יום 52

רגיל

1. הצלחתי לצאת להליכה עם חברה והיה לנו ממש כיף. בהליכה מצאנו עץ תות עם פירות עליו וקטפנו לנו קצת. מתה על תותי עץ.


2. היינו ב"גיק פיקניק" בירושלים. קבענו עם חברים שהם מאחרים כרוניים. פעם הייתי מתעצבנת מזה והפעם חנינו והלכנו לנו לשתות קפה בכיף. בסוף אנחנו היינו נינוחים והם היו עצבניים בהתחלה אבל עבר להם. מה שכן הם הביאו אוכל ממש טעים ואפילו באו מצוידים בבגדים חמים. אני המלצתי להם לעשות את זה ובסוף אנחנו שכחנו  והם היו נדיבים והשאילו לנו את הבגדים שלהם לחלק מהזמן. הרגשנו קצת אשמים  וגם הלכנו בסוף מוקדם יותר כי לא יכולנו לסבול את הקור. הגיק פיקניק היה מאד מלהיב לילדים. אותי עניינו דברים מסוימים אבל לא יכולתי להתמקד בהם כי היו המון אטרקציות וחיכינו המון בתור אבל מראש באתי בידיעה שזה מכוון ילדים אז זרמנו ובסוף הם נהנו . נן וטוליו התחילו לעשות יחד קפואירה על הדשא כדי להתחמם. היו כמה אטרקציות מגניבות וכמה אכזבות אבל להפתעתי הרבה פעם אחת אחרי שעמדו חצי שעה בתור לא הסכימו להכניס אותנו כי בדיוק היינו אלה שמעבר לקיבולת. אני כעסתי על כך שלא אמרו לנו כשחיכינו בתור ובסופו של דבר האסרטיביות השתלמה והוכנסנו.


חוויה מסחרית, עמוסה מאד וכניסה די יקרה אבל היו שם רעיונות נחמדים , נן היה מרותק לסרט שעסק בפיתוחים שונים מתחום האסטרונאוטיקה. משחקי המחשב גם היו מגניבים והמדפסות תלת ממד. היה גם כיף להיפגש עם החברים.


3. מצאנו את הכוח לוותר על התכנית למחר לנסוע ל"גן גורו" כי זה היה פשוט יותר מדי. הסכמנו שיום להרגע בבית זה ממש בסדר.


4. התחלתי את "הר האושר" של אמיר גוטפרוינד וזה בינתיים מהנה וחכם. עצוב שזה הספר האחרון שלו.


5.יכולה כבר לסכם את החופש כחופש מהמוצלחים. נהניתי מרוב הדברים שעשינו, הרגשתי איזון בין המנוחה לטיולים ואהבתי את זמן היחד שהיה לנו.


6. סיימנו בסושי ובמרק תירס ב"ג'פניקה" המרק היה מעולה ועזר לי להפשיר. מתי אלמד להביא ג'קט לירושלים?


 


הפעם בלי שיר…

»

  1. בדיוק כמו שאני הרגשתי בפיקניק….
    רק שאנחנו נמסנו מחום.
    התור הארוך והמעצבן היה של מופע הברקים??

    זהו, עכשיו נתחיל לספור ימים עד החופש הבא…

    • התור המעצבן היה ליער של אינטל ואחר כך היה עוד תור מעצבן לסרט שעוסק בירח וגם בתוך היער של אינטל היו תורים מעצבנים לכל דוכן שכלל התנסות.
      מצד שני זה היה צפוי.קצת הצטערנו שלא באנו לפיקניק בוקר כי הייתה שעה שפשוט לא היינו מסוגלים יותר ופספסנו את מופע הברקים. הרגשתי גם שהיה חסר מידע בשטח למה מחכים בתור וגם לסדנאות היה צריך להירשם שעה מראש כשאת לא יודעת בפועל איפה תהיי עוד שעה בקיצור היה קצת בלגן. 
      מצד שני תמיד יש יחס הפוך בין מידת ההנאה של הילד למידת ההנאה של המבוגר והילדים נהנו מאד אז המטרה הושגה.

      • אנחנו בכלל לא הגענו ליער של אינטל….
        כן לשנה הבאה עם חייבים לעבוד על עיניין הצל, מים, והתורים…
        בסה"כ היה כייף.

      • היו שם המון דברים מעניינים. אולי צריך מראש להנמיך ציפיות ולא לשאוף להספיק הכול. במקום כלכ ך גדול זה לא תמיד מתאפשר.

  2. מהתגובות של אמא של אורי ושל מניפה אני מבינה שאני די היחידה שאין לה מושג מהו גיק פיקניק. אולי כי אין לי ילדים/נכדים בגיל המתאים…
    מאד אהבתי את הנונשלאנטיות שבה קיבלתם את האיחור של החברים. וגם את ההחלטה לא להלחיץ את עצמכם בפעילויות ולאזן את החופשה בין פעילות למנוחה. נשמע שבאמת היה חופש נהדר. רשמתי לי עכשיו את הר האושר. את מבינה כבר שאת מקור מעולה להמלצה של ספרים….

    • הר האושר התחיל מצוין אבל הדרדר. מהפחות טובים של גוטפרוינד אבל זה עדיין לא גרוע.
      הגיק פיקניק הוא סוג של תערוכת ענק עתירת דוכנים שעוסקת בטכנולוגיות העתיד. כניסה מאד יקרה ותורים אינסופיים.
      לגבי החברים פעם הייתי מתעצבנת מהאיחורים שלהם. הבעל סובל מהפרעת קשב וקשיי התארגנות  וברגע שהתחלנו לקחת את זה כנתון ולהיות מוכנים נפשית ופיסית להמתנה ולהתמקד בכך שאנחנו רוצים לבלות באווירה טובה זה עזר. הם הגיעו עצבניים נורא (בעיקר אשתו שסובלת מאד מזה)ומזל שאנחנו היינו רגועים והרגענו אותם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s