוף.

* ובפינת אל תגלו לחמותי: הגוזל עשה לעצמו סריטה ענקית בפנים שעושה לו את המראה החינני של עבריין צמרת. כשאמרתי את זה לבוסית שלי  היא אמרה: נו עכשיו יש עבריינים אשכנזים. אמרתי לה. כן , אשכנזים אבל בכירים..

גזרתי לו ציפורניים והוא התאבל על כל ציפורן גזורה בנפרד. בעלי חשד שאני מתעללת בו אבל כשראה את הסריטה המפוארת הוא השתכנע בנחיצות המעשה.

קצרים

רגיל


  • אתמול ינוקא כיבד אותנו במבחר חיוכיו ואפילו משהו שדומה לצחקוק. כמובן שרצתי להביא את הדיגיטלית שלנו ולהנציח אבל איכשהו לא הצלחתי לקלוט את רגע החיוך המדויק. לחיי החיוכים שעוד יבואו.


  • אתמול עשיתי מרתון של האלופה ונדמה לי שחלמתי על טובה (אני לא בטוחה).


  • ינוקא קם היום רק פעמיים בלילה. כבוד ! אגב הציצים שלי באמת שואלים מה קורה איתו כי הם כבדים בטירוף מכל החלב שלא ינק (נו פולניה -חייבת תמיד להתלונן)


  • הפעם עשינו עוף עם ירקות. היה בריא אבל עם מראה של מזון בית אבות. עוף לבנבן עם קישואים תפו"א ועוד. מחכה שנעבור לדירה החדשה כי רק אעז נקנה תנור ובינתיים היעדר תנור מגביל אותנו נורא בהכנת אוכל חגיגי.


  • נחמדות החגים אצל אנשים באה לידי ביטוי אצל הרופאה שלי שבימים כתיקונם יכולה להפחיד את נסראללה בכבודו ובעצמו. היא הייתה כל כך נחמדה אלי שהתבלבלתי. יש משהו מלחיץ באנשים שאתה רגיל שהם נובחים עליך שפתאום נהיים נחמדים.


  • חוץ מזה שני אנשים ויתרו לי על התור שלהם כדי שאוכל להכנס רק בשביל מרשם (והייתי נטולת ינוקא, שלא כמו בפעם הקודמת).


  • אתמול קיבלתי טלפון מג' ,חברה שהקשר איתה התרופף בנסיבות הרגילות של הסחפות בשגרת החיים. היא נשואה למי שהיה הידיד הכי טוב שלי (ומה שמדהים הוא שהם לא הכירו דרכי) . עכשיו יש לה ילדה ותינוקת . יש סיכוי שנפגש בקרוב לפני שתסתיים לה חופשת הלידה.


  • טלפון מפתיע נוסף קיבלתי מהבהיולוגי שלי (אבא ביולוגי) שווה פוסט בנפרד אבל רק אציין שגם הוא שמע לראשונה בטלפון שיש לו נכד.


  • יש לי תוכניות שאפתניות לצאת הרבה עם הינוקא. אמנם כל יציאה כרוכה בתכנון לוגיסטי ארוך אבל החלטתי שזה בזבוז להשאר כל היום בבית.


  • עוד שבוע אני מפסיקה עם הזריקות. (אני מזריקה לעצמי מהלידה )


  • מי יתנני שוקולד או קרואסון שקדים של "ארומה" נראה לי שהיום אגרור את האישלי ואת ינוקא שהוא כבר בן בית שם.

לפעמים אני מרגישה כל כך בת מזל

רגיל

נראה לי חשוב לפרסם את זה בבלוג.

ספטמבר 2006


דרושה תרומת דם




בתנו, סיון ינאי, בת 6 חוד', לקתה בלוקמיה ומטופלת בביה"ח שניידר מגיל 4 חודשים.


סיון מקבלת מוצרי דם על בסיס קבוע, ובנק הדם בבילינסון, המספק את המוצרים (טסיות דם, פלזמה והמוגלובין), מדווח על מחסור קבוע בתורמים. תרומת טסיות אורכת כשעה וחצי.


באם אתם בריאים ומעוניינים לתרום, אנא צרו קשר עם מתאמת בנק הדם, חנה, בטלפון 050-8762423 לתיאום התרומה. אמרו שאתם תורמים עבור התינוקת סיון ינאי.


