איקאה

רגיל

אנשים מסודרים באמת לא הולכים לאיקאה. אנשים מסודרים הם איקאה. מי שהולך לאיקאה זה אנשים שרודפים אחרי סדר. אנשים שצריכים דברים ואז צריכים פתרונות אחסון לדברים ועל הדרך הם קונים עוד דברים.

 

איקאה זה החיים שאני כמהה אליהם. חיים פשוטים בהם לכל דבר יש את המקום שלו. חיים של קרירות שבדית ומינימליזם שסותר באופן מוחלט את מתחם המחסן שכולל עגלות עמוסות. אבל רוצים לטעום מהשבדיות המינימליסטית הזאת. לסדר את הבית בחצי דקה, מוכר?

 

לטייל באיקאה עם בן עשר זה כמעט מסע נוסטלגי, אני זוכרת את הפעוט המצווח שהיה כי היה מותש מכל הסיבובים והגירויים ולא רק הוא. אני זוכרת את פינת ההנקה ואת התסכול מכך שלא מצאנו ספה שתתאים לסלון שלנו והבנו שאיקאה שנראית על פניו כפתרון קל לא תעזור לנו פה.

 

יש לנו כמה וכמה רהיטי איקאה בבית. יש להם שמות והם כבני משפחה, שידת המסמכים מחזיקה די יפה וגם שולחן הסלון הענק שקנינו כשחשבנו שעוד נאכל בסלון . בפועל יש ילד ואוכלים רק במטבח. אה, גם שולחן המטבח מאיקאה. הכסאות לא שרדו יהי זכרם ברוך.

 

למה אנחנו חוזרים לאיקאה, אנשים בינוניים וסבירים שכמונו. אולי כי היא מספקת פתרונות סבירים לרצון להתחדש. הרי עוד כמה שנים הפתרונות הסבירים יוחלפו בפתרונות סבירים אחרים. 

 

אולי זה כי אנחנו לא באמת אנשים שיחליטו לדבוק במינימליזם ויעיפו חצי בית.

 

ואולי זה בגלל כדורי הבשר, אולי.

 

אז היינו באיקאה מקדש הסדר והניקיון והפרקטיות ובפועל חמש דקות שם הפכו להפרעת קשב וריכוז אחת גדולה.

 

חוץ מזה גם שלי גרוס כתבה על הקטלוג החדש של איקאה

 

ונטע חוטר  גרמה לכיסא איקאה האחרון ששרד להישבר בגלל שהתגלגלנו מצחוק מהפוסט שלה על הקטלוג החדש.


Agustina Guerrero הנפלאה  מדמיינת את עצמה בתוך חיי איקאה ובסוף קצת הולכת עם זה רחוק מדי. 

 

 

 

»

  1. פעם חשבתי שאיראה זה תאגיד רשע ושצריך לתמוך בעסקי ריהוט קטנים או למחזר רהיטים ישנים. עם הזמן התמעטו מאוד העסקים המקומיים, כולם מייבאים מסין ומת ורכיבה ולשפץ הנכים ישנים זה לוקסוס למאיון עליון או משהו כזה.  מאז שרכשנו בית במיטב משכנתא נו אני מחכה שיתפנה תקציב לרכוש את מה שסימנתי בקטלוג. בינתיים הספקתי לעדות סיבוב התרשמות עם ותה8 שמבחינתה הפינות להדגמה היו מגרש משחקים ענקי. לא היו כמעט אף סלון/מטבח/ חדר שינה לילדות שהיא לא בדקה במשחק דמיון כלשהו – כשבחלק מה יקרים אל לי לשתף פעולה. 
    ננסה להכניס חיים וחדוות משחק גם לבתינו – בלי קשר לאיכות ולפרק טיול של הריהוט בהם

    • אני חושבת שאיקאה מתאימה מאד לעידן האינסטנט של ימינו, קנייה יעילה ורהיטים שמחזיקים מעמד מספר שנים. אני לא מתה על ההשלכות שיש לזה על עסקים קטנים וגם לא על חוסר הייחודיות אבל במידה מסוימת נכנעתי לזה בגלל הקלות הבלתי נסבלת.

