(עוד פוסט אחד עם הקפה של הבוקר. )
לאחרונה האתגר של היום הוא להשכיב את הוד ינקותו לישון. השעה רבע לשמונה. נולי עשה אמבטיה, קיבל את הברזל שלו, שמע סיפור (ותוך כדי לעס את הספר שלו כי אמא לא מרשה לו ללעוס ספרי ספריה), שני שירי ערש, ציצי, מובייל מנגן (הוא אוהב לשלוח אליו ידיים) הוא מחייך ואמא ג'וליאנה יוצאת מהחדר.
דקה שתיים
בכי (מחכה שניה אולי הוא ירגע, לא.) בכי בכי בכי בכי בכי בכי
אמא מגיעה נפסק הבכי . אמא מסבירה שנולי צריך לישון כדי שיהיה לו כוח להתהפך מהבטן לגב (כדי לא להיות על הבטן חלילה) וכדי שיהיה לו כוח ללמוד את העולם ללעוס ספרים ולרייר על המזרון (כן , זה מה שהוא עושה פחות או יותר) נולי מהנהן בהסכמה עושה א-מההה טהטהטה . אמא מרוצה ויוצאת.
שלוש שתיים אחת…..
בכיבכיבכיבכיבכיצרחותבכיבכי בכיצרחות
אמא ג'וליאנה אומרת לאבא טוליו תיגש אליו אתה. טוליו שואל אז מה לעשות, ג'וליאנה אומרת לא יודעת, תרגיע אותו.
טוליו ניגש אומר לו צפרדעון, לך לישון מפעיל לו מובייל נולי שקט וכשטוליו יוצא….
צרחות מקפיאות דם של חזרזיר שחוט
(ג'וליאנה שמחה , זו הנקמה שלנו בשכנים שגוררים את הבימבה הארורה של הילדים שלהם ב11 בלילה)
ג'וליאנה מתייאשת ולוקחת את נולי פלוס הנשכן שלו למיטה של ההורים (לא חינוכי אבל פרקטי)
ג'וליאנה קוראת ספר ומלטפת את נולון. נולון ערני ושמח אבל העיניים שלו כל כך פקוחות לא רואים את הסוף….(טוליו צופה בכדורגל)
ג'וליאנה מינקה את נולי מיניקה מיניקה מיניקה עד שהוא מקבל את המבט המסטול המוכר ונרדם (22:30 בלילה) ואז מועבר למיטתו.
וככה כמעט כל לילה. אולי הוא מצמיח לנו שיניים?
(כשיהיו לו שיניים אני לא רוצה שהוא יירדם לי בהנקה כי אז הוא יתרגל להיות עם משהו בפה וזה יזיק לשיניים שלו)
