טיול משפחתי לסרגוסה

רגיל

טוליו ואני חווים שונה את המושג טיול. טוליו רואה את הטיול כמבצע צבאי
מתוכנן חודשים מראש. הוא חושב על כל פרט, החל מהמקומות שאפשר לראות בדרך ליעד וכלה
בלוח הזמנים, כולל אפשרויות התברברות ובחירה בין אפשרויות שונות. המסלולים כבר
בסלולרי שלו חודשים מראש.


אני רואה את הטיול כהזדמנות ללכת לאיבוד, להתברבר, להימרח, העיניים
שלי תרות אחר פינות מעניינות, נופים חריגים והפרטים הקטנים שמכילים חיים במקום
מסוים, זה יכול להיות דגלון של ארגון על המראה של נהג המונית וזה יכול להיות משפחה
על שני ילדיה הצווחניים. מה שמעלה אצלי חיוך, לא רק אצלנו זה ככה. אה, וכמובן
חנויות, במיוחד חנויות של אוכל. מאכלים ייחודיים למקום שיכולים להיות דוחים אבל
ברור שאנסה.


שתי הגישות השונות בתכלית שלנו הצליחו למצוא את הדרך להיפגש, אני
מקבלת את הצורך בתכנון ובהבנה של המגבלות שלנו כתיירים עם לו"ז מסויים וטוליו
מצידו משאיר מרחבי זמן להסתובבויות שאינן מכוונות אטרקציה ספציפית וגם בוחר אתרים
שאני איהנה מהם.


לא נעים להודות בכך  אבל זה
כיף שמישהו שמכיר אותך מתכנן לך את הטיול. את יודעת שיש מבוגר אחראי ואנחנו צוות,
אני מזהה את הצרכים שלו כמו ביקורים ארוכים בחנויות ספרים ויודעת להיערך להם בהתאם
(מחפשת את מחלקת הקומיקס בחנות או מתפצלת לחנות בגדים) וכן כנהג, מזהה בדרך הררית
את המכוניות ובעיר אני ממש טובה בניווט רגלי וגם באריזה יצירתית .


ומה עושים כשמצטרף למשוואה ילד שיש לו צרכים משלו (סוכריות גומי והרבה
וגם חולצות כדורגל)?


הכנה מוקדמת והבהרה חד משמעית לנן שהוא מצטרף אלינו. אנחנו לא מאמינים
בטיול מותאם ילדים כי גם ילד כמו נן לא בהכרח ייהנה בג'ימבורי רועש. אנחנו משלבים
פה ושם בקטנה גם אטרקציות כאלה אבל בגדול הטיול מכיל מקומות שמעניינים אותנו ועשויים
לעניין אותו ואם לא אז חלק מהעניין הוא לגלות לו עולמות חדשים ולאו דווקא להיתקע
במוכר.


לא יכולה להגיד שהלך חלק, היו מקרים של התעקשויות ומריבות כי יש לנו
ילד חכם שיודע ללחוץ על הכפתורים שלנו והאינטנסיביות של הביחד מולידה גם מריבות.
יש הפקת לקחים מצדי שאומרת פחות להתעקש גם על דברים שמעצבנים כי נוקשות מולידה
נוקשות וטיול הוא סוג של שחרור מהשגרה.


בכל זאת אנחנו זוכרים את הטיול כחוויה מהנה.


לינה בפארדור שהיה פעם טירה והיום הוא מלון עם פינות ייחודיות. אני
הכי הערכתי את הסדינים הרכים והמתוחים והמיטה המושלמת.


פרגים והרבה מהם. בכל מקום. פרגים כתמתמים שמזכירים את הציורים של
מונה . בבוקר האחרון גילינו שהטירה מורכבת בכאלה ושיש מסלול הליכה מגניב שמותג
תחת, דרך דון קיחוטה. הסיבה לכך הייתה שהעיירה בה היינו הוזכרה בדון קיחוטה.


תחנת רדיו ייחודית לקשישים מהאייטיז כמונו שכוללת רק מוסיקה מהשנים 1980-
2000 או במילים אחרות שירים שאנחנו מזהים כי הם היו בזמן שהאזנו אובססיבית לרדיו.
שלום לסם בראון ולאלנה מיילס. המוסיקה רק באנגלית למרות שספרד.