    • אוטוקורקט זה מהשטן. כבר ביקשתי מהקוסמטיקאית לדחות את התור בגלל פדיקור כשהכוונה הייתה לדיקור.היא תהתה אם אני בוגדת בה.

  2. איקאה זה פתרון טוב לסדר, למדפים, למקומות איכסון. ובכלל נושא טוב לתקופת השנה הזו. לגבי דברים כמו ריהוט סלון ומיטות אני אישית מעדיפה פתרונות אחרים, והם גם לא זולים כל כך. 

    • גם אני הייתי מעדיפה ריהוט סלון אחר , אם כי הכורסאות שלהם לא רעות.
      בינתיים הסלון מחזיק 10 שנים. לא מדוגם אבל בסדר. קנינו בחנות פרטית ועלה פחות מסלון של איקאה.

  3. איקאה בעיני, גם לא זולה וגם רוב הפריטים שלה באיכות נמוכה מאד.
    אני אוהבת את המספריים שלהם, טפשי , אבל רק בשביל זה נסעתי לאיקאה בפעם אחרונה. לא נסעתי לבד, ליויתי מישהי שחיפשה מיטה.

    בחיפוש קפדני אפשר למצוא שם גם דברים איכותיים, אבל את אותם דברים אפשר למצוא במקומות אחרים ברוב המקרים ושהם גם יהיו יפים יותר.

    • אני אוהבת את המצעים שלהם ואת קופסאות האחסון.
      יש להם מנורה מהממת אבל אני רואה אותה בכל בית שני אז ויתרתי.

      • המצעים שלהם לא ממש איכותיים, אבל יש לי שריטה מוכרת בנוגע למצעים.

        האריגה של הבד לא מספיק צפופה וזה עושה את הבד לא מספיק עמיד ולא מספיק רך ונעים לאורך זמן.
        בנוסף, עד כמה שאני זוכרת לא כל המצעים שלהם הם 100% כותנה וגם זה פוגע באיכות. בקיצור, ההדפסות יפות, אבל לא הרבה מעבר.

      • אני קצת פחות קפדנית בענייני מצעים ועד כה הייתי מרוצה.
        (אם כי לא הייתי מתנגדת למצעים מכותנה מצרית סרוקה, אולי בגלגול הבא שלי כנסיכה).

  4. טוב עשית לי את הבוקר עם הפוסט שלך ושני הפוסטים הנוספים וגם הקריקטורות (ומזל שאני גם מבינה ספרדית) ! זה היה קורע!
    בפן הרציני יותר היו תקופות שהמוצרים של איקיאה באמת סגרו לנו פינות:כוורת של הספרים גם השתמשנו שנים בהצלחה רבה, והיא גם עברה כבר שתי דירות עם בתי והיא עדיין מצויינת ומשרתת אותם בנאמנות. היתה גם שידה למחשב (שכרגע מאחסנת משהו למטה במרתף), אה – והכי חשוב: המיטות (כולל המזרון המאד משובח) ששמנו בחדר אורחים (של החיילת) ובחדר של הבן שלי, הן ממש מצוינות, באופן מפתיע. שאר הרהיטים בביתנו לא משם, אבל אביזרי מטבח משם יש לנו בשפע וחלקם ממש מוצלחים. 

    • היא בכלל קורעת ממליצה על הבלוג שלה.
      <a href=http://guerreroagustina.blogspot.co.il/http://guerreroagustina.blogspot.co.il/</div>
      ואני חושבת שאיקאה יותר טובים באבזור לבית אבל כמה רהיטים מחזיקים מעמד אז כנראה שהם לא כל כך גרועים אחרי הכול.

  5. פוסט של התחלות. ספר חדש ומקסים, מגרות מחודשות ונקיות, רשימת סדרות חדשות. אני ממליצה על הסידרה הישראלית ’מטומטמת’. מצחיקה ומעניינת. 

