ארכיון חודשי: מרץ 2007

יום העצמאות של נולי

רגיל

היום נולי החליט לראות את עצמו כסוג של ריבונות זערורית. משל היה ליכטנשטיין או אנדורה. במילים אחרות הוא רצה לאכול בעצמו.


הקואורדינציה שלו ותיאום עין-יד לקויים ולכן הוא יצא מלוכלך כמו תינוק של בית רבן בשכונה עלובה ומוזנחת במיוחד.


חתיכת גזר על המצח, חתיכת בננה על האף וחתיכת משהו לא מזוהה על הירך השמנמנה (איך זה הגיע לשם, לנולי פתרונים.


כמובן שאחרי שהתמוגגתי ממנו תלשתי את הכפית מידיו הקטנות והעיקשות והאכלתי אותו בעצמי.התוצאה לא הרבה יותר טובה, מוכרחה לומר. גם לאמא של נולי יש שתי ידיים שמאליות.

(טוב שהוא היה לפני אמבטיה . חוץ מזה טישוים פותרים לא מעט בעיות.)

מודעות פרסומת

אלבונדיגס

רגיל

היום התחשק לי לצאת מאמה ספרדיה (לאדינו) כזאת עם תחת ענק וציצים גדולים (הבאתי מהבית) אז עשיתי אלבונדיגס מהספר "מטבח משפחתי" של גיל חובב.


(אלבונדיגס זה פשוט קציצות מבושלות במרק חמצמץ. במקרה שלנו חמוץ כי טוליו התפרע עם הלימון)


יצא טעים.




זוטות נוליות….

נולון אוהב להכניס את הראש לתוך הצוואר בצורה של ציפור מנקרת. הוא מתגלגל מצחוק כשטוליו עושה לו קולות של חתול או כלב. הצחוק שלו מדבק.


היום הוא דפק נשיקה צרפתית לקוף שלו.


עדיין לא מצליחה לצלם אותו צוחק. ניטרלנו את הקליק שעושה המצלמה אבל האור לא הכי נעים לו…


הוא תינוק חביק וצחיק ונשיק עם עיניים גדולות ועגולות שמסתכלות על העולם.


הוא כבר אוכל מכיסא התינוק שלו ואת הכיסא תינוק שלו ואוהב לדחוף אצבעות לצלחת האוכל שלו ולכרסם את הסינר שלו.

לטוליו ולו יש תקשורת נפלאה. אני אוהבת את הרוך שהוא מוציא מטוליו וגם איך שהוא מצחיק אותו.הוא אב מאד מוצלח. בחרתי טוב.





בעקבות "גיבורים"  התכונה הכי מגניבה בעיני היא היכולת לשכנע…(לעוף נשמע לי די מעפן ביחס לשאר)

רגיל

אתמול ראיתי כמה ספרים שהחלטתי לקנות לעצמי לחג או סתם כי אני אוהבת את עצמי ויש לי תלושים ואין בגדים שווים בנמצא:

סוכריות מהשמיים: גיל חובב (המשך למטבח משפחתי שהוא ספר הנחמות האולטימטיבי שלי ועשיתי ממנו לא מעט מתכונים)

טעמים ראשונים:מיכל וקסמן  ספר בישול שמדריך אמהות ברזי האכלת הגוזל.




אני גרה בעיר נטולת קניון ולאחרונה זה ממש בעיה בעיקר כשצריך לחפש מתנה לחמות וכרגיל דחיתי את זה לרגע האחרון. אוף !

ואין לי אין לי אין לי מה ללבוש


אתמול גררתי את טוליו ונולי המסכנים לישפרו סנטר. מתחם עלוב שאמור לשמש כקניון לאנשי מודיעין. התחיל להיות קר וטוליו מפתח נבגים של שפעת או משהו אז הוא היה מאד מסכן וכל חדוות הקניה ניטלה ממני (בסוף בזבזנו בסופר)

רשימות (פוסטתודעה)

רגיל

דברים שעשיתי בפעם הראשונה היום:


1. מחקתי פוסט נורא נורא מצ'עמם.

2. ראיתי "הבועה" (נחשב? ) -נשמע כמו  שיו כמה זה מבאס שיש פיגועים (אבל יש פלסטינים חתיכים), בואו נלך לאורנה ואלה לבלוס לביבות בטטה ובדרך נעצור בסבון של פעם ובאוזן השלישית ונעשה רייב מאגניב נגד הכיבוש כי אנחנו תל אביבים מאגניבים ושמאלנים.

