25

רגיל

היום ממש הצלחתי להתקדם בעבודה בפרויקט. מתחילה להבין שזה קרוב לסיום וזה ממש מקל עלי.

 

עדיין יש לא מעט לעשות אבל לפחות אני כבר מבינה את הכיוונים.

 

חוץ מזה מנסה לנווט את העומס למקומות טובים. להסביר לעצמי שהעומס הוא פועל יוצא של דברים שאני אוהבת לעשות ושיהיה בסוף אחלה ושאני מצליחה לדאוג להמון דברים ואיזה אלופה אני.

 

גם העצב והדאגה שם. כל מיני סיבות. הבנה שיש הרבה מה לעשות בהמון תחומים אבל ידיעה שיש מה לעשות כדי להקל ולעזור וידיעה שנעשה את זה.

 

נן חזר מהסבים שלי מחויך ועם כובע מקסיקני ענק שסבתי קנתה בשנות ה 60 בגרנד קניון בארה"ב. זה שעשע אותי לראות אותו עומד ומחכה לנו חבוש בכובע עם הסבים שלי. אוהבת לראות אותו אהוב ושמח.

 

 

מודעות פרסומת

»

  1. כיף שהפרויקט מתקדם וטוב שאת מצליחה לנווט איכשהו עם העומס, שאמנם את יצרת אותו אבל הוא עדיין מכביד עלייך. אי אפשר להתכחש לזה שהעומס מכביד עלייך, גם הוא הוא פרי יצירתך, וגם אם בסוף יהיה נהדר. את אלופה אבל זה עדיין לא פשוט ומותר לנשום עמוק ולהגיד: וואי אני עמוסה וקשה לי. מניסיוני זה מאד עוזר.
    אני כמובן לא יודעת מאיפה העצב והדאגה בדיוק אבל הם שם ואני מחבקת אותך וירטואלית שם בתוך העצב שלך. טוב שיש מה לעשות, ואת עושה, אבל גם כאן – זה די עוזר להסכים לשהות בתוך העצב והדאגה. בסוג של הפוך על הפוך זה עוזר להקל עליהם קצת. 
    כיף גדול לדמיין את נן עם הכובע הענק אחרי שבילה זמן איכות נהדר עם הסבים שלך. כיף גדול.

    • איכשהו למרות העומס אני לא מודאגת. אולי פרחי הבך תורמים לשאנטי באנטי שלי. עושה ולא מודאגת.
      העצב והדאגה שהזכרתי קשורים לתהליך ארוך שאנחנו עוברים עם נן. הם טבעיים אבל יש מה לעשות ונעשה. אני מניחה שזה יהיה קצת ויחלוף.
      והוא היה מתוק להפליא והכובע אצלינו בבית (כל כך גדול שהוא צריך חדר משלו!)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s