  6. התחלתי לקרוא את קפקא על החוף לפני כמה שנים, אבל לא הצלחתי לסיים, התעייפתי באמצע. אבל בניפוי הספרים הגדול לפני כשנה השארתי אותו ולא מסרתי האלה, כלומר בתוך אותכי אני מאמינה שאתן לו סיכוי נוסף…

  7. טוב. אחרי המלצה כזו, אקרא!

    התחלות חדשות זה דבר נפלא, גם אם אחרי זמן מה נשחקים שוב. מזכיר לי את ההתחלה של כל מחברת חדשה שהתחלתי. את השער על הדף הראשון. איזה כייף.

  8. התחלות נפלאות יקירה!!!
    כן הג’ינג’י הזה באמת מוצלח מאד!!
    שיחות עם ספרים (או בשמם העכשיוי- מעצבי שיער) תמיד מרתקות ונחמדות.

    לא מצליחה להתמכר לסדרות…. האם הזדקנתי???

    אחרי החגים נפלאה ג’ולי!!

  9. קפקא על החוף מחכה לי על מדף הספרים שטרם קראתי כבר יותר משבע שנים (קיבלתיו ליום הולדתי החמישים)…
    שמחה לשמוע שמצאת ספר חדש 😊 שקולע בול לגוון שאת אוהבת וגם האווירה אצלו נעימה. 
    פאודה מצוינת ומחכה בקוצר רוח לעונה השנייה. את האחרות לא מכירה אבל מטומטמת מוצלחת כפי שכתבה.מניפה. מבין כל מה שאנחנו רואים ממליצה על startup אין לי מושג איך קוראים לה בעברית או איפה היא מוצגת כי אני צופה דרך קודי. ממש חזקה. שנה"ל חדשה מהנה ומוצלחת לך ג’וליאנה ❤ 

  10. ואני אשאל כמו ה’פולניה’ (שאני בדרך כלל לא): נן מקפיד לחבוש קסדה כשהוא רוכב על האופניים? את כל הילדות שלי ביליתי על אופניים, והכל היה בסדר, ואז גם לא היו קסדות. אבל הבן הצעיר שלי נפל יום אחד מהאופניים בדרך לבית הספר באנגליה וכבר כתבתי על זה פעם פוסט, כי שתי השיניים הקדמיות שלו נשברו ואת המחיר שילמנו לאורך שנים, ולא רק מחיר כספי (לא נעים להסתובב עם שיניים קדמיות אפורות, מסתבר). הוא כן היה עם קסדה, אגב, אבל ממש לא מנסה לדכא אותך. זה פתרון טוב לך וגם מחנך אותו לעצמאות, וזה תמיד טוב. ורק לחזור ולהזכיר לו שלא לשכוח את הקסדה, ולנסוע לפי הכללים. 

  11. כיף שאת ונן התקרבתם, ולמרות החששות טוב שהוא רוכב על אופניים לביה"ס ועוד עם חבר! כמו מניפה אני ממליצה גם על קסדה וגם על מגיני ברכיים ומרפקים אבל בלי הרבה תקווה שהוא אכן יסכים….
    אני רכבתי שנים לביה"ס על אופניים (בחו"ל, לא בארץ) והיה מצוין – אבל בפעמים המעטות שנפלתי, דווקא הברכיים חטפו וכאבו והזדהמו…..לא נעים
    ו…אני יודעת שאני קרציה אבל המשפט "לא הכול חיובי אבל לא נראה לי מתאים לפרט פה" תפס אותי…לא מתאים לפרט פה כי…???

    • לא מפרטת בעיקר כי זה נוגע לענייני נן וביה"ס ולא נראה לי שהוא היה רוצה שאחשוף פה. הגעתי למסקנה שאני צריכה ברמה מסוימת לכבד את הפרטיות שלו.

  12. איך לכל אחד מאיתנו יש זכרונות ייחודיים מליאונרד כהן. כפי שהגבתי כבר לכמה אנשים: מלאת תודה שגם במותו השאיר לנו את כל יצירתו

  13. פסיכולוגיה להמונים.. 
    אף פעם לא הבנתי את הצורך של בנאדם להמציא לעצמו פלסיבו כדי לבצע משהו.. 

