ארכיון חודשי: מרץ 2006

מזל טוב לדבורה עומר

רגיל

שמחתי מאד לשמוע שקיבלה את פרס ישראל. גדלתי על הספרים המופלאים שלה.

בזכות "דפי תמר" פינטזתי שאני חיה בקיבוץ.

בזכות "שרה גיבורת ניל"י"  למדתי היסטוריה

בזכות "קרשינדו" (השם המקורי ארוך ואין לי כוח) למדתי כמה כיף להפעיל את הדמיון.

ועוד ועוד. כל ספר פנינה. מה שיפה שהיא יודעת לכתוב למגוון גילים.

מה קורה לחלאות שנתקלים בג'וליאנה

רגיל

הייתי רוצה להאמין שאני מקרה ייחודי בסטטיסטיקה אבל לצערי זה לא המצב.


 


היום באוטובוס הוטרדתי מינית. אני יכולה לזכור לפחות 5 פעמים בחיי שהוטרדתי מינית ע"י חושפי בולבולים, נגענים וכו'.


 


החלאה ישב לידי ומהתחלה הוא גרם לי לתחושה לא נוחה. הוא הסריח מסיגריות ונראה כמו אסיר משוקם (או שלא) עם כיפה סרוגה שחורה גדולה על ראשו ומשקפי שמש.


החלטתי להתמקד בתמרורים  בכביש כדי לנצל את זמן הנסיעה ביעילות ופתאום אני שמה לב שהירך השמאלית שלי חמה מדי. הסתכלתי וראיתי שהבן אלף הזה שם את היד שלו על הירך שלי ומעליה את הפליז שלו.


וכאן אני גאה בעצמי. פתחתי עליו פה וצרחתי עליו כך שכל האוטובוס שמע שהוא סוטה מגעיל ובאיזו זכות הוא שם עלי ידיים ושאני יכולה לקחת אותו ישר למשטרה. האיש אמר, נרדמתי ולא שמתי לב והנהג האידיוט פתח לו את הדלת והוא ירד. מה שהרגיז אותי שאנשים הסתכלו ולא אמרו כלום. ציפיתי שעוד אנשים יתנפלו עליו. רק בסוף הנסיעה אשה נגשה אלי ואמרה לי כל הכבוד שהגבתי ככה.


זו פעם ראשונה בתולדותי שאני לא מאובנת מההלם ומגיבה בזמן אמת.אחר כך התחרטתי שלא התעקשתי לקחת אותו למשטרה. שיזיע קצת.


הלוואי שהוא לא ירד בתחנה שלו ושהתייבש בציפיה לאוטובוס וגם יחטוף מכת שמש. ושינשור לו הזין.


 


בנות, תמיד תמיד תגיבו ככה. לכן אין מה להתבייש בכלום, ואם אתן רואות שזה קורה למישהי אחרת, תצטרפו אליה ותגרמו לו להתחרט שנולד.

להפרד מדברים ישנים

רגיל

אתמול התקשר אלי לסלולרי אבא שלי עם טון לחוץ של ערב פסח. ידעתי מה הוא הולך לשאול:

בקשת מנדט לזרוק דברים. הוא שאל אותי על מכתבים ישנים. לא יודעת מה השתלט עלי ואמרתי לו שיזרוק אותם. חשבתי על זה שזה חלק מתקופה בחיים שלי שהייתה טובה מאד מבחינות מסויימות ופחות טובה מבחינות אחרות. היו לי המון חברים לעט ואני עד היום זוכרת בגעגוע את הציפיה למכתב בתיבת הדואר.

אבל… אין לי זמן לשבת ולקרוא את המכתבים שוב. אין לי מקום לאחסן אותם אצלי בבית ולא הוגן לדרוש מההורים שלי להיות מחסן.

הרגשתי גם הקלה מסויימת מהידיעה שיש לי את היכולת להפרד מחפצים ודברים ותקופות, כדי פנות מקום לדברים חדשים.

