יום 46

רגיל

1. היום הסתערתי על הארונות וחייבת להגיד שלמרות שהעפתי טונות של בגדים עדיין הייתה לי תחושה שיש לי המון, לא שוללת דילול נוסף. נפטרתי מבגדים שהיו לי מתקופת טרום טוליו, מה שנראה לי כיום פרה היסטוריה. כנ"ל השמלה שלבשתי לברית של נן, בגדי ערב שכיום נראים לי זקנים ופעם חשבתי שהם ממש מתאימים (נראה לי שהייתה לי תקופה בה רציתי להתלבש יותר מבוגר. כל הבגדים האלה שייכים לג'וליאנה אחרת וכן הג'ינסים הזעירים שפעם עלו עלי. הבטחתי לעצמי שאם חזור למידה זו אקנה חדשים.

עשיתי את הסדר בשמחה ובריכוז רב ואחר כך הרגשתי שסוף סוף אני רואה מה באמת יש לי.

2. החלטנו סוף סוף בחול המועד נקנה כוננית ספרים חדשה.

3. קיבלתי בזכות היותי חלק ממועדון הספר הסגול ספר חדש של דניאל סטיל. התחלתי לקרוא ואני שמחה לדווח  שלמרות  שנהניתי מהקריאה מצאתי את עצמי לא מעט פעמים מגלגלת עיניים  לעצמי ומפעילה את החיישן הביקורתי שלי. אני יודעת שזה אולי מיותר כי מדובר בכל זאת בספר ז'אנרי  אבל שמחתי לגלות שהתפתח בי חוש ביקורתי מאז ההתענגות על דניאל סטיל בתיכון. התחושה הייתה שהיא מנסה להיות מעודכנת אבל נשארה די שמרנית בז'אנר. בכל זאת כיף לפעמים לקרוא משהו בלי מאמץ.

4. אכלתי מקרונים ממש טעימים של רולדין. מצד שני סידרתי את בגדי הספורט. אולי השבוע אתחיל לגלות רצינות.

5. ראיתי עם נן את רובינזון קרוזו. לא נפלתי מהסרט אבל הוא נהנה.

6. שמעתי שיוצא במאי המשך ל"ללכת בדרכך" של ג'וג'ו מויס. נחמד לחכות.

 

והיום שיר אושר של רוני סומק. קצר וקולע.

 

 

»

    • איכשהו מרגישה שגם אחרי דילול מסיבי עדיין אין מקום לבגדים חדשים. מצד שני גיליתי חצאית שנעלמה אל תהום הנשייה. 

  1. גם אני אוגרת… מצאתי שכשאני נותנת למשהו אחר קל לי יותר להפרד מדברים…
    הכי קשה לי לוותר על ספרים וכלי מטבח.

    עוגת מצות היא קלסיקה, הזכרת לי שלא קניתו שוקול חלב.

    אהבתי את דימוי הההר געש המתנצל – מכירה את זה באופן אישי.

    חג שמח!

    • דווקא עם ספרים קל לי יותר בזכות זה שאני עובדת בספרייה ויכולה להגיע להרבה ספרים.
      בהשראתי גם טוליו התחיל לדלל וזה מבורך.
      חג שמח יקרה!

  2. הי, לגבי מספר 1 זה ממש לא בעיה שלך אלא שאנחנו חיים במדינה עם כפייה דתית מטורפת ומאוסה. הבוקר הייתי עם הדר בארומה והיו שם אנשים שקשקשו כל הזמן כשר לא כשר. בסוף הדר שאלה: "אני כשרה?" לא התאפקתי ואמרתי לה שזה שטויות ושזה לא חשוב.
    וחיבוק וימים טובים לך 🙂

    • 1. כל שנה זה נעשה יותר גרוע, ככה זה ע"פ תחושתי. אבל מצד שני אני תמיד יכולה להגיע למקומות לא כשרים או להכין לי מראש את האוכל שאני רוצה אז אני אמורה לקחת את זה כנתון ולא להתעצבן מזה כל שנה מחדש.

      והדר כשרה למהדרין ומהממת גם. נשיקות וחג שמח.

  3. גם אנחנו קיבלנו כזאת הגדה!  ראש המשפחה התאים כמה משאלות הטריוויה שמלוות אותה בשביל הילדים שלנו שגדלו,  וחלקן אפילו עוררו קצת מחשבה 🙂

    עוגת מצות זה נורא טעים.  

    • אצלינו יש ילד אחד בן תשע  בסדר והרוח הכללית היא לא למשוך יותר מדי את עניין ההגדה אבל זה היה נחמד לעיין בה גם לבד. הוא אהב את הקריקטורות ואת המשחקים.
      ועוגת מצות זה אכן טעים. בא לי לנסות להכין.

