מאה ימי אושר. היום השני

אתמול הייתה לנן ולי שיחה מעולה  שאני מקווה שתעזור לשנינו לשפר את היחסים שלנו.

 

היום נסענו ליפו להקליט את החלק של נן בתכנית בל"צ והיה נפלא. ציפי גון גרוס המנחה (שהיא גם סופרת) הייתה כל כך קשובה וידעה לשאול את השאלות הנכונות ונן היה מלא בטחון. ממש התלהבו ממנו וכמובן הייתי אם גאה. שמחתי שהוא מצליח במשימה לא פשוטה לבד. זו סיטואציה שיכולה להיות מלאה בהתרגשות.מדמיינת את עצמי מפשלת בזה.

ישודר ב 1 בספטמבר בשעה 17:00. 

 

אח"כ פגשנו את גיסתי שאצלה הוא מתארח ביומיים הקרובים ואני המשכתי לדרכי בת"א.

 

בכל זאת קניתי אבל שמלה ירוקה שממש קראה לי, ספר צביעה של יזהר כהן שהוא מאייר במגזינים נחשבים כמו לה מונד, טיימס ועוד. התחשק לי לחזור לצביעה.

 

חוץ מזה מצאתי חנות יפנית מדליקה ויקרה למות ויצאתי משם עם טוש גראפי.

 

בכל זאת גאה לומר שכשראיתי את התור הבלתי אפשרי בH&M ויתרתי על החולצה החביבה שרציתי לקנות. נראה שהארון שלי לא יחוש בחסרונה.

 

אכלתי גלידה משובחת במקום חדש שנקרא ottelo נחתי על הדשא בשרונה וגם שתיתי תמרינדו בדוכן מקסיקני שהיה שם. לא חיכיתי הרבה לרכבת.

 

אבל ת"א לחה בצורה בלתי נסבלת והגעתי למסקנה שעד אוקטובר לפחות אין לי מה לבקר שם עם כל האהבה שלי לת"א ( בשבוע הבא יש לי טיול מחלקתי לשם וכן ביקור במוזיאון הילדים בחולון כך שהמסקנה הזאת לא שווה הרבה).

 

הצלחתי לקבוע ספונטנית עם אחותי לאכול צהריים יחד. ממש שווה ולא עשיתי את זה מזמן.

 

ועצם הידיעה שאני בחופש ושנשאר ממנו לא מעט. זה כיף! ממש!