כמה דברים שמשפרים לי את היום

רגיל

באופן מפתיע ביותר מצאתי חולצה ממש יפה לחתונה המתרגשת ובאה עלינו. לאשה בהריון מותר ללכת עם מכנסיים יפים וחולצה-כך החלטתי.

ולא קניתי בחנות לבגדי הריון אבל המחיר היה קצת מוגזם…

אכלתי ארוחת צהרים דשנה הכוללת ארטישוק (ומה..) ממולא בבשר וסמבוסק חומוס זעיקים (מחווה לשלומית).


ועכשיו אני רוצה לישוןןןן.

ובזכות המורה לנהיגה שלי אני מגיעה המון לאיזור הקניון ו/או לאיזור השוק. מחר אגרור את האישלי לעשות שוק (ואם גיל חובב יבקש יפה אז נספח אותו למשלחת).

ובשבוע הבא עוד פגישה עם מר גריגורים לראות כמה גדל ושמן. וכולם ביחד אוווווו……

וניק הורנבי הוציא ספר חדש בעברית יששששש!!!! וגם צ'יטרה בנרג'י דיווקרוני (רק ספרניות יודעות לבטא את השם).

ומי שלא קרא את "אחות ליבי" של אותה דיווקרוני שיתבייש ויעמוד בפינה.

דיכאון, הורמונים ושאר ירקות

רגיל

היום חוויתי כנראה שצף הורמונים שקם עלי לכלותני. אני מרגישה דיכאון כזה של רגע לפני בכי וללא סיבה נראית לעין.

אז אני מאמצת את הרעיון של זהות בדויה ומבקשת שתספרו לי על דברים טובים שקורים לכם היום.

אום חתולוביץ הזכורה לטוב מאד עודדה אותי היום. אין כמו המסנג'ר.אז תודה מותק על העזרה במלחמה בהורמונים שלי (צריך להמציא להם שם).

והיא הכירה לי ביטוי מצחיק שפליזרים כמוני משתמשים בו הרבה: טיול בדאונטאון ורשה. אתמול היה לי טיול כזה למיטיבי לכת.

אני כל כך סמרטוטית שאני מעוררת את רחמי שתי הבוסיות שלי. אתמול הבוסית שלי הציעה לי לקחת אותי במיוחד טרמפ עד הבית. כמיטב המסורת הוורשאית סירבתי. אבל יפה מצידה. והיום בוסית 2 שאלה אותי איך אני מרגישה פיזית ונפשית.

אולי זה הליקוי חמה. כמה טוב שיש תירוצים אסטרולוגים.

ועכשיו אני מאזינה לדיסק שירי משוררים. הפעם ניגון עתיק של אלתרמן. הוא מציע לאהובתו למכור את עיניו בשביל לחם ויין (לפחות שיהיה לחם ארז) כל הטירחה הזאת בשביל מנצ'יז?

מצד שני אם היא תתפרפר אז קנאתו השוצפת תשרוף את ביתה מעליה ואז לאשתו של אלוהים יהיה פוסט בבלוג שלה. אז נראה לי שלא צריך טובות…

איזה רומנטית ופיוטית אני היום.

לראיה המילים.

ניגון עתיק



מילים: נתן אלתרמן

אם תרדנה בליל דמעותייך,

שמחתי לך אבעיר כצרור תבן.

אם תרחפנה מקור עצמותייך,

 אכסך ואשכב על אבן.

 אם תאמרי אל מחול לרדת,

על אחרון מיתרי אנגן לך.

אם תחסר לך מתנת הולדת,

את חיי ומותי אתן לך.

 ואם לחם תאבי או יין,

מן הבית אצא כפוף שכם

ואמכור את עיני השתיים

ואביא לך גם יין גם לחם.

אך אם פעם תהיי צוחקת

בלעדי במסיבת מרעייך,

תעבור קנאתי שותקת

 ותשרוף את ביתך עלייך.