  4. מתה על שבת פיג’מות!!!! הכי כיף בעולם.

    אני ניסיצי לפני איזה זמן לקרוא דניאל סטיל, לא זוכרת כבר מה…
    גם הרגשתי שאני כבר זקנה בשביל זה. פעם היתי נסחפת בקלות  ובהנאה רבה לקיטש הזה.
    אצלנו גם למסכים יש עודף שעות עבטדה…. לא נורא  הוא גמר סיים שלושה ספרים.
    עכשיו הבנו לו מהספריה את ילש האריות בהמלצתך, וסיפרתי לו שנן אהב ושהוא הבן שלך ואת ספרנית.. עשה על הילד רושם רב….
    מקווה שמחר יתחיל לקרוא.
    שבוע קסום!

    • למעשה הגעתי לילד האריות בעקבות המלצה של נערה חובבת ספרי פנטזיה. מקווה שאורי ייהנה.
      וכנראה שזמן מסכים מוגזם הוא גם חלק מהחופש הזה.
      תיהנו מהמשך החופש וחג שמח 
      (אנחנו נהיה בגיק פיקניק ברביעי אחה"צ)

  5. הרומן הרומנטי זה קצת כמו קומוניזם בעיני: אם את בת 16 ואת לא קומוניסטית אין לך לב. אבל אם את בת 26 ועדיין קומוניסטית אין לך ראש… 
    מעניין לקרוא את הספרים האלה בגילנו. אבל אסתפק בקריאה דרכך. את עוד היית עדינה בביקורת שלך. 

    • אהבתי את הדימוי לקומוניזם. כנראה שיש דברים שמתאימים לגילים בהם קשה יותר להכיל מורכבות. מצד שני הגיבורה היא בת 47 מה שאומר שסטיל כיוונה לקהל יעד בשלב אחר בחיים. כנראה שאם לא העובדה שהייתי מחויבת לכתוב על הספר לא הייתי טורחת לקרוא אותו.אבל זו לא הייתה חוויה מצלקת.

  6. אהבתי את ההגדרה ’להתקטנן בכיף’ 🙂   כי זה באמת כיף לפעמים.
    לא זוכרת שקראתי משהו משלה,  אבל זוכרת במעומעם סדרות טלוויזיה שנעשו על פי ספריה.  

  7. איזו מילה מגניבה זאת,  ’חמולה’   🙂

    ברכות לחצי הדרך! ואכן,  קיבלתי קצת השראה גם ממך.

    גם אני הגעתי היום לחמישים.  לא מבינה איך זה קרה,  כי נדמה לי שהתחלתי יום אחד אחרייך.  לא נורא,  מי סופר 🙂 

    • בהתחלה קראתי את זה כמו חמולה-שבט משפחתי . ואז הבנתי שאת מתכוונת לשיר. באמת מילה מגניבה.

      וגם לך יפה הפוליאנה. יכול להיות שהתחלנו יחד?

      • כן,  חמולה עם -לה מוטעמת 🙂
        נדמה לי שהתחלת לפניי. היום הראשון שלי היה 7 במרץ  שהיה יום שני בשבוע.  אז בכל יום ראשון נסגר שבוע,  אתמול נסגרו שבעה שבועות,  והיום (יום שני) היום ה-50.  בדקתי כמה פעמים.  אבל גם אם טעיתי,  לא נורא 🙂

  8. כמה נפלא למצוא כל יום דברים חיוביים שעושים לנו את היום
    ( לקטר זה קל נורא…)
    התחברתי לשיר , שומרת לי אותו
    תודה !
     

  9. מאוד אוהבת את השירים שאת מוסיפה, וכל כך מזדהה עם מה שכתבת בסוף על איך העניין הזה לוקח אותך למקומות מרתקים. וגם הקשר בין האמירה של דאלי על הטלויזיה. 

    • 🙂 בדיוק היום בגיק פיקניק הרגשתי כמה מנסים להמציא כלים שיעבדו במקום הדמיון . מצד אחד מתפעלת מכושר ההמצאה והיכולת לשפר ולהעצים חוויות שונות ומצד שני לפעמים בא לי להגיד "תאטו קצת" זה מטורף!

