שבוע הספר

רגיל

מזמן לא הייתי בשבוע ספר "אמיתי". במודיעין זה מסתכם במבצעים בחנויות ולי מאד חסררה חוויית ההסתובבות. השנה מצאו אותי פרטנריות מושלמות , חברותי לקבוצת הקריאה שהן גם ביבליופיליות מושבעות. נוספו לכך היכרויות מסוימות עם אנשים מתוך "התעשייה" וההסתובבות בשבוע הספר הפכה לחוויה חברתיות. אז נסענו לתל אביב לחגוג כמו שצריך.

 

בשנים האחרונות אני מגלה את הקסם שבקריאה חברתית. קריאה היא פעולה מאד אינטימית שנעשית ב"אחד על אחד" והיכולת להתאחד סביב האהבה לספרים ולפתח יכולת לדבר על ספרים היא יכולת לא פחות ממופלאה.

 

כשאני מסתובבת עם ביבליופילית ברמות אחרות לגמרי בהשוואה אלי אני מוצאת את עצמימאזינה לשיחות נהדרות וולהמלצות על ספרים בינה לבין בעלי הוצאות וסופרים ומגלה שבספר יכול להיות הרבה קסם.

 

וגם הפגישה עם סופרת שקראתי ספר שלה ומאד אהבת אותו והוא התלבש לי בול על התקופה בחיים ופתאום את מדברת איתה ומגלה עד כמה גם היא זקוקה להכרה שלך ולאהבה שלך. גם זה קסם.

 

ולפגוש אוהבי קריאה אחרים שעד כה פגשת רק בקבוצת הקוראים בפייסבוק ואני מגלה אנשים מעניינים ושנונים וחכמים שמגלים לי ספרים שלא הכרת ומתלהבים לגלות ספרים אהובים כמו מכרים משותפים.  קסם.

 

וללכת לישון בשתיים בלילה אחרי ששילבנו בילוי בפאב שלא הכרתי עם חברותי הותיקות  וחברה  חדשה וושם לךהמשיך לדבר על נושאים מעניינים וגם לראות כמה חברתי רוקדת יפה.

 

שבוע ספר מושלם. 

 

 

 

»

  1. פעם גם אני הייתי מאוד אוהבת את שבוע הספר. לא פיספסנו אף פעם, והיינו הולכים לשוטט בין הדוכנים, להחזיק את הספרים החדשים ביד, להריח את ריח הדפוס והדפים החדשים, לצאת עם שקיות גדושות. פעם ראיינו אותנו לעיתון וציטוט ממה שאמרנו הופיע בכותרת: ספרים, אמרנו, הם ההשקעה הטובה ביותר. 
    היום אני לא בטוחה. היום אנחנו מצטמצמים, קונים רק ספרים שנדמה לנו שנקרא יותר מפעם אחת. המדפים עמוסים, אין מקום, אין עוד קירות למדפים חדשים. 
    אבל התיאור שלך של הקריאה בקבוצה היה מעניין מאוד. נשמעת לי דרך נהדרת להפוך את חווית הקריאה למשהו אחר, לתת לה ערך מוסף. 

    • יש לי חברות שהסתובבו לנמנעו מלקנות. יכולה להבין גם את זה .אני מוסיפה ואומרת שקריאה היא ההשקעה הטובה ביותר ופחות חשוב אם הספר בבעלותך או לא.

  2. מזמן מזמן לא הייתי בשבוע הספר ככה כמו שאת מתארת. יש לי עדיין על מדף ספרי הילדים את "איתמר מטייל על קירות" חתום על ידי דוד גרוסמן כשהילדים שלי היו קטנים שבוע ספר אחד לפני שנים. 
    את עושה לי חשק לקריאה חברתית. אני כל הזמן מספרת לעצמי שאני לא מספיק עקבית בקריאה שלי – לפעמים "בולעת" ספר ברצף, לפעמים הוא "יושב" שבועות או חודשים…אז אני לא מתאימה למשהו כזה. אבל….אולי…

    • הקריאה במועדון "מכריחה" אותי לקרוא ספר בפרק זמן מסוים. לא תמיד ספר שהיה הבחירה הראשונה שלי אבל זה פותח עולמות חדשים ושומר על הרצף. 
      טוגם לי יש תקופות מתות וטתקופות של קריאה לא מתמסרת בכמה ספרים במקביל.

  3. כיף שיה לך כיף.  ערך מוסף להנאה מספרים.

    בשנים האחרונות אני פחות נהנית להסתובב בין דוכני ספרים.  זה גם,  כמו שמניפה אמרה,  שכבר יש פחות מקום במדפים בבית,  ואני משתדלת לקנות רק את מה שאני בטוחה שאקרא יותר מפעם אחת. אחרת אני מסתפקת בספרי ספרייה,  שגם אותם אני מאוד אוהבת.  וגם,  אני חושדת,  משום שהראייה התקלקלה,  וצריך משקפיים,  ולהרכיב-להסיר-להרכיב אותן,  וזה פתאום פחות מיידי ומובן מאליו ופחות נוח ממה שהיה פעם.  נדמה לי הפתרון יהיה צריך להיות מולטי-פוקל,  מתישהו.

    • עיקר הכיף היה המפגש החברתי וההתלהבות ההדדית מספרים.הקנייה משמחת אבל גם מחייבת.

  4. דווקא לאחרונה די הצטמצמתי בקניית ספרים וגם המעבר לפורמט הדיגיטלי מצמצם פלאים את ההצאות וגם את המקום.
    המטרה כרגע היא בעיקר לקרוא והרבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s