אל תוך היער

רגיל

 

דמיינו לכם נסיעה בלתי נגמרת באוטובוס , כזו שמאפשרת להתחיל ולסיים ספר בנסיעה אחת

הספר "יער" של מעיין רוגל הוא ספר שראוי לקרוא אותו לצד כוס יין משובח כשיושבים על כורסה רכה . הוא ספר שנותן כבוד לכל מילה ולכל מילה יש את המקום שלה ואת ההדים שלה. זה ספר שתוך כדי קריאה הרגשתי אותו. הוא ספר עצוב אבל לא סנטימנטלי. קשה לכתוב על ספר כזה כי קשה לתאר אותו. המילה הכי טובה שתתאר אותו היא בדידות.

אבל המילה בדידות מכילה מטענים שונים ובמיוחד מטענים שליליים והבדידות שבספר היא כל כך הרבה יותר מזה.

הכתיבה של מעיין רוגל משתפת את כל החושים, היא מצליחה להיות מאד מטפורית ובכל זאת מעניינת ומרפרפת ולא מכבידה.

אני בטוחה שהקריאה השנייה שלי בספר תהיה אחרת.

אני בטוחה שתהיה קריאה שנייה.

אני מרגישה שהקריאה שלי בספר הזכירה בליסה של ארוחת גורמה צרפתית מעודנת בשני ביסים. אולי חפוז אבל בכל זאת מהנה.

ומה שעוד  בתהליך הוא שקניתי את הספר מידי מעיין רוגל עצמה שהיא אשה רבת קסם ומרתקת.

ומה שהכי מצחיק זה שהתלהבתי מהספר כבר כשראיתי את העטיפה.

יער

מודעות פרסומת

»

  1. אני שמה לב שכשאת מספרת על ספר זה עושה לי חשק לקרוא אותו. וגם אותי העטיפה מסקרנת.
    לא מסתדר לי המשפט הראשון עם המשפט השני. האם התכוונת שראוי לקרוא את "יער" לפי המשפט השני ואילו את קראת אותי לפי המשפט הראשון? בביס אחד (או שניים, כפי שכתבת בהמשך)?
    אישית אני פחות נמשכת לספרים דכאוניים, אבל את מרמזת שלמרות הבדידות – זה לא ספר כזה.
    כרגיל – רשמתי לפני
    תודה

    • שמחה שעשיתי לך חשק לקרוא. ואני קראתי אותו בגמיעה אחת אבל חושבת שמתאימה לו קריאה איטית ומחושבת יותר.
      הוא לא ספר דכאוני וזה מה שמוזר בכל הסיפור. הוא עצוב אבל לא מדכא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s