פרויקט נן

רגיל

אני מופתעת כל פעם מחדש כמה מזג האוויר משפיע על מצב הרוח שלי. כל כך כיף לי עם שעות האור והירוק שמסביב ומזג האוויר המושלם.

 

פרויקט נן התחיל, המטרה להפוך אותו לילד מאורגן ומסודר ושותף במטלות הבית וזה אתגר המאה. איך אימא לא מאורגנת ולא מסודרת תצליח להפוך את בנה למסודר?

 

בינתיים אני שוברת שיאי קרצוצים ונדנודים ובאופן משונה זה עובד. המטרה הסופית היא שזה יהפוך אצלו לטבע שני.

 

במקביל אני עובדת על לתת דוגמא אישית בעניין.

 

זה קשה אבל משתפר למרות שעדיין זה כרוך בתזכורות ונדנודים. מנסה גם לעשות את זה בלי לחץ וכעס.

 

 

כל הסיפור התחיל מזה שהרגשתי שטוליו ואני כל הזמן מתרוצצים בין משימות בעוד שנן נמצא מול המשחק שלו ואפילו בשעות שהוא לבד הוא לא מקדם עניינים.

 

וזה הוביל למצב מתסכל מאד אבל גם למסקנה שצריך להתנהל אחרת.

 

שיהיה לכולנו בהצלחה.

»

  1.  וואו מסירה את הכובע על הכוונות! 
    לגבי הביצוע…..
    אז באמת הדבר הכי חשוב הוא לתת דוגמא אישית. יותר מכל הנדנודים והתזכורות, זה מה שעובד. 
    מה שכן, נזכרתי בתכניות של סופר נני, שהיא היתה עושה רשימת מטלות של כל אחד מבני הבית, כולל ההורים, וכך גם אפשר להפנות את נן לרשימה בכל פעם שהוא שוכח לבצע משהו, אבל הוא גם רואה שלכם יש משימות וגם אתם מחויבים לעמוד בהן………זה ייתן לו מוטיבציה להשתתף, להיות חלק מהפרויקט

    • הדוגמא האישית עוזרת באופן חלקי מאד.
      לגבי רשימה , גם את זה ניסינו.
      צריך לקבל את זה שאין מאה אחוז הצלחה ולנסות בהדרגה לשנות הרגלים וגם לדעת שהוא כנראה לא יעשה את זה בשמחה .
      בינתיים נרשם שיפור קל. מקווה שימשיך.

  2. הבן הגדול שלי מאד מסודר, והקטן מאד מבורדק. אני חושבת שנתתי את אותה דוגמא אישית לשניהם, ואת אותו חינוך. אולי זה בגנים?

    • אני בטוחה שנקודת הפתיחה היא גנטית אבל יודעת גם שאני שיש לי את אותה נקודת הפתיחה הצלחתי לפתח מודעות ואסטרטגיות ואני היום הרבה יותר מסודרת מהעבר ובלגן מתחיל להפריע לי . אני שמחה שאני לא לחוצת בלגן שכל דבר קטן מקפיץ אבל עדיין שיפור.

  3. המטרה כאן כפולה: גם עזרה ממשית (איך אמרת, שאתם קורעים את עצמכם בזמן שהוא מתפנן עם המחשב), וגם חינוכית. אצלנו היו תפקידים שונים לילדים, אחד היה אחראי על הכלים (והוא ביקש מדיח לבר מצוה ), אחת היתה אחראית לניקוי המטבח ביסודיות פעם בשבוע. זוכרת שהקטן פעם התלונן: מה שאני שונא בבית הזה זה שהילדים עושים הכל וההורים לא עושים כלום. עד היום אנחנו מזכירים לו את זה 🙂

    • אהבתי!
      זה באמת יפה שהצלחת להפעיל אותם ואני בטוחה שעכשיו יש להם יכולת ניהול בית טובה יותר.
      והצחיקה אותי התלונה. גם אני זוכרת את עצמי כילדה מתלוננת "מה אני עבד".

  4. וואו חתיכת פרוייקט!
    שיהיה לכם בהצלחה רבה מתוך שמחה ולא תסכול חלילה
    ושתגיעו לשינוי מבורך של ההתנהלות בבית.
    גם אצלי מכורח הנסיבות החלטתי להיעזר בילדים בנקיונות הפסח השנה, לגדול כבר עשיתי שיחת הכנה. מחזיקים אצבעות..

  5. בהצלחה!!!

    גם אנחנו באותו עיניין.
    מדהים עד כמה ההתמודדויות שלכם ושלנו דומות מול הילדים…
    אצלנו מאד עובד רישום מטלות ומחיקתן.. טקס המחיקה עושה את אורי שמח.

    חופשה נעימה לנן ולכם!!!

    • אני התחלתי רק עכשיו את החופשה. הימים הראשונים היו מעצבנים ברמות, כצפוי. ילד במצב חופשה זה ילד שצריך ניתוח כדי להפריד אותו מהמסך.
      יום אחד לקחתי אותו לעבודה (ללא הסלולרי) הוא קרא שלושה ספרים והיה האטרקציה של הספרייה.
      גם הוא נהנה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s