יום-5 3-4

רגיל

אולי זו לא חוכמה למצוא אושר בימים שהם ימי חופש שאמורים להיות מאושרים בהגדרה אבל מי אמר שתמיד חייב להיות קשה.

 

ביום השלישי עשו לי מושלם את הקפה בקפה הקבוע שלי שהוא דווקא ליד העבודה. הגעתי לשם בגלל הספר שלי (נאמנות עיוורת וטרמפ לשם). אח"כ היה לי זמן להרוג כי הקדמתי מאד אז הלכתי לחנות הספרים השכונתית ושם, הפתעה, פגשתי בחורה מגניבה שפעם עבדה במקום העבודה שלי. ניהלנו שיחה שהייתה עמוקה ומצחיקה בו זמנית ואח"כ בגלל שהפרעתי לה במקום העבודה שלה התחלתי לסדר את הספרים והיומניםוגיליתי כמה אני נהנית מזה. עשייה תוך כדי שיחה. מושלם.

אל הספר שלי הגיעה אישה שהחליטה לשמור על שיער השיבה והייתה מאד מבולבלת וקצת נסערת.כל כך הבנתי את התהליך שלה. במידה מסוימת אני לפעמים משתעשעת במחשבה הזאת להשאיר את מה שיש ולהפסיק את השעבוד של הצביעה אבל אני לא מצליחה. יותר מדי קולות פנימיים, יותר מדי חוסר השלמה.

גם היא לא בדיוק השלימה עם זה אבל היא הייתה במקום נפשי אחר. הצטערתי שהייתי צריכה ללכת ולא ראיתי את התוצאה. הספר שלי היה מאד רגיש ומקצועי איתה וזה היה יפה לראות.

נפגשתי עם אחותי. לא התראנו הרבה זמן וסוף סוף היה לנו את המרחב לנהל שיחה טובה ועמוקה. הגעתי למסקנה שאני רוצה להדק את הקשר איתה.

 

ביום הרביעי: בילוי משפחתי בבאולינג, איקאה ולשם שינוי לא יצאנו עצבניים משם. נן וטוליו הרכיבו את ארון הנעליים החדש ועבדו נפלא יחד. אמי וסבתי הגיעו לביקור והפעם הייתי נינוחה ושמחה והיה כיף.

 

היום החמישי היה כנס מיתופיה. יש לי חברות שכבר שנים מעודדות אותי ללכת והפעם הלכתי. היה כנס מעולה. הכנס עוסק בספרות פנטזיה ומיתולוגיות אבל לא רק. גם פגשתי הרבה חברות, כולל כאלה שבאו מרחוק וגם הרצאות נפלאות, מרגשות ומצחיקות ובעיקר מוסיפות ספרים לרשימת הקריאה המתארכת שלי.חוץ מזה להיות מוקפת באנשים נלהבים מקריאה וידענים זה עונג בפני עצמו.

 

חוץ מזה החבר של נן חזר מחו"ל ונן ממש נהנה לפגוש אותו שוב וכשנן שמח אז גם אני.

 

החופש הזה היה ממש נפלא!

 

»

  1. ואת מפזרת רסיסי נפלא גם עלינו. 
    היו לי שנתיים של אפור מעורבב. ואז הבן התחתן והבנתי שזה מוסיף לי 10 שנים למראה בערך. אז ויתרתי. לנשים מאוד יפות זה יפה. אבל זו לא חכמה, הכל יפה עליהן. 

  2.  גם אני מרגישה שקשה לי ושבגילי עדיין לא מתאים לי להיראות מבוגרת מגילי. בשנים האחרונות עברתי לג’ינג’י יותר בהיר (כמעט בלונדיני) ועדיין כשהשורשים מבצבצים זה ממש מציק לי. כאילו האמת מתעקשת להופיע.

  3. לא קיבלתי הודעה על הפוסט הזה…..מזל שהגיעה הודעה על הפוסט הבא ולכן הגעתי לכאן 
    נאמנות עיוורת (פלוס טרמפ) לספר….לא רע בכלל. עד כמה היא עיוורת באמת הנאמנות הזאת? את מתארת שאת מרוצה מהעבודה שלו, וכאן את גם מתארת את הרגישות שלו כלפי לקוחה……….. נשמע שווה לגמרי. 
    אגב אני הופתעתי כש-T העיר לי על הופעת השערות הלבנות הבודדות שבכלל לא התייחסתי אליהן בהתחלה. הוא בדרך כלל לא מעיר לי על שום דבר שקשור להופעה שלי. אז הספר שלי הציע גוונים ובאמת הייתי כמה שנים "מגוונת" אבל אני לא אוהבת את המראה הזה, ולפני חצי התחלתי לצבוע – כהה יותר מהצבע הטבעי שלי, אבל עושה לי טוב לפנים ולהרגשה. 
    מפגש מעניין עם חברה, בואולינג, איקיאה (בלי עצבים), ביקור משפחתי וכנס קריאה מענג….מה צריך יותר מזה?

    • אני חושבת ששערות לבנות אולי קצת מלחיצות את בני הזוג כי הם מרגישים בזה את הזמן שחלף. 
      אכן הספר שלי רגיש ומקסים וגם איש מקצוע מעולה. המספרה שלו ממש קטנה והוא הספר היחיד שם (יש לו עוזרת מתוקה).
      החסרון היחיד הוא שבמספרה שלו את עוברת איזור זמן וזה מלחיץ כשממהרים. הוא לבד וגם איטי.
      וכיף שאת פה, תמיד 🙂 לא יודעת איך זה שלא קיבלת עדכון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s