חוזרים מחופשה

רגיל

חזרנו מטיול משפחתי בספרד (לשם שינוי!) בפעם נסענו שלושתינו -שני הורים וילד. 

היה ברור לנו שזה לא יהיה פשוט אבל עשינו הכנה מנטלית שכללה בעיקר שינון של המנטרה: גישה חיובית. באנו כדי ליהנות וכל אחד מאיתנו יעשה את המקסימום כדי ליהנות.

לרוב זה עבד. זה אומר שגם במצבים מזמני קיטור כמו ביקור במנזר עם מדריך שעשה הדרכה ארוכה מאד שריתקה את טוליו אבל לי היה קשה להבין כי אוצר המילים שלי בספרדית לא הספיק ונן בכלל אבל באנו בגישה חיובית ונן כמעט לא התלונן. ניסיתי קצת להסתובב איתו מחוץ לקבוצה אבל מסתבר שהיה אסור.

בכל זאת חוויה מלמדת ולקחנו את זה למקום שפה אנחנו מפרגנים לטוליו משהו שהוא אוהב.

 

היינו במוזיאון האבולוציה בבורגוס שהוקם בעקבות כך שמצאו שריד משמעותי של האירופאי הראשון. הוא היה מוזיאון מגניב שהדגים את עבודת הארכיאולוגיה והראה עצמות של בעלי חיים וגולגלות וגם מוח וציורי מערות. פה שלושתינו נהנינו בעיקר כי היה בנוי בצורה מותאמת לילדים והיה מעניין.

 

בהמשך קצת השתבשו לנו התכניות כי נן הרגיש רע מהנסיעה ובסוף נסענו לעיר קרובה בשם לוגרוניו ושם בעיקר אכלנו וקנינו. 

 

ואז סן סבסטיאן-דונוסטיה וזו עיר עם חוף יפהפה ועמוס  בצורה מטורפת . עלינו להר בקרונוע ושם היה פארק שעשועים עתיק עם מתקנים מאד  פשוטים אבל נן חגג על הטרמפולינה וגם לנו היה נחמד והנוף היה מדהים.

רק טבלנו את הרגליים בים וזה קצת ביאס אותי אבל היינו קרובים מדי לזמן הטיסה. קיבלנו גם ימים של גל חום מה שאומר אקלים ישראלי עם המון לחות.

 

 

בדרך למלון שלא היה בעיר מצאנו את עצמינו עומדים בפקק ענק שכלל ברובו מכוניות צרפתיות בדרך למעבר הגבול. בהתחלה חששתי שהיה פיגוע (כנראה הישראליות  טבועה בי) ואז טוליו צחק כי נזכר שהיה באסטריקס בספרד קטע שמתאר את הפקק מספרד לצרפת בסוף אוגוסט. 

 

 

 

היה כיף להיות יחד בעיקר כי מראש היינו מוכנים לפשרות ולאינטנסיביות שבלהיות כל הזמן יחד. אבל גיליתי מחדש ילד בוגר שמבין עניין ומצליח גם לבלוע תסכולים כשצריך. גם אני השתפרתי בעניין. 

 

 

 

באופן מוזר אחת החוויות שנחרטו בי הייתה המעבר בשדה התעופה אטא טורק באיסטנבול. כל מטר רואים אנשים שמדברים בשפה שונה עם תלבושות מיוחדות . בטיסה הלוך ניסיתי לצלם בצורה דיסקרטית אבל יצא ממש גרוע ואח"כ חשבתי שאני לא יכולה לראות בני אדם כממצאים אקזוטיים ולאסוף אותם אליי.השדה היה מלא ברמה כזאת שהיה קשה מאד למצוא מקום ישיבה כלשהו.

 

היו שם הרבה נשים מכוסות לגמרי כשרק העיניים מציצות. ראיתי אחת קונה גלידה ואוכלת אותה מתחת לרעלה. חשבתי איך לבוש כזה מוחק כל סממן זהות אישית או גיל. ומה שמעניין היה שגם הילדות היו לבושות רגיל ורק האימהות מכוסות ככה. מניחה שזה פחות אישיו כשאת חיה בחברה בה כל הנשים מתלבשות ככה ובכל זאת נשים כאלה קונות בדיוטי פרי ומסתובבות עם הילדים ומתנהלות כמו כל אישה אחרת שהסתובבה שם רק מכוסה. מעניין מה קורה להן מתחת לכל זה.

 

 

מודעות פרסומת

»

  1. נן כנראה כבר בגיל שבו לא כל הטיול חייב להיות סובב סביבו, וזה באמת מאפשר לתרגל הרבה פשרות כדי להנות ביחד. שמחה שהצליח לכם, זה לא פשוט בכלל ומעיד עליכם המון. 

  2. זה כל כך יפה וכלל לא מובן מאליו ששלושתיכם התאמצתם להשתדל ולהתפשר וללמוד להיות בתוך תסכול אם עלה, ובטוח זה שיפר את איכות הטיול שלכם יחד מאד מאד. 
    כיף שהיה לכם חופש ביחד, ושכל אחד מצא לפחות משהו אחד שממנו הוא מאד נהנה. 
    מעניינת גם החוויה האנתרופולוגית בשדה התעופה – לראות איך אנשים שונים מתרבויות שונות חיים בנוח בתוך העור שלהם (או במקרה הזה – הבגדים שלהם). 
    ברוכים השבים ארצה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s