[אבל היה נחמד, כמו מאכל חסר ערך תזונתי לחלוטין שלפעמים כיף לנשנש. והשחקנים חמדמדים ודניאלה וירצר מאד יפה]

דברים שעשיתי כל היום:


הינקתי


נכנסתי לבלוג


ניסיתי לעצב אותו


יצא לא משהו.




דברים שאני רוצה ליומולדת:

בא לי לעשות השנה יום הולדת פינוקי כזה של מסאז', מסעדה טובה וזר חמניות….

איכשהו לא בא לי על חפצים ואפילו לא על ספרים (מעדיפה לקנות לעצמי כשיבוא לי וחוץ מזה יש לי המון ספרי קריאה שממתינים לי)





הולכת לטייל עם נולקיץ

הוא נרדם אז החלטתי לותר על הטיול .

דברים קטנים שעשיתי

רגיל

אתמול קניתי כוסברה בשביל הכיף כי אני אוהבת  (טוליו לא הבין למה אני קונה משהו אם אין לי מתכון ספציפי שאני מתכננת לעבוד איתו)


לכבוד הכוסברה לקחתי תבנית ענקית וריפדתי אותה במגבות נייר ופשוט ייבשתי ותלשתי עלה עלה (מול "האלופה" העונה החדשה על הפנים אגב) וסגרתי בקופסה. חלק הקפאתי בתבנית קוביות קרח.

יש בזה משהו מרגיע ועכשיו יש לי ציפורניים ירוקות.

מתכון טוב למשהו עם כוסברה, מישהו?





אחרי היעדרות של יותר משנה המחזור שלי חזר. מסתבר שאחרי לידה המחזור הרבה פחות זוועתי ממה שהיה קודם (לא היו לי כאבי מחזור בכלל). אני עדיין מיניקה אבל לא נראה לי שיש משהו מדאיג בזה.





עכשיו מתחילה חופשת הפסח שלי. ארוכה כאורך הגלות. מצד שני אפשר לקום מאוחר, לטייל ולעשות דברים שדוחים אותם כל הזמן.




אתמול טוליו הראה לנולי איך עושה כלב ואיך עושה חתול. הנולון התגלגל מצחוק פשוטו כמשמעו. יש לו צחוק נהדר.

נקיונות פסח

רגיל

הנקיונות שלי הם יותר מטפוריים. השבוע התחלתי לנקות דברים שרבצו על הנשמה ודחיתי את עשייתם (אובך זה תירוץ מצויין להמנע מנקיון אמיתי)

אז

התחלתי להתעניין בפורום לגבי רופאי ילדים במודיעין.


הם מנג'סים לי על הבדיקה הזאת כל ביקור שאני באה , וזה לא מעט בהתחשב בעובדה שאין מכון שעושה בדיקות לתינוקות מתחת לגיל חצי שנה]

והתחלתי קצת לשמור על המשקל (לא, ואני חוזרת לא דיאטה).

שיהיה לכולם חג שמח איך שלא תבחרו לחגוג אותו.





הספקים תרבותיים:

סרט: המבוך של פאן /גיירמו דל טורו [יפהפה אבל יש שם קטעים ממש קשים לצפיה ומצאתי את עצמי עוצמת עיניים ומבקשת מטוליו שיגיד לי כשייגמר הקטע המזעזע. וסרג'י לופס(אני יודעת שכותבים בעברית לופז אבל אני לא יכולה לסבול את זה כי הצליל ז' לא קיים בספרדית) אהובי עשה תפקיד של אדם כל כך דוחה שממש שנאתי אותו. טוב הוא שחקן מעולה]

ספר: יצר לב האדמה /שהרה בלאו [כותבת מאד חושני לטוב ולרע. עוסקת בנושאים שיכולתי להזדהות איתם כמו רגשי נחיתות ותחרותיות בין שתי בנות דוד, ושאר מיני ג'יפה רגשית. בכל מקרה נראה לי שאכתוב על זה יותר בקרוב]

אנרגיות חדשות ומכחול

רגיל

היום סוף סוף הצלחתי לסלק מחסומים סביבתיים ופסיכולוגיים לרוב בעבודה שלי והשולחן שלי מסודר מאי פעם.

כנראה כשמחליטים לעשות משהו וממש רוצים את זה אז גם עושים.

והמכחול? יש יתרונות לעבודה בסדנה. חומרים לרוב ופתרון נפלא למקלדת מאד מאובקת.

(כרגיל עבדתי יותר מדי שעות. מקווה לאזן את זה ממש בקרוב.)