ניקינו את הבית. אחרי שנים של קושי עם עניין תחזוקת הבית הגענו למודל של ניקיון יסודי משותף פעם בשלושה שבועות ולא משנה מה.כל פעם זן מלחמה ביצר לדחות את הניקיון אבל כשכבר עושים אותו מרגישים אח"כ נפלא. הניקיון ואכלוס כוננית הספרים עשו לי הרגשה נפלאה בסופו של דבר.
היום נלך להורים של טוליו לחגוג יום הולדת לטוליו ולגיסתי.
הכנתי קרטיבים ממיץ תפוזים ופסיפלורה.
מזג אוויר נפלא.
הסתכלנו בתמונות מטיולים משפחתיים והיה מגניב לראות את כל השינוים.
פעם בשלושה שבועות זה מספיק לכם?
אצלי מתאסף אבק ולכלוך מהר מאד, לפעמים אפילו נקיון שבועי זה לא מספיק וצריך לתחזק בין לבין…
לא אידאלי אבל כשנהיה מג’ויף מנקים חפיף בין לבין אבל יסודי פעם בשלושה שבועות. אין לנו בעל חיים ואני מניחה שזה מאד משפיע.
וואו, אני כ"כ מזדהה עם נושא הניקיון – הדחיינות, הקושי להגיע לזה ולהתחיל, וההקלה הגדולה כשכבר עושים את זה וההנאה מהתוצאות…
היי אור, ברוכה הבאה לבלוג 🙂
פעם הייתי מלאה רגשות נחיתות בקשר למאותגרות שלי בכל מה שקשור לניקיון וניהול בית ומשמח לגלות שאני לא היחידה שמתפשרת בעניין.
יפה שהגעתם לפורמט שמתאים לכם. ובמיוחד שאתם עושים את זה לגמרי לבד. אני כבר לא מסוגלת באופן קבוע לנקות את הבית. הגוף שלי לא עומד בזה. אבל בכל פעם אני לוקחת "פרוייקט", ארון או מגירות או מקרר – או ש-T משתלט על החלונות כשהעוזרת לא מגיעה לזה (והיא לא מגיעה לזה – בכלל יש מצב לפוסט בנושא העוזרת).
מזל טוב ליום הולדתם של טוליו וגיסתך (תאומים?)
איזה כיף לשבת על תמונות !!!!
זה קשה. בעבר העסקנו עוזרת מחברה בעיקר בגלל חוסר ההבנה והחשש להתעסק עם כל בירוקרטיות ההעסקה. זה היה נפילה. העוזרת לא ידעה עברית בכלל והיא הייתה טיפוס לא נעים ועצבני. ועצם ההכנה של הבית לקחה זמן וזה לא היה קל בכלל.כיום אני עובדת משרה מלאה אז גם אין מי שיהיה איתה במילים אחרות כל פעם שאני מנקה אני מבכה את זה שאין לנו עוזרת אבל זה עדיין עדיף.