    • אני מקבלת את זה שיש צורות ריפוי שאני לא מבינה ומוכנה לתת להן צ’אנס כשאני יודעת שהן לא יכולות להזיק. פניתי לזה בגלל בעיות אחרות וראיתי אצל המטפלת הבנה אמיתית של הצרכים שלי. אני מרגישה שהטיפול עוזר, פלסיבו או לא. אז מה הבעיה בעצם?
      אני מקבלת את זה שיש אנשים שלא מתחברים לרפואה משלימה אבל אני מרגישה שיש פה נימה מזלזלת שאני לא אוהבת. 

      פרחי בך זה אחד הטיפולים שקופ"ח  מציעה והגעתי דרכם כך שאני יכולה להיות בטוחה שלא מדובר פה באיזו שרלטנית. 

  14. בכל מקרה, אני ניסיתי את זה כטיפול משלים (דגש על משלים, לא במקום טיפול תרופתי), משהו בזה עזר לי (ולא רק בעניין האקטיביות, זה בונוס). לא מבינה מה. מרגישה שיש לי אמון במטפלת ובדינמיקה הטיפולית ולכן אני ממשיכה. יכולה רק לדבר על עצמי ורק על הניסיון שלי בתחום.
    מקבלת את זה שיש אחרים שחושבים אחרת ולא מאמינים בנישות שונות של רפואה משלימה וזה לגיטימי בעיני כמו אלה שכן מאמינים. לא כל טיפול עוזר, לא ברפואה הקונבנציונלית ולא ברפואה המשלימה ולכן לדעתי יש מקום להיות פתוח לשתי הגישות ולנסות. 

  15. בסופו של דבר ג’וליאנה, מה שחשוב זה אם זה עובד. ואת היחידה שיודעת את זה. ולפי מה שאת מתארת כאן זה עובד היטב. כל היתר משני לחלוטין, פלציבו או לא, אחיזת עיניים או לא. שכל אחד ינקוט במה שנכון וטוב לו. 

  16. גם אני מתרשמת  שהידיעה שמטפלים כבר עוזרת.  גם אצלי זה כך (אם כי את פרחי באך אני לא מכירה). אבל כל מה שעוזר  –  הוא טוב.  מאחלת שאכן ימשיך.

  17. בגלל הקשר ההדוק של גוף נפש אני נוטה להאמין שיש כל מיני שיטות שעובדות על אנשים שונים במצבים שונים ולא פוסלת שום דבר על הסף. אם זה עוזר לך ועושה לך טוב – זה נהדר. 
    על עצמי ראיתי שלפעמים שיטה שעבדה לצורך מסוים לא עבדה אצלי לצורך אחר. אין פסול בניסוי וטעייה, ולהתמיד במה שעוזר. 
    הכי אהבתי את ההפנמה של הזמניות של הלחץ בתקופה הנוכחית של השנה. ברגע שהבנת שאלה חודשיים שואבים אבל גם זה עובר – פתאום נהיה לך יותר קל לעבור את זה. וגם לא הזיק שלמדת לסרב לפעמים…..ממש כיף לשמוע

  18. מכירה את רמה ואת המסעדה שלה. מכירה גם אנשים אחרים שאיבדו את הכל בשריפות. וזה עוד לא נגמר. אני בכל זאת מתנחמת שאבדות בנפש לא היו. תמיד יש גרוע יותר 

    • זה נכון רק שבפועל יש הרבה מהמורות בדרך עד שבאמת משיבים את תחושת הביטחון והביתיות לחיים.
      נראה לי שזה אירוע משנה חיים בנוגע להתקשרות לחפצים.

