ארכיון חודשי: אפריל 2017

גדלתי בשנה

רגיל

את יום הולדתי ה-42 ביליתי בחיפה עם טוליו ונן. 

חיפה היא עיר מיוחדת בשבילי. אמנם אני מעולם לא חייתי שם אבל הסבים שלי גדלו שם וגם אמי ואחיותיה חלק מהזמן ויש בעיר הזאת משהו מוכר.

השנה בחרתי שניסע לשם. הפעם אני הייתי זו שתכננתי את הטיול ובסופו של דבר היינו מרוצים מהתוצאה.

ישנו במלון קולוני במושבה הגרמנית בחיפה. זה מלון בוטיק שקצת הזכיר לי את המלונות בספרד, בניין עתיק, סגנון מיוחד ונוף לגנים הבהאים. הכשל היחיד בתכנית שלי היה סיור שם. יש לי חברה שהזהירה אותי מכך שיש להם הרבה ימים בהם הם סגורים בגלל חג כזה או אחר ושיש להם שעות סיורים מוזרות. אני גיליתי בדרך הקשה שיש להם חג דווקא ביום הולדתי. בכל מקרה ראינו את הגנים מבחוץ אז הגרניומים יסלחו לנו שלא ביקרנו אותם הפעם.

חג שמח בהאים.

קנחנו כרטיס משולב למוזיאונים בחיפה. בסוף ביקרנו בשלושה.מה שמשעשע שבכל המוזיאונים הייתה קופאית מבוגרת רוסיה ושומר רוסי ותחושה כללית שאנחנו היחידים במקום (אם כי הצטרפו אבל זה היה עדיין שקט ונחמד בפרט אחרי המולת החג).אולי אלה חוקי הפורמט.

מוזיאון טיקוטין שהתגלה כמקום זעיר עם שלוש תערוכות: טקס תה שהראה כלי קרמיקה שונים המשמשים לטקס התה. הייתי שמחה פעם להיות נוכחת בטקס כזה הכלים כשלעצמם לא הרשימו במיוחד. היו קימונו יפהפיים ורישומים שמאד נהניתי מהם וגם תערוכה אירוטית בחדר קטן. הכניסה לילדים אסורה , כך הובהר לנו. נן לא קלט שיש משהו לא לגילו ולכן העדיף לנוח עם טוליו בצד. תערוכה משעשעת אם כי היה מוזר לצפות בה לבד.

 

אחה"צ הלכנו למוזיאון לתולדות העיר חיפה ושם היו צילומי ילדים משנות ה 30 עד ה 60 וזה היה מגניב כי זה התאים לסיפורים ששמעתי. היו שם צעצועים ישנים וסיפורים ואני מאד נהניתי. נן קצת פחות.

 

פגשנו את חברתי הנהדרת שהכרתי מפה והיה ממש כיף להיפגש. הבנים שלנו נהנו לדבר על קלאש רויאל כך שהיה לנו שקט.

 

למחרת הלכנו לים וזה היה נהדר כי החוף היה ריק כמעט לגמרי. המים קצת קפואים אבל מזג האוויר התחמם ונהנינו מאד. המשכנו למוזיאון הימי שהיה מוצלח מאד. טוליו ונן ממש פרחו שם בתערוכה על הפיראטים וגם התערוכות הארכיאולוגיות היו מאד מעניינות.לאחר המוזיאון עלינו ברכבל לסטלה מאריס ואכלנו שם צהריים בבית קפה אוסטרי. כולל שטרודל מעלף.

 

מרגישה מבורכת. קיבלתי הרבה אהבה וברכות נפלאות מהמשפחה והחברים וזה כיף להרגיש כל כך עטופה ומוזר לחזור לשגרה הרגילה בה אני לא מלכת היום אבל אני אתגבר.

 

לחיי עוד הרבה ימים כיפים וחגיגות.

 

 

מודעות פרסומת

פסח לייט

רגיל

מגלה שאני מתקשה להיכנס למצב חופש ומתעוררת בשש וחצי בבוקר ומגלה שכולם התעוררו לפני. קטע מוזר.

השנה החלטתי לפטור את עצמי מהעול שנקרא מתנות לחג, לדעתי לרוב האנשים מתנות ככל שהן יפות או מושכות הן דבר די מיותר שתופס מקום. במקום זה עשינו הזמנה של זר פרחים לערב החג. לדעתי בזה סגרנו את הפינה.

 

למרבה הצער לא פטרו אותי מהעוף השנתי ותפוחי האדמה . כרגיל יזמות היתר שלי לאורך השנים קיבעה אותי בתפקיד אם כי בניגוד לאחותי אני לא מארחת כמות בלתי נתפסת של אנשים אז עוף זה באמת בקטנה.

 

עוד עניין ראוי לגינוי זה שלא עשינו שום ניקיון פסח. יש אנשים שרואים בזה חייזרות מצויה אבל כשחוזרים מהעבודה בערב ומגיעים לסוף השבוע בלי כוחות אין כוח לפרויקטים גרנדיוזיים כמו סידור פסח והחמץ כן או לא לא עומד בראש מעיינינו. 

 

בקיצור יש לנו פסח לייט, סדר לייט (יחסית! הכול יחסי) , מתנות לייט ואולי יש סיכוי שיום אחד אפסיק לתעב את החג הזה.

 

יום אחד אצליח לנתק את נן מהמסך ואז זה יהיה מושלם.

 

היום יצאנו לטבע לחורבת סעדים (או חירבת סעדים) למעשה בעיקר ישבנו על שולחן פיקניק ואכלנו ואחר כך טיילנו קצת באיזור וספגנו שמש של תחילת אביב.ככה זה כשגם אנחנו וגם חברינו פדלאות מצויות. הילדים שיחקו כדורגל במגרש הסמוך.

את החירבה עצמה לא ראינו אבל זה לא כזה נורא.

 

בסוף הילדים שבו למסכים.

 

נראה לי שרוב החג יהיה ככה. יש לנו נסיעה אחת לכנס קלאש רויאל (רק לילדים) ונסיעה אחרת לתערוכת הביטלס החדשה במוזיאון בחולון.