סיגוונסה עיירה ימי ביניימית זעירה בה הבתים מוקפי הגפנים ורוב
המסעדות סגורות בשלישי (היינו שם בשלישי). מוזר שאין בה הרבה אבל יש בה שני בתי
קפה שונים שחלקו מרחב וחוממו בעזרת לפידים משונים. חלק מהבתים הרוסים, חלק למכירה
ויש שם  גם :"רחוב בית
הכנסת"  שהוא רחוב סתמי אבל שם הרחוב
מופיע בעברית. וכל מי שפוגשים (קשישים ותיירים שהחנו בשולי הכפר את הקרוון שלהם)
מברכים אותך בחביבות לשלום.


 


סרגוסה שהיא עיר גדולה ומרוחקת עם מתחם מודרני שנבנה לאקספו 2008 ומאז
הוא פיל לבן. לנו במלון במתחם וקיר החדר היה שקוף כך שקיבלנו תצפית על העיר ועל
הנהר. ההתבוננות הייתה ממכרת.


מה שמשעשע אותי היה שהצלחנו אפילו לעשות גיחה לרומא . היו לנו כמה
שעות בין טיסות והצלחנו לתפוס רכבת, להימנע מכייסים ולתקתק את הקולוסיאום, הפורום,
פונטנה די טרווי, וגם גלידה , פיצה וקפה. חייבת להגיד שכל כך התרגלתי לטייל
במקומות פחות מתויירים שהיה לי קושי מסוים עם מסת התיירים  והצפיפות במטרו. ובכל זאת, רומא!


וגם קניונים בגודל מפלצתי שבסופו של דבר היו החלק הכי פחות מהנה בטיול
בשבילי למרות שיצאתי עם שלל.


ועכשיו מתמודדת עם הדכדוך שתוקף אותי אחרי הטיול כשאני נזכרת שאני לא
בת אצולה שחיה בטירות ומוזנת תדיר במסעדות אלא אחת האדם שצריכה להכין פסטה עם טונה.


 


 


 


 


»

  1. פתחתי גוגל מפות כדי להבין איפה הייתם. וואו. נשמע שהיתה לכם חופשה נהדרת, עם כל האתגרים שחופשה משפחתית כזאת מציבה. שמחה בשבילכם. ומבינה גם את הנפילה של אחרי…..

    • תמיד שואלים אותנו : "ברצלונה או מדריד" כאילו אלה הערים היחידות בספרד . יש המון מה לראות.וכן השורה התחתונה היא חופשה נהדרת.התחלה טובה לתקופה מעצבנת רצח בעבודה של עומס ולחצים.

      • ברצלונה ומדריד נהדרות אבל כמו שכתבת: הן רק שתיים מתוך הערים המדהימות של ספרד. ב-2001 טיילנו שבועיים בדרום ספרד – מלגה, מרבייה המרהיבה, קורדובה, סביליה, גרנדה עם ארמון אלהמברה המהמם, טולדו ורונדה המדהימה על הצוק…. וזה רק חלק מהדרום. בקיצור – ספרד מהממת

  2. הו, הבלוז של החזרה לשיגרה. ובכל זאת אפשר לעצום עיניים, ולחשוב קצת על אדונית הטירה, ועל הטאפס שאכלתם, והכי משמח: איך הגישה שלו פגשה את שלך ומצאתם את דרך האמצע המוזהבת. רק מזה אפשר לשמוח. וגם מהפוסט הזה 🙂

  3. גם אצלנו הוא המתכנן,  אותי לא שואלים אפילו (כי אני אומרת תמיד לא.  לא כל כך אוהבת להיות תיירת).  אבל בזמן אמת,  אני רואה עד כמה התכנון היה מלאכת מחשבת מושקעת.  רק חבל לי שצריך למהר ממקום למקום פן נפסיד משהו,  במקום לרפרף פה ושם בנחת.

    ושתתגברי מהר על הדכדוך.  אני דווקא חסידת השיבה לשגרה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s