חור בלב

רגיל

החיים כל כך מוזרים לפעמים בהקשרים שנוצרים.  בימים האחרונים אני קוראת ספר על אדם שנותרו לו 100 ימים לחיות והיום התבשרתי על מותה של חברה מטוויטר. אני מרגישה כאובה כאילו הכרתי אותה בחיים האמיתיים אבל למעשה הכרתי אותה רק מטוויטר. אישה מגניבה מלאת חוכמה, אירוניה והומור עצמי . מהאנשים שהיית רוצה גם לפגוש מחוץ לעולם הוירטואלי אבל איכשהו לא יצא, זאת למרות שהסתובבנו במעגלים חופפים. אז האישה המשגעת הזאת חלתה בסרטן והמשיכה לכתוב ולכתוב יפה ומדויק, כל מילה במקום . וגם לתרגם מספרדית, היא הייתה מתרגמת ויצא לי גם לשאול אותה שאלות שקשורות לשפה הספרדית. ומחכה לי ספר שהיא תרגמה ויצא רק לאחרונה.מצבה הדרדר ואפילו הצטרפתי לקבוצה וירטואלית שקראה תהילים לרפואתה כי בכל זאת יש פה תחושה של עשייה של משהו קונקרטי במקום סתם לשלוח אנרגיות טובות (נניח רגע לכך שהאג'נדה שלי לא כוללת בדרך כלל קריאת תהילים). והייתה תקווה שמשהו השתנה.

והיום ראיתיבפיד ציוצים שלה המון ציוצים וחשבתי בהתחלה איזה יופי! ואז גיליתי שאלה ציוצים ישנים שרוטווטו ומפוסטים של חברות טוויטר אחרות הבנתי שזה הסוף. 

ועכשיו היא מתה והפיד מלא דמעות כי היא נגעה בהמון אנשים ויש משהו כל כך כואב ומלכד באבל הוירטואלי וכולם מרטווטים ציוצים שלה ומעלים זכרונות ובוכים על גמה שהעולם לא הוגן וכמה שהיא תחסר לנו.

 

וחלק גדול מאיתנו הכיר אותה רק מהטוויטר. היו כמה שהצליחו גם מעבר. ואני נדהמת מכמה תחושת האובדן שלי חזקה וכמה כוח יש לקהילתיות הוירטואלית הזאת. 

מקרה קלאסי של אמור לי מי חבריך. החברות שלה שחלקן גם שלי הן נשים מגניבות וחכמות ואכפתיות ואני מרגישה שקורה פה משהו גדול.

 

מקווה שסוניה במקום טוב יותר.

 

 

מודעות פרסומת

»

  1. עצוב כל כך. מתסכל כל כך שעם כל הקידמה ברפואה עדיין מתים מסרטן. והאבל והאובדן כואבים בלי קשר לעובדה שהכרת אותה רק וירטולית. יהי זיכרה ברוך

  2. זו כבר האבדה השנייה שאת מספרת עליה השנה.  עצוב. חיבוק.
    (הקישור שנתת לא מוליך למקום הנכון).

  3. היכרות וירטואלית שונה אבל לא פחות חזקה מהכרות פיזית. אני בהחלט רואה איך הקהילה הוירטואלית שלנו כאן משפיעה לי על החיים, ואני מרגישה שאני מכירה את חבריה ברמות שונות. 

    • למעשה במרחב הוירטואלי לפעמים זוכים להכיר אדם לעומק . יש לי חברה שהחברות התחילה מהמרחב הוירטואלי . בהמשך התכתבנו ונפגשנו פעמים ספורות אבל בכל פעם אנחנו מרגישות ממש חברות.

      וגם אצלי הקהילה הוירטואלית שינתה לי את החיים. 

  4. עצוב מנשוא. מרגש לקרוא את מה שכתבת.
    גם אני הכרתי אותה רק וירטואלית. שמחה שיצא לי לשוחח אתה קצת וגם לספר לה כמה אני מעריכה את התרגומים שלה

    • זה בלתי נתפס שזה נגמר. הולכת מחר להלוויה שלה. התלבטתי ביני לבין עצמי והבנתי שהרבה מהפיד הולכים ובסוף הבנתי שמוזר ככל שיהיה זו פגישתי הראשונה והאחרונה איתה מחוץ למרחב הוירטואלי. לא יודעת איך זה יהיה.
      באופן סימבולי זה אותו בית קברות בו נפרדתי מחברה לעבודה כמה חודשים קודם.

  5. אנחנו צריכים לחיות את החיים כאילו גם לנו נשארו 100 ימים (או כל מספר שנוכל לקלוט). זה עושה אותנו אמיתיים יותר, פחות צבועים ויותר רגישים לאחרים ולרצונות של עצמנו בעיקר.

    • נכון אבל זו עבודה לא פשוטה להגיע לשם. יכול להיות שמי שמקבל את בשורת מותו הצפוי מגיע לשם יותר מהר לאותנטיות הזאת שלך עם עצמך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s