אז מה קורה כשלא כותבים

רגיל

אוקיי, זה מעט מביך לגלות שלא עמדתי במסגרת הכתיבה שהכתבתי לעצמי אבל תסלחו לי, כן…?

אני עובדת על לסלוח לעצמי.

 

החופש עובר ממש בעצלתיים ואני מתחילה להבין שאם לא מתכננים החופש מתמוסס בין האצבעות ללא הישגים משמעותיים. דבר אחד ממש מוצלח היה שארגנתי לי ולאימא שלי יום כיף לכבוד יום ההולדת שלה. היינו בספא, בגן הבוטני ובסרט וגם שתי ארוחות ממש טובות. אחת  בבית קפה בבוקר עם אבא ואחת סושי לפני הסרט.מזמן לא היה לנו את מרחב הזמן הזה לדבר ולהיות יחד ופשוט ליהנות ואני ממש שמחה שעלה לי הרעיון הזה. אני לא כל כך טובה בארגון חגיגות אבל משתפרת.

 

אגב "להעיר את המלכה" (השם המקורי של הסרט היה "אליזבת ועבדול") הוא סרט ממש חמוד.

 

ויתרתי על ללכת לפסטיבל אייקון כי הרגשתי מחוייבת לטוליו ונן ורציתי להיות איתם ובסוף כל אחד בענייניו ולא יצא לנו ממש לעשות משהו יחד. קצת פספוס. התלבטתי אם להציע לנן ללכת לאייקון אבל חששתי שהוא לא ימצא את עצמו שם. ראיתי בפיד של החברים שלי המון תמונות של משפחות שלמות שהולכות אבל המשפחה שלי פחות בנויה לזה. ההרצאות מעניינות מאד והחברה מעולה אבל אם הייתי באה עם המשפחה זה לא היה זה.

 

חוץ מזה יש לנו פסטיבל קרקס ממש ליד הבית, מה שאומר שאנחנו יכולים לקפוץ למופע שניים ולחזור וזה נחמד. לצערי רוב האנשים מתרוצצים בתזזיתיות ממופע למופע כי הם באו מרחוק ועד שחנו וכו' וגם ילדים קטנים לא מספיק סבלניים מול מופעי קרקס שהם במהותם בקצב איטי יותר וזה אומר שכל הזמן אנשים יוצאים באמצע המופע וזה די מציק.

 

הצטרפתי לפורום גינון בפייסבוק בתקווה לתחזק את התחביב המוזנח שלי. המרפסת שלי די גוססת ורצחתי את הלבנדר. 

 

קנינו בר מים וזו רכישה מאד כדאית. אני שותה המון בזכות זה.

 

החיים שלי די חיוביים בסך הכול ואולי אפילו יותר מזה אבל אני נוטשת את הפרויקט ורוצה שוב לכתוב רק כשבא לי.

 

וזו אני הוירטואלית פחות או יותר. נעים מאד 🙂

 

 

 

 

»

  1. תתחדשי על האני-הווירטואלית החדשה.
    לא יפה להודות,  אבל שמחתי לקרוא שרצחת את הלבנדר.  אני רוצחת צמחים כל הזמן,  למרות שבגדול אני מחבבת אותם ואין לי אופי רצחני.  אז שמחתי לראות שזה לא רק אני 🙂

  2. אם נטשת את הפרוייקט באמירה שהחיים שלך סך הכל חיוביים, הרי שהוא השלים את מטרתו ואת לא זקוקה לו יותר .
    נחמד ה’אני’ הוירטואלי שלך. מישהו עשה לך את זה במיוחד, או שזה משהו שמצאת מן המוכן?

  3. את רוצחת ואני במבצעי הצלה תמידיים. שנים של שלדי סחלבים מיובשים שלא פורחים אף פעם. המתת חסד היא לפעמים פתרון מצוין.
    והאני הויטואלית שלך חמודה מאוד.

  4. נראה לי שטוב מאד שאת עובדת על לסלוח לעצמך. וגם נראה לי שהפרויקט שלך נועד להזכיר לך את הדברים החיוביים בחייך, ולפי הפוסט הזה לפחות – את זוכרת והם בתודעה שלך. אז השלמת את משימתך מבחינתי. האני הוירטואלית שלך מהממת. ציירת לבד?
    יום הכיף שארגנת לך ולאמא שלך נשמע נהדר. מתבאסת שלא ארגנתי משהו כזה לאמא שלי בביקור האחרון שלה בארץ, אבל היא באה באוגוסט – ולהסתובב מחוץ לבית/מזגן נראה לי סיוט אמיתי. אולי נעשה משהו דומה כשאבקר אצלה, מתישהו בשנה הקרובה. טוב מאד שאת שותה, ואם זה בזכות בר המים אז מעולה. צמחים מתים, ממש לא נרצחים. ומה שיפה זה שמאד קל להחליף אותם בחדשים

    • האני הוירטואלי נוצרה ע"י אפליקציה מגניבה שנקראת bitmoji. זו התמכרות לשמה.
      הלוואי והייתי יודעת לצייר ככה.
      ולמדתי מסבתי את סוד הגינה הירוקה. ביקור תכוף במשתלות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s