פרידה

רגיל

עברתי שבוע מאד מטלטל  במהלכו נפרדתי ממרצה יקרה שהדרכתי איתה ולמדתי ממנה רבות. היא מתה במפתיע מה שהיה ברכה בשבילה והלם לכל מי שהכיר אותה. 

מצאתי את עצמי נאבקת על הצורך לתפקד ומנסה להזין גם את הצורך הכה נורמלי להתאבל. המון דברים בעבודה מזכירים לי אותה. יש לי מיילים ולוח הדרכות שמלא בשם שלה ואני כל הזמן פוגשת תלמידים שלה. 

 

מותשת מהמעברים בין מצבי בכי וצער למצבי תפקוד.

 

אבל הבנתי משהו על הדרך בה כשאדם הולך משהו ממנו נשאר איתך. המשהו הזה במקרה שלה הוא הכוח להמשיך ולהדריך גם את הכיתות שלה כי זה היה חשוב בשבילה.

 

היא ידעה תמיד לתת תחושה חזקה של משמעות לעבודה שעשיתי איתה, להעצים, לתת מילה טובה והשראה.

 

וככה אני אזכור אותה ולא רק אני.

 

היא הייתה אישה אהובה שתחסר לרבים.

מודעות פרסומת

»

  1. מאוד כואב מיתה פתאומית של קרובה. כמו קטיעה של אבר מרגישים את כאבי הפאנטום, ושולחים יד לגרד את האיבר שכבר לא שם. ואת צודקת, בשבילה זו ברכה. 

    • כאבי פנטום זה בדיוק זה ובהתחלה זה קורה הרבה.
      מתנחמת בזה שהיא עד הרגע האחרון עבדה והייתה בעשייה כמו שרצתה. היא הייתה חולה שנים והמוות הוא באמת גאולה בשבילה.

  2. קשה ומצער. יהי זכרה ברוך. 

    בשבילה אכן זו ברכה גדולה, לא לפחד, לא לחכות לרגע, וכך באמצע העשייה הברוכה פשוט להפסיק.

    לסובבים אותה אני בטוחה שזה הלם גדול. כואב. וקשה. חיבוק ממני.

  3. קיבלתי על זה הודעה במייל ואני כל הזמן שוברת את הראש אם הכרתי אותה או לא,  כי שמה נשמע לי נורא מוכר  –  אבל יש כל כך הרבה מורים ואני לא זוכרת את כל השמות ולא בטוחה.  אני אברר את זה בהקדם.
    חיבוק ממני.

    • היו לה המון קורסים. השנה היא לימדה גם מחקר נרטיבי בחינוך וגם קורסים על שייקספיר וכן הנחתה סמינר באמנויות.
      מניחה שהכרת ואם לא בשם אז בפנים.

  4. מצטערת מאוד לשמוע. מבינה כמה הלם וקושי יש במות שותפה קרובה לעבודה. נשמע שעשתה הרבה מאוד והשאירה מורשת גדולה אחריה, אני חושבת שיש בזה נחמה.

    • נחמה גדולה. אני חושבת על ההשפעה העצומה שהייתה לה על תלמידיה ועלי. למדתי ממנה להכניס תשוקה להוראה וזה היה אחד השיעורים הגדולים.
      כל פעם מגלה עוד עובדות מופלאות עליה.

  5. כל כך חשוב שאת נותנת לעצמך גם את המקום של האבל והבכי. זה מאד נכון שעבורה זו הדרך הכי טובה ללכת. תוך כדי עשייה וחיים מלאים. אבל עבורך ועבור אחרים שהיו חלק מחייה, זה הלם שייקח עוד זמן להתגבר עליו. ובאמת – נשאר לך חלק ממנה, היא נפטרה אבל לא נעלמה. חיבוק מנחם ממני 

    • אכן נפטרה ולא נעלמה. מרגישה את הכוחות שהשאירה בי ומרגישה שקיבלתי מתנה גדולה מעצם זה שזכיתי ללמוד ממנה איך ללמד.
      חיבוק גדול.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s