טוב אלתרמן גם כתב את זמר שלוש התשובות. שמזעזע אותי כל פעם מחדש.

אבל עדיין משורר דגול.

איזו אשה מבוקשת אני

רגיל

רשימת מלאי שאני מעלה בזכרוני כל פעם שאני מחפשת חיזוקים לנשיותי המתפרצת (הודות לגבעת גרגורים המהלכת לפני) מראה ש:

אם אתה ווירדו שמסתובב ללא מעש בספרייה, אליה אתה לא שייך ומפחיד את כל הספרניות-סביר שתידלק עלי

אם אתה בן מיעוטים בן מתחת ל 15 שמסתובב ליד הסינמטק-אני אשת חלומותיך.

אם אתה סובל מתסמונת דאון (או נהנה ממנה) שמסתובב במרכז העיר -כן כן..סביר שהתחלת איתי פעם פעמיים או עשר.

אם אתה מבוגר נשוי בסביבות שנות החמישים בספרייה, ברור שתיטפל אלי.

יש לי הצלחה גם בקרב פעוטות. אולי בגלל הציצים.

בקיצור מי אמר שאין גברים פנויים? כמה חבל שאני תפוסה…





אני פסיכוטית שמודדת פופולריות לפי תגובות. אז אשב לי בשקט בחושך ואחכה…



ועכשיו אום חתולביץ' המקסימה הציע משחק ואני ששתי להצטרף… נורא כיףלעבוד ככה…

והנה התוצרים שלי :

בימי שישי בבוקר תוקפים אותי הפחדים


היום שיעור נהיגה, האם אדרוס חתולים?


 ואז אשב בבית הקפה היפה ביותר בעולם


 או בארומה מן הסתם


ולא זו לא פרסומת סמויה


 בלי הקפה שלהם אני לא בנאדם.

אין דבר העומד בפני הרצון אמר המורה לנהיגה בחיוך רחב


 סתומות ממך עברו הטסט


 ואני אצא לי לאיים הקריביים עם סלסט.


ככה אני מכנה את האשה


כדי שיהיה חרוז ולא תצאי טיפשה.

ומי שרוצה להבין מה ואיך שיכנס אליה. בלי קשר נורא נעים שם…




מה עושים איטלקים שנשבר להם מהעבודה ועולים להם על העצבים?

נכון… שביתה איטלקית.

אין על האיטלקים וההמצאות שלהם, יותר שווה ממבחן אמריקאי או מרס טורקי.

שובתים פה…ובלי פרץ והמגפון.

תוצאות הבחירות

רגיל

בדרך כלל בשעה הזו אין עם מי לדבר אצלינו בבית. הפעם למרות שחשבתי שאלך לישון ואראה את התוצאות מחר, לא יכולתי להתאפק….

אז קודם כל מזל טוב לגימלאים ולמצביעיהם (כולל החמים שלי) אני הייתי בעדם. עכשיו נראה אתכם !!!

אין שמחה גדולה משמחה לאיד: ביבי חטף בעיטה מאד אישית מקהל הבוחרים . הוא הרוויח את זה ביושר.

הדעה שלי על אולמרט מאד שלילית אבל אני מקווה שמה שביבי חטף ישמש לו אות אזהרה.

ואני מאד שמחה על 22 המנדטים של מפלגת העבודה -עכשיו נראה אתכם . אני מחזיקה מאד מברוורמן למשל ושמח לראותו בממשלה. וגם את שלי כמובן.

ואף מילה על ליברמן כדי לא להרוס את מצב רוחי הטוב יחסית.

ולבוחרים : מה זה אחוז הצבעה של 62% זה ממש בזיון ולמי שלא טרח להצביע אין שום זכות לילל על המצב הקשה. זו חובה אזרחית. (אם כי אני מודה שפעם השתמטתי מבחירות לרשות מקומית ועל כך אני די מצטערת עד היום).


לעופרניקוס יש רעיון בשביל אותם נמנעים.