יום 51

רגיל

 

1. היום נפגשנו עם חברים שלנו והלכנו לתערוכת "דאלי" בנמל ת"א. נן והבן של החברים נהנו מאד מההתעסקות עם המדריך הקולי אבל עושה רושם שמשהו בכל זאת נכנס. דאלי היה הצייר האהוב עלי בנערותי אבל כיום יש כל כך הרבה חיקויים של הסגנון שלו שבמקרים מסוים הוא הפך לסוג של מוסיקת מעליות. שבמקור הייתה שיר יפה. ועדיין היו שם כמה יצירות מאד יפות. אהבתי את סדרת התמונות שעשה שצייר ע"פ אליס בארץ הפלאות והייתה גם תמונה משגעת שלו עם אשתו . בלט שם ניצוץ האהבה והטירוף בעיניים של שניהם. היו לו גם הרבה משפטים משעשעים כמו זה שאומר שהטלוויזיה לא מסוגלת להציג את מה שאפשר לראות בעצימת עיניים.  או שהבעיה עם אנשים היא שהם לא דומים לציור שלהם.

 

אחד ממארגני התערוכה קלט שלנן יש כובע של צ'ילה והתחיל לדבר איתנו בספרדית. הסברנו לו מי הצ'יליאני במשפחה.

 

2. אחר כך נן וחברו נהנו להירטב מהגלים בנמל. לי זחלה דבורה למשקפי השמש אבל לא עקצה אותי.

 

3. מזג האוויר היה נסבל בבוקר ונן ואני הצלחנו להגיע לרכבת  שכמעט פספסנו. בקיצור היה לנו הרבה מזל.

 

4. היה כיף שנן והחבר שיחקו יפה. אבא של הילד הוא זה שהכיר ביני לבין טוליו עוד בזמן האוניברסיטה וזה לא מובן מאליו שהם מסתדרים יפה. כשהיו יותר קטנים היו רבים לא מעט.

 

5. נן ואני עצרנו ב"ארומה" ועשו לי אייס קפוצ'ינו מושלם. לא בכל הסניפים יודעים שאפשר לעשות אייס עם קרח  גרוס גם לקפה לא מתוק ואכן הבחור שהזמנתי אצלו לא ידע אבל עכשיו הוא יודע והם שיחקו אותה.

 

6. ברכבת ראינו צעיר וצעירה רבים בשפת הסימנים. זה היה מטורף לראות כמה רגש אפשר להביע בהבעות פנים ותנועות ידיים בלבד. זה נראה גמו ריב שאם היה מתרחש בין אנשים שומעים הוא היה מסתיים בהתערבות. דרמה אילמת. ניסיתי לא להסתכל אבל זה היה קשה.

 

 

והפעם הגעתי לשיר של ויואן אדן משוררת ישראלית-אמריקאית שכותבת באנגלית. הגעתי לשיר דרך אתר ספרותי עשיר ומרתק של המשורר והמתרגם סלמאן מצאלחה. ההתחייבות שלקחתי על עצמי לסיים כל פוסט בשיר מובילה אותי למקומות מרתקים.

 

 

ויויאן אדן || אביב: מצרים בטלוויזיה


אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת מִצְרַיִם בַּטֵֶּלֵֶוִיזְיָה

מֶרְחַק מְדִינָה אַחַת מִכָּאן.

מִחוּץ לַמָּסָךְ, בִּרְחוֹבוֹת צְדָדִיִים

מֵעֵבֶר לְחַלּוֹנוֹת מוּגָפִים וּדְלָתוֹת

אֲנָשִׁים רַבִּים מְחַכִּים.


הַטֵֶּלֵֶוִיזְיָה מַצִּיגָה אֱמֶת וְשֶׁקֶר.
רוֹאִים בַּתְּמוּנוֹת שֶׁצֻּלְּמוּ מִגָּבוֹהַ:
קָדְקֳדֵי הָאֲנָשִׁים נִרְאִים זֵהִים
כְּמוֹ עֲדָשִׁים לְמִיּוּן עַל גַּבֵּי צַלָּחוֹת.
הֵיכָן בַּעֲלִי, אָבִי, בְּנִי?
נָשִׂים וּנְעָרוֹת מְחַכּוֹת.

אָמִינָה פּוֹתַחַת אֶת סֵפֶר הַמָּתֵמָטִיקָה, אֲבָל חוֹלֶמֶת.
הִיא תִּכְתֹּב רוֹמָן עַל הַיָּמִים הָאֵלֶּה.
יִהְיֶה בּוֹ אִישׁ חֲדָשׁוֹת גָּבוֹהַּ, בְּלוֹנְדִּינִי,
בְּרִיטִי, צָרְפָתִי אוּלַי דֶּנִי.
הַגִּבּוֹרָה, אָמִינָה, תַּצִּיל אוֹתוֹ.
הִיא כַּמּוּבָן תִּהְיֶה לְאִשְׁתּוֹ.
נְעָרוֹת צְעִירוֹת חוֹלְמוֹת וּמְחַכּוֹת.

עַלִי בֵּן חָמֵשׁ. אָבִיו אוֹמֵר: לֹא,
אַתָּה לֹא יָכֹל לָבוֹא אִתִּי לַכִּכָּר.
עַלִי מְעַקֵּם אֶת הָאַף: אֲבָל אֲנִי גָּדוֹל. אֲנִי אֶקַּח מַקֵּל.
אַבָּא מִתְעַקֵּשׁ: יְלָדִים גְּדוֹלִים נִשְׁאָרִים בַּבַּיִת.
אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל אִמְּךָ וַאֲחוֹתְךָ.
עַלִי חוֹשֵׁב: כְּשֶׁאֶהְיֶה בֵּן שֵׁשׁ
גַּם אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַהְפֵּכוֹת.
יְלָדִים גְּדוֹלִים שׂוֹנְאִים לְחַכּוֹת.

בַּמִּטְבָּח בּוּשְׁרָה מְכִינָה אֶת הַתֵּה.
בֵּן – מִי הוּא? –
מְטַפֵּס עַל טַנְק וּמְחַיֵּךְ בְּתוֹדָה
לְאָחִיו שֶׁל מִישֶׁהוּ,
הַחַיָּל שֶׁנָּתַן לוֹ יָד.
מִי פָּקַד?
אֵיפֹה עָמַד?
אֲנָשִׁים זוֹרְמִים בְּמוֹרָד הָרְחוֹבוֹת.
אֲנַחְנוּ עוֹד צוֹפִים וּמְחַכִּים.

*
מאנגלית: לאור שטרנברג

 

»

  1. מאוד אוהבת את השירים שאת מוסיפה, וכל כך מזדהה עם מה שכתבת בסוף על איך העניין הזה לוקח אותך למקומות מרתקים. וגם הקשר בין האמירה של דאלי על הטלויזיה. 

    • 🙂 בדיוק היום בגיק פיקניק הרגשתי כמה מנסים להמציא כלים שיעבדו במקום הדמיון . מצד אחד מתפעלת מכושר ההמצאה והיכולת לשפר ולהעצים חוויות שונות ומצד שני לפעמים בא לי להגיד "תאטו קצת" זה מטורף!

      • אכן – זה לא מתומצת כמו הייקו אבל יש להייקו עוד כמה מאפיינים פרט לזה.
        הוא לוכד רגעים. גם אם התאור לא תמציתי הזמן יכול להישאר רגעי.
        וגם הפשטות. ועוד כמה… 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s