      • אכן – זה לא מתומצת כמו הייקו אבל יש להייקו עוד כמה מאפיינים פרט לזה.
        הוא לוכד רגעים. גם אם התאור לא תמציתי הזמן יכול להישאר רגעי.
        וגם הפשטות. ועוד כמה… 

  10. הי ג’וליאנה – פוליאנה! מלימונים נעשה לימונענע!
    היה לי כיף ומעןרר השראה לקרוא אותך. לקחתי את חול המועד כזמן לבדוק בו איך החיים שלי נראים בלי עבודה. הם נראים מצויין! בין הטיולים לחברים למשפחה, אני אפילו נהנית מספר טוב, אחרי כל כך הרבה זמן שהיה לי קשה להכנס לספר. אני חושבת שלשים לב למה עוזה לנו טובמגלה הרבה הפתעות לגבי עצמנו. 🙂 עוד 50 ימים שמחים!

    • איזו תגובה כיפית!  ואכן החיים יפים יותר בלי עבודה. ככה אני מרגישה לפחות בשבוע הזה. תני לי עוד שבוע שבועיים ואני מאמינה שארגיש שונה. כיף לעצור את המירוץ.
      מאחלת לך שתגלי עוד הרבה דברים שעושים לך טוב.

  11. בדיוק כמו שאני הרגשתי בפיקניק….
    רק שאנחנו נמסנו מחום.
    התור הארוך והמעצבן היה של מופע הברקים??

    זהו, עכשיו נתחיל לספור ימים עד החופש הבא…

    • התור המעצבן היה ליער של אינטל ואחר כך היה עוד תור מעצבן לסרט שעוסק בירח וגם בתוך היער של אינטל היו תורים מעצבנים לכל דוכן שכלל התנסות.
      מצד שני זה היה צפוי.קצת הצטערנו שלא באנו לפיקניק בוקר כי הייתה שעה שפשוט לא היינו מסוגלים יותר ופספסנו את מופע הברקים. הרגשתי גם שהיה חסר מידע בשטח למה מחכים בתור וגם לסדנאות היה צריך להירשם שעה מראש כשאת לא יודעת בפועל איפה תהיי עוד שעה בקיצור היה קצת בלגן. 
      מצד שני תמיד יש יחס הפוך בין מידת ההנאה של הילד למידת ההנאה של המבוגר והילדים נהנו מאד אז המטרה הושגה.

      • אנחנו בכלל לא הגענו ליער של אינטל….
        כן לשנה הבאה עם חייבים לעבוד על עיניין הצל, מים, והתורים…
        בסה"כ היה כייף.

      • היו שם המון דברים מעניינים. אולי צריך מראש להנמיך ציפיות ולא לשאוף להספיק הכול. במקום כלכ ך גדול זה לא תמיד מתאפשר.

  12. אני מורידה בפניך את הכובע: להכניס המתנה לתור שלך בדואר לרשימת הדברים הטובים זה אולי הכי פוליאנה שאפשר . 
    נקודה 4 מדברת אלי מאוד. אין כמו מרפסת טובה שאפשר לשבת בה. 

  13. להמתין בדואר ולציין זאת כמשהו נחמד!!! נהדר!!
    אני למדתי להזמין תור במקום המעצבן הזה!

    שמחה שנן סיים את המטלות שלו יש ילדים שפשוט צריכים תכנון מדוייק של זמן, שמחה שעליתם על זה. לאט לאט הוא ידע לתכנן לעצמו את הזמן.

    הלוואי שהיתה לי מרפסת… לא הכפת לי שאפילו תהיה לי מרפסת מלוכלכת…..

    חזרה לשגרה ברוכה!

    • גם אנחנו צריכים תכנון נכון של זמן. זה מאד קשה בלי.
      זה היה משמח במיוחד עכשיו לגלות שנן לא צריך לסדר תיק כי העניין טופל אתמול.

  14. כמה טוב שאת ספרנית, ושיש לך ילד שטעמו בספרים דומה לטעמו של אורי בספרים….
    רושמת לעצמי…

    לעלו תמונות למחשב זה שלב ראשון, עכשיו צריך לעשות אלבום לופה או משהו אחר…..

    יום נפלא!!!

    • הכי כיף כשההמלצות שלי עוזרות לעוד ילדים. נן הוא סוג של שפן נסיונות. חלק מהספרים אני ממש מנסה עליו.
      לגבי לופה אני עצלנית נורא ועושה את זה מדי פעם רק כמתנה לסבתות.
      שבוע נפלא!

  15. אוי, איך אני מתחברת לצורך להיות פרודוקטיבית, איזה אי שקט פנימי שמכריח אותי לעשות משהו. בדרך כלל זה יוצא על בישול של משהו, כביסה או כלים.
    או גינה.

    • הבעיה היא שלפעמים הפרודוקטיביות באה כחלק מאