ארכיון חודשי: יוני 2017

שבוע הספר או "שלום לפאסון"

רגיל

גם השנה הייתי בשבוע הספר עם כמה חברות מעולות שמעכבות מאד את השוטטות כי כל רגע פוגשים חברים ומכרים. גם הפעם קניתי ספרים אם כי יצאתי בשלל זעום בהרבה מתוך ההבנה הכואבת שלא מספיק לקנות ספרים כדי שייכנסו לנשמתי . כדאי גם לקרוא אותם וגם אז לא תמיד…

אני מוסיפה כל שנה לרשימת הסופרים שפגשתי עוד סופרים. כל כך מרגשת אותי הפגישה למרות שזה כבר אחרת בזכות היכולת ליצור קשר בלתי אמצעי עם סופרים דרך רשתות חברתיות. ועדיין אני קצת חוזרת להיות גרופית ומפחדת שאביך את עצמי. החשש ממבוכה שווה את המפגש כשמדובר באנשים מרתקים ומלהיבים שלא סתם הפכו לכאלה וכמובן ההקדשה.

במפגש הדוכנים ראיתי סופרת שבעבר קראתי ואהבתי. למעשה רציתי לקרוא את הספר החדש שלה וכמובן שהיא רצתה למכור ויצא לי משפט מתלהב ונטול פאסון בסגנון: "ברור שאני אקנה את הספר שלך, אני מתה על הספרים שלך!". היא מאד התרגשה וכתבה לי בהקדשה ששימחתי אותה מאד.

לי יש כוח לשמח סופרת!

פרט לשוטטות בשבוע הספר היה לי מפגש מעולה במועדון הקריאה שלנו. היוזמה התחילה מחברה במועדון שמכירה סופר שרוצה לבוא אלינו. הייתי זהירה וביקשתי ממנה בהשאלה את הספר וגם התייעצתי עם חברותיי וכולנו שמחנו. בכל זאת אף פעם לא עשינו פגישה כזאת בעבר.

הספר כשלעצמו היה מעניין. לא ספר רגיל, מאד ספרותי, מתייחס ליצירות שונות, מעלה תובנות. דמויות לא שגרתיות ומאד לא פסיכולוגיות וקריאה שנייה בו (האצילות מחייבת קריאה שנייה) מאד שונה. היה הרבה מה להגיד עליו

ההימור הצליח בענק. התחיל בשיחות בפייסבוק עם הסופר שהתגלה כאדם מאד נחמד. הודינו אחד לשני על הנכונות לארח ולהתארח והוא הגיע והיה מקסים ברמות אחרות. הוא בא מתוך רצון לשמוע לא פחות מלהשמיע. השיחה כללה הקראות (מצד החברות בקבוצה וגם ממנו והיה ממכר להקשיב), היה מעניין לשמוע ממנו על תהליך הכתיבה ומקורות ההשראה שלו ועל חומרי .החיים שלו. לא היה רגע של מבוכה והייתה כנות מכל הצדדים וגם שמחה אמתית על המפגש הזה.

אני זוכרת שהולדן קולפילד מ"התפסן בשדה השיפון" הזכיר  דמויות ספרותיות שהיה שמח להתקשר אליהן. ובכן, אולי בעתיד זה יהיה אפשרי אבל גם לפגוש סופרים מסוימים זה מרגש בענק.

*בכוונה לא מזכירה שמות כי חושבת שלסופר ולספר מגיע פוסט נפרד