 


תודה מראש והרבה בריאות,


משפחת ינאי, גני תקווה


הגלריה של סיון:


 







עדכון, באתר שאליו אני מפנה כתוב שהם קיבלו כמות אדירה של תרומות דם אז מי שמעוניין לתרום שיפנה אליהם אחרי החגים.

משחק

רגיל

בעקבות פוסט שלה עלה לי רעיון.

המשימה שלכם היא לכתוב מילים חיוביות שעושות  תחושה נעימה ואם תצליחו לחבר מהם שיר אז בכלל נהדר.

המילים שלי הן:

שחוק


ערגה


עונג


ליטוף


חיבוק


מלמול


נועם


ליבלוב


גירגור


מתיקות


נצנוץ

ואולי יותר מאוחר יבוא גם שיר.

חגים שירים וכו'

רגיל

מה אני שונאת בחגים (לא אקטואלי השנה):

כל העולם ואישתו יוצאים לאותם מקומות שאני רוצה לצאת אליהם ואי אפשר לזוז. אני ממש מפתחת אגרופוביה בימים כאלה.


הייתי שונאת ללכת לבית הכנסת אבל זה מזמן לא אקטואלי. הייתי מנהלת מריבות חורמה עם אמא שלי על זה.


יש מין כפיתיות בציפיה שלך ושל הסביבה להכנס אוטומטית לאווירת החג  ולענות על השאלה איפה אתם בחג. חייבים כל הזמן תוכניות.שונאת לתכנן.


העיר מושבתת וגם משרדים ממשלתיים חשובים.


וכשעבדתי לפי שעות הייתי מקבלת תלוש מצומק מאד.


ובספרייה היה תמיד לחץ נוראי לקראת החג (לא כמו בסופרמרקטים אבל עדיין)


משדרי טלוויזיה מחורבנים.

מה אני אוהבת בחגים:

כולם איכשהו יותר נחמדים בתקופה הזאת.

לקנות מתנות לאנשים ולעצמי.

תלושים מהעבודה

דבש: מתה על הקטע שדוחפים דבש לכל מקום. משוגעת על דבש.

וגם על תפוחים ותמרים.

כשעבדתי: הרבה זמן פנוי.

יש משהו נחמד בלהתכונן לחג.

וארוחות משפחתיות זה יכול להיות דבר די נחמד.

החלטות חדשות, יומן חדש בו מעדכנים את רשימת הטלפונים וזה סוג של חשבון נפש. עם מי נשארתי בקשר וכו'.

חברים שמזמן לא שמעת מהם מתקשרים לברך.

מזג אוויר נחמד. מדהים כמה הסתיו מגיע בבת אחת.

פעם הייתי מכינה כרטיסי שנה טובה .השנה אני מתעצלת (וחבל)





הגוזלון קיבל מסבתא רבא שלו הנהדרת את 100 שירים ראשונים. נחמד לשמוע את השירים ולשיר לו. עושה רושם שהוא אוהב את זה.


אגב אני מגלה בתים חדשים בשירים שמעולם לא הכרתי.





ואנחנו נשארים בבית ויש לנו תירוץ חמוד וקטן שעושה אותנו פחות ניידים.


(אני מתכננת עוד חופש של כמה שעות להסתובבות של לפני החגים. צריכה את זה….)





החלטות ואיחולים עצמיים לשנה החדשה


להיות יותר מאורגנת ומסודרת (פליי ליידי)


להיות יותר סבלנית לפיצי.


להשקיע בפיצי.


להתקדם ולהשקיע בעבודה ואם לא אצליח, לחפש ברצינות עבודה אחרת (עניין מורכב, עזבו…)


להוציא רשיון נהיגה.


לרזות לפחות להגיע למשקל של לפני ההריון , (אמרה בחסלה חטיף אנרגיה עם תמרים ועוגת אגוזים מגעילה)(כן, עליתי באי אלו קילוגרמים וזה די מבאס).


לקרוא ספרים בתדירות יותר גבוהה מלאחרונה.


להצליח לשמור על קשר עם חברות


ושיצליח לנו מעבר הדירה במינימום נזקים לגוף ולנפש(ולכיס).


המון המון המון בריאות לי ולכל אהובי ואוהבי.



קיבלנו מבזק מגנטים עם מלים למקרר שנועדו להרכיב משפטי ברכה חיוביים. ממש התלהבתי מזה. וגם העיצוב חמוד.