  19. באמת מה לוקחים כשנמלטים מבית בוער (או סכנה של בית בוער?) ? שאלה קשה. וטוב שלא הצטרכתם להחליט הפעם.
    פעם הייתי אומרת: אלבומי תמונות. זה היה הדבר היחיד שלא ניתן היה לרכוש בחזרה. אבל היום הכל ברשת ממילא…..
    ממה שראיתי בחדשות את הבית של רמה הצילו – אני מקווה שכך היה באמת.
    המסעדה הלכה, מקווה שהיא תיבנה מחדש ושכולם יבואו לאכול אצלה בין השאר כדי להביע תמיכה ולאושש את העסקים.

  20. מאוד כואב מיתה פתאומית של קרובה. כמו קטיעה של אבר מרגישים את כאבי הפאנטום, ושולחים יד לגרד את האיבר שכבר לא שם. ואת צודקת, בשבילה זו ברכה. 

    • כאבי פנטום זה בדיוק זה ובהתחלה זה קורה הרבה.
      מתנחמת בזה שהיא עד הרגע האחרון עבדה והייתה בעשייה כמו שרצתה. היא הייתה חולה שנים והמוות הוא באמת גאולה בשבילה.

  21. קשה ומצער. יהי זכרה ברוך. 

    בשבילה אכן זו ברכה גדולה, לא לפחד, לא לחכות לרגע, וכך באמצע העשייה הברוכה פשוט להפסיק.

    לסובבים אותה אני בטוחה שזה הלם גדול. כואב. וקשה. חיבוק ממני.

  22. קיבלתי על זה הודעה במייל ואני כל הזמן שוברת את הראש אם הכרתי אותה או לא,  כי שמה נשמע לי נורא מוכר  –  אבל יש כל כך הרבה מורים ואני לא זוכרת את כל השמות ולא בטוחה.  אני אברר את זה בהקדם.
    חיבוק ממני.

    • היו לה המון קורסים. השנה היא לימדה גם מחקר נרטיבי בחינוך וגם קורסים על שייקספיר וכן הנחתה סמינר באמנויות.
      מניחה שהכרת ואם לא בשם אז בפנים.

  23. מצטערת מאוד לשמוע. מבינה כמה הלם וקושי יש במות שותפה קרובה לעבודה. נשמע שעשתה הרבה מאוד והשאירה מורשת גדולה אחריה, אני חושבת שיש בזה נחמה.

    • נחמה גדולה. אני חושבת על ההשפעה העצומה שהייתה לה על תלמידיה ועלי. למדתי ממנה להכניס תשוקה להוראה וזה היה אחד השיעורים הגדולים.
      כל פעם מגלה עוד עובדות מופלאות עליה.

  24. כל כך חשוב שאת נותנת לעצמך גם את המקום של האבל והבכי. זה מאד נכון שעבורה זו הדרך הכי טובה ללכת. תוך כדי עשייה וחיים מלאים. אבל עבורך ועבור אחרים שהיו חלק מחייה, זה הלם שייקח עוד זמן להתגבר עליו. ובאמת – נשאר לך חלק ממנה, היא נפטרה אבל לא נעלמה. חיבוק מנחם ממני 

    • אכן נפטרה ולא נעלמה. מרגישה את הכוחות שהשאירה בי ומרגישה שקיבלתי מתנה גדולה מעצם זה שזכיתי ללמוד ממנה איך ללמד.
      חיבוק גדול.

  25. רשימה מתוקה, ואני יכולה להזדהות עם כולה. זה הדברים הקטנים שעושים לנו טוב, והפעם גם היה לך משהו גדול (יחסית) – מסיבת יום ההולדת שנהנית בה. 

  26. יופי של סיכום ויופי של שבוע. אפילו כאבי האגן היו שווים, כי בזכותם קיבלת עיסוי מטוליו!!!!!
    תתחדשי על הפיג’מה, ג’וליאנה
    ושיהיה שבוע נהדר

  27. השיחה עם נן בסוף חייכה אותי. לגמרי לגזור ולשמור. וצריך ללמוד איך לשמור על האיזון ולשמור על עצמך. אם לא תעשי את זה באופן מודע הגוף כבר יכריח אותך, ואז זה יקרה בתנאים שלו.  

