הבלוג נעשה צפוף ועמוס כי הוא מארח את שרידי הבלוג המנוח.
אז הוא כבר מבולגן למדי ולא בלוג חד נושאי שמשתדל להתמקד בקריאה. הוא כולל מעכשיו 12 שנים של פוסטים משמעותיים יותר ופחות כי לא היה לי באמת זמן לעבור שנה שנה וללקט ובכל זאת רציתי לוודא שהבלוג לא ייעלם בגלל דחיינות כזאת או אחרת. עדיין אשתדל שבלוג זה יוקדש לענייני קריאה והבלוג השני לכל השאר אבל הגבולות בין קריאה לחיים כבר לא ברורים וגם הקריאה היא החיים.
במילים אחרות יצרתי לעצמי מלכודת מטומטמת של ניהול שני בלוגים אבל זה המצב.
כיון שממילא ניהלת שני בלוגים זה לא אמור להוות שינוי כל כך גדול…. לא? אחד לקריאה והשני לחיי היום היום?
אבל זה של הקריאה התערבב עם הישן של היומיום.
אוף מעצבן 😯 איך זה קרה? לא פתחת בלוג גיבוי במיוחד? איזו באסה
אין דבר, גם מחברות מתבלגנות לפעמים. העיקר שאת כותבת ושאפשר לקרוא את זה, לא חשוב איפה.