תגית: סםר בשבוע

ספר בשבוע

רגיל

אני רוצה ליזום פרויקט אישי של קריאת ספר בשבוע. יש לי תחושה כזאת שאם אני תוחמת את הקריאה שלי במסגרת אני אצליח להתמקד יותר בספר ולהפוך ספרים שהייתי רוצה לקרוא לספרים שאקרא.
לפרויקט כזה יש מגבלות שקשורות בעיקר לבעיית ניהול הזמן שלי אבל אני רוצה לעבור ממצב של רוצה לקרוא ספר למצב של קוראת.
האם באמת מצב קריאת חובה יכול לאפשר הנאה אמיתי מספר? האם שווה להשקיע מאמץ בספר גם אם הוא לא מושך אותי מהדף הראשון?

השבוע בזכות ריבוי החגים ועייפות שמנעה ממני להיות בתזוזה מתמדת קראתי ספר וחצי בשבוע. ספר מיוחד מאד בשם 26 איי של דיאנה אוונס. שמתאר תאומות שמייצרות לעצמן מין עולם פנימי רגשי בו האחרים רק אורחים. ספר קצת מוזר שהזכיר לי במובנים מסוימים את המחברת הגדולה של אגוטה כריסטוף. שם אמנם הסיטואציה מאד שונה אבל גם שם יש תאומים שבוראים לעצמם עולם נפרד.
אני זוכרת מילדות פנטזיות על להיות תאומה. היו לנו בתנועת הנוער תאומות ואני זוכרת אותן כמעין יחידה אחת.
אגב הפנטזיה על תאומות התגשמה לי באופן מאד מוזר עם נישואיה השניים של אימי לאדם שלו בת בגילי והוא גידל אותה כך שגדלנו יחד והפכנו לסיפור המסקרן בכל מקום בו הלכנו. איך שתי ילדות כל כך שונות הן אחיות. לא היינו יחידה אחת כי אנחנו שונות מאד אחת מהשניה אבל היה בתאומות הזאת משהו משעשע.

מודעות פרסומת