  28. הוי כמה אני זוכרת את המחלות האלו שהכריעו את גופי כאשר אני לא ידעתי למנן ולשים גבולות! אז כמו שכתבה עדה, חבל להיות חולה – שווה להשקיע בדרכים יצירתיות לשמור על עצמך. רבע השעה להתארגנות בבוקר זו דוגמא נהדרת, והיא רק אחת משלל אפשרויות. 
    ברור שלא ניתן לדעת מראש מי יתעלק ומי יתקרצץ וכאשר מבקשים ממך דבר מה התגובה הראשונית של הנתינה היא כנראה זהה לכולם. אחת הדרכים (מני רבות שאת בטוח יכולה לחשוב עליהן יותר ממני) יכולה להיות להכניס תמיד שהייה בין הבקשה לבין הביצוע. להאט לכולם את הקצב. אני לא מכירה את הבקשות כמובן אבל בדרך כלל הורדת הקצב שלך באופן גורף לא יפגע במי שממילא בסדר, ולגמרי ירגיע את ההתעלקות למי שלא יודע גבול

  29. כיף לך, הדברים הטובים. כיף לך עם הסבא והסבתא – אני מתגעגעת לזה… הרגשה נעימה ועוטפת, של ביטחון, שדואגים לי, של חיק משפחה אוהבת, שיש לי מקום שאני שייכת אליו.
    כ"כ רחוקה ממני הגישה של ליהנות מהדברים הקטנים הטובים ולהעריך אותם וממש לחיות אותם – טבעתי בגישה של "הבל הבלים הכל הבל", אני בעד גישה צינית אך מצד שני התרחקתי מהחיים, או לפחות כך מרגישה. איבדתי את הדרך.
    תיהני מהספר.

    • זה מכאיב מה שכתבת על התחושה שהתרחקת מהחיים. זוכרת את ההרגשה הזאת מהעבר. לפעמים אנחנו כל כך מתרגלים לשים על עצמינו שכבות הגנה כדי להתרחק מהצדדים הכואבים בחיים שאנחנו מפתחים איזו קהות. לא בטוחה שתיארתי נכון את מה שרצית להגיד אבל אני זוכרת תקופות כאלה.

      ועם כל זה הומור ציני עדיין הוא הסוג האהוב עלי ביותר.

      מאחלת לך שתמצאי את החיבור הנכון לך לחיים ותצליחי גם ליהנות מהם וגם להישאר נאמנה למה שאת באמת מרגישה.

      • הגבתי בטעות לתגובה שלי במקום לתגובה שלך 
        אז הנה שוב, והפעם במקום הנכון:

        תודה רבה 

        ואפשר למחוק את תגובתי במקום השגוי…

  30. איזה יופי שאת יכולה להיות נכדה! אני חושבת שזו מערכת היחסים הכיפית ביותר שיש, וכיום אני מהצד השני שלה, של הסבתא, נהנית לא פחות 

    • אני מוקפת בסבתות נפלאות וכל פעם מחדש כל כך מתרגשת מזה. הלוואי שגם אני אדע להיות סבתא טובה וסבלנית ושיהיה לי כוח לנכדים.תמשיכי ליהנות מהסבתאות.

  31. אושר גדול זמן האיכות הזה עם סבא וסבתא, איזה יופי שיש לך את החווייה הזאת עדיין. 
    שמחה שאת מוצאת דרכים לגייס את ההבנה והתמיכה של הקולגות פשוט על ידי שיתוף של כל מה שיש לך לעשות. מקסים. 
    התיק יפהפה (לא ענק באמת, אבל בהחלט מכיל המון). על הספר לא שמעתי. כרגיל הוספתי לרשימה

    • חייבת לציין שגיוס הקולגות זה היה צעד לא אופייני לי. בדרך כלל אני נוטה פחות לשתף ולאחרונה למדתי לעשות את זה ויש לזה תוצאות נפלאות מבחינתי.
      בשנים הקודמות הייתי יותר סוליסטית ופחות שיתפתי ועכשיו אני רואה כמה זה מתגמל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s