לפעמים סרט בתיאטרון זה כל מה שאדם צריך כדי להרגיש שהוא חי. ראיתי אתמול את VOLVER (לחזור) וחשבתי שזה סרט מקסים כי:
פנלופה קרוז מדהימה ומרגשת כפי שמעולם לא הייתה. והבכי שלה מצטלם מדהים.
מוסיקה וצילום חושניים כמו בסרט אלמודוברי טיפוסי.
סרט על כוח נשי (בלי ספוילרים).
יש בסרט שילוב מדהים של תפיסות מציאות שונות.
תמיד כיף לי לשמוע ספרדית.
תלכו !
וזה היה למרות שהלכתי לסרט מיד אחרי העבודה ושהיה לי כרגיל יום מאד ארוך וחזרתי הביתה ב 11 בלילה והיום אני עייפה ומרוצה.
סליחה, אבל לשים בפינת הבלוג שלי תמונה של כוסית על(סליחה על המילה, לא מצאתי מילה יותר טובה) עם ג'ינס שגדולים עליה זה ממש לעג לרש כשאני לא יכולה אפילו להתכופף. יש פה נשים בהריון !
וגם השאלה האם את רווקה לא במקום !
myreaderlife 
הוצאת לי ת’מילים מהמקלדת. הנ"ל מככבת בבלוגים של כל ההריוניות! זוהי שערוריה!
הפרו שלי גירש אותה.
לא רואים בתמונה אבל יש לה וואחד S בגב
והיא בכלל אנורקסית. מואההה…..
"לפעמים סרט בתיאטרון זה כל מה שאדם צריך כדי להרגיש שהוא חי." – זה כל כך נכון!
שמעתי שבוכים הרבה בסרט. אני אבוא מוכנה עם חבילה של טישו
תביאי שתי חבילות !
אוח, הסרט הזה.
אין לי שום ספק שאלמודובר היה אשה בגלגולו הקודם. ולא סתם אשה כי אם אשה פולניה מקרקוב.
הסרטים שלו והסיפורים של סבתא שלי מהשטייטל, זהים כמעט אחד לאחד (תחליפי "פנלופה" ב"אידה" ותקבלי את הגרסא הפולנית לסרט).
תובנה מעניינת.
פדרו תעשה לי גפילטע פיש…..