אחרי חופשה סופר אינטנסיבית שגרמה לי להרגיש שאנחנו אחלה הורים חזרנו לשגרה. מצחיק לכווץ שבוע וחצי של להיות ביחד כל הזמן ולבקר בכל כך הרבה מקומות למשפט אחד. שמחה שלא בזבזנו את החופשה בבית ומצד שני חזרתי די מותשת ל"אחרי החגים". כמו רבים ממני, נו…
ענייני עבודה. גיליתי שאני ממש שמחה שמגיעים סטודנטים חדשים ושבה אלי ההתלהבות של ההתחלה. הייתה הדרכה וגם סיור לתלמידים חדשים שנדחפתי אליו בסוג של חינניות. תמיד נהנית להעביר סיורים וגם הדרכות . נראה אותי עוד חודש.
עשיתי סדר מטורף במגירות שלי וזרקתי המון זבל. אבל עכשיו מרגישה יותר מוכנה לשנת הלימודים הי חדשה שמתחילה ביום ראשון.
חוץ מזה מצאתי ספר מקסים ממש ליד העבודה. היתרונות של ללכת אליו הם שהוא הצליח להגיע לגוון הג'ינג'י המדויק שרציתי (סוג של אובססיה). הוא מקסים ואני נהנית לשמוע איך הוא מדבר בהתפעמות ואהבה על אשתו והבן התינוק שלו. איכשהו גם תמיד מסתפרים אלו אנשים מדליקים. מה שמגניב במספרה שלו זה שהיא חלל זעיר ואינטימי ואין שם את האווירה המעצבנת שיש בדרך כלל במספרות. אני גם נהנית להסתכל עליו גוזר. נראה שהוא מקדיש תשומת לב לכל שערה ושערה וזה אמנם איטי בטירוף אבל יפה.
האתגר הוא להכניס אותו בלו"ז המצטופף.
קראתי למועדון הקריאה את "קפקא על החוף" קריאה שנייה. זה ספר שממש אהבתי בפעם הראשונה ובפעם השנייה קלטתי כמה הוא מורכב ויצאתי ממנו עם תחושה של חווית קריאה. קשה לתאר את זה אבל הקריאה בו נתנה לי תחושה של מערבולת פיסית ורגשית.
וגם התמכרתי לסדרות. צפיתי בכל העונה של פאודה שהיא סדרה נפלאה ומותחת ברמות. אחר כך עברתי ל you're the worse ועכשיו גיליתי סדרה this חדשה this is us.
אני גרועה בלספר תקצירים אז תצטרכו להאמין לי ו/או לגגל.
והגשם שירד אתמול ממש שימח אותי. אוהבת את הריחות.