עוד 100 ימים חיוביים.

רגיל

שוקלדת ברצינות לחזור לפרויקט 100 הימים מהסיבה הפשוטה שאני בתקופה עגומה. אולי זה הפער בין החופש של נן שנהנה בקייטנה וחוזר שזוף ומתוק ועם ריח בריכה לבין האי-חופש שלי שצריכה חלקום בבוקר וללכת לעבודה ולעבוד.ולחזור מאוחר ואז להמשיך לטפל בעניינים השוטפים. לא שאני עושה את זה, כן.

ואז אני קוראת את עדי וכמעט נופלת מהכיסא כי דברים כאלה הרי לא קורים לאנשים שאנחנו מכירים (הגם וירטואלית) ובנוסף גם שומעת על בוסית לשעבר שמתה בגלל גילוי מאוחר של סרטן השד ואני לא מדברת על נשים סביבי בעבודה שנמצאות בשלבי החלמה שונים.

ודווקא עכשיו אני נבדקת ומתחילה לנער את ההדחקה ומבינה שזו אחת מהחובות שלי לעצמי ולמשפחתי. להיבדק.

 

איפה היינו, ברצון להיות חיוביים יותר. 

 

היה לנו מפגש במועדון הקוראות על "תוחלת החיים של אהבה" של ינץ לוי. ספר שעוסק בהתמודדות של משפחה עם אח חולה איידס ואב חולה אלצהיימר. ספר חכם באמת שמפליא לתאר דינמיקות משפחתיות ודפוסי התמודדות ובריחה שונים וגם שימוש בכתיבה כמרכיב תיעודי/תרפויטי.

היתי אחת מהמנחות של המפגש . לראשונה מאז החלטנו שכל פעם שתיים ינחו בהתנדבות. הלך לא רע כי זה היה ספר שהיה הרבה מה להגיד עליו וגם היינו 11 שזה אחלה מספר לעורר דיון מעניין.

 

אבל שוב המוות הזה…

 

יש משהו מערער ומפחיד בתקופה הזאת, יותר אגרסיות, יותר אסונות, יותר בשורות רעות.

 

אז יאללה נהיה חיובים

 

גיליתי להפתעתי שלנן יש עוד שבוע קייטנה. זה היה טוב כי אחרת היינו צריכים להתחיל לחשוב מה עושים השבוע.

 

מצליחה לעמוד בחלק מהמשימות שהנטורופתית נתנה לי. שותה קקאו אחה"צ בעבודה וזה עוזר.

 

היום נפל לי הארנק ולפני שהרגשתי מישהי יצרה איתי קשר  בעזרת תושיה וכך חזרתי לקחת את הארנק.

 

קיבלתי מחמאות על הלבוש שלי.

 

עזרתי היום לכמה נשים שאני אוהבת.

 

הייתי במקום העבודה הקודם שלי . הייתה לי שם פגישה טובה עם מישהי שאני מתייעצת איתה לגבי פרויקט בעבודה הנוכחית שלי וכן פגישה עם מישהי שעבדתי איתה בעבר. זה היה בכלל כדי לשאול ספרים שטוליו היה צריך.

 

מתחילים להריח את סוף השבוע. עוד מעט.

 

אתמול עשיתי תבשיל נפלא מירקות, חומוס וטופו. שמחה שנשאר לי אוכל.

 

 

»

  1. שמחה שחזרת לכתוב דברים חיוביים, עצובה שזה משום שזו תקופה קצת עגומה! 
    קראתי את הפוסט של עדי – לא מבינה איך לא נתקלתי בה עד היום! – והתרגשתי מאד. בדיוק אתמול עברתי את בדיקת השד השגרתית שלי וגם רופא נשים+פאפס. גילוי מוקדם הוא כל כך חשוב ! מקווה שהסיוט מאחוריה אבל יודעת מניסיון של קרובות אלי שהלחץ והחרדות לא נעלמים בעצם לעולם….
    איזה כיף שהקיטנה נמשכת עוד שבוע. בדיוק אתמול ישבתי עם בתי על התאריכים באוגוסט בהם היא זקוקה לי לעזרה עם הנכדים. 
    שיהיה המשך שבוע וסופשבוע טוב ג’וליאנה 

  2. אני איתך במסע ! אולי לא בכל פוסט ופוסט אבל בלב בטוח. אני מבין את הרצון לחשוב חיובי וזאת דרך נהדרת למקד את המחשבות והתחושות בעיקר שמסביב לא תמיד חביב 🙂 צאי לדרך יקירה,נצעד איתך בחלק מהדרך.

  3. לכתוב דברים חיוביים זה נהדר ,אבןא לקרא
    אתמול היו לי ארבע משימות שרק שתיים הצלחתי למלא
    אז אמרתי לעצמי
    השתיים שכן בצעת הן החשובות מתוך הארבע !

  4. קצת התגעגעתי לפוסטים שלך. יש לך כתיבה מאוד תמציתית וסימפטית ו’נגועה’ בחוש הומור דק שאני אוהבת, אז כן. אני מאוד בעד שתחזרי לכתוב כאן כל יום. 

  5. יש קלישאה כזאת שאומרת שבחיים אין תעודות ביטוח, אבל זה באמת נכון. אנחנו לא יודעים מה צופן לנו העתיד. 
    לדעתי הדרך היחידה להתמודד עם אי הוודאות (ועם הפחד ממוות או מחלות) היא לנסות ליהנות בהווה. להיות נוכחת בכאן ובעכשיו ופשוט לשמוח. 
    אז אם 100 ימים של חיוביות יעזרו לך, אני אומרת – לכי על זה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s