היום הראשון של הקיץ הוא היום הקריר ביותר בשבוע
המרפסת מלאה בגוויות של אטבים ונוצות.
וגם את גרוטאות הפלסטיק צריך לזרוק
היום הראשון של הקיץ
הוא היום
בו אנחנו מזמינים לראשונה בייביסיטר
לשמור על הלא בייבי
ונצא להופעה של הציפורים.
ההופעה האחרונה בישראל שהיינו בה
הייתה בבאר שבע
ראינו את garbage
היה חום אימים ויהיתושים עקצו את שירלי מנסון
והרטיבו את הקהל בזרנוקי מים שהתערבבו עם הזיעה.
טוליו הוריד חולצה כמו כולם.
ואחר כך איחרנו את האטובוס האחרון
ובדרך לא דרך הגענו להורים של טוליו
(שעוד לא הכירו אותי)
וישנו שם.
ולי היו סיוטים שאמא שלו תגלה אותי
בכל זאת לפגוש את אמא שלו בפעם הראשונה עירומה?
ונשאר מזה זכרון מתוק
של מים גנובים וזיעה.
והיום אנחנו במרפסת שלנו
מנסים להפוך אותה למרבץ ראוי.
יש לי הרגשה שהפעם לא ירטיבו אותנו בזרנוקים.
את כותבת מדהים
תודה 🙂 תמיד כיף לקבל מחמאות.
היי ג’ולי
איך זה שלא קיבלתי התראות על פוסטים חדשים שלך?
אכן מים גנובים ימתקו.
תהנו במופע 🙂
אולי בטעות האימייל שלך רושם אותי כספאם? לי זה כבר קרה.
מים גנובים ימתקו. מעניין איך זה מים לא גנובים.
תודה!
מים לא גנובים ישמימו 🙂
אוהבת!
גם אני אוהבת!
איזה מקסים שהפעם הראשונה שאתם לוקחים בייביסיטר מחזירה אותך למקומות ראשונים וראשוניים 🙂
ואיזה כיף לי שגם אני הולכת להופעה של הפאחארוס… 🙂
הלב שלי מרקד בציפיה .
איזה יופי. הזכרונות שלך מריחים כמו קיץ ישראלי.
קיץ ישראלי במובן החיובי.
ואני רק חשבתי לעצמי לאורך כל קריאת הפוסט:
האם שירלי מנסון חזרה מאז לארץ או שנהייתה לה טראומה לכל החיים?
אהבתי את הכתיבה שלך להיום 🙂
אולי השאלה שצריכה להישאל היא האם שירלי מנסון קיבלה קדחת דנגי?
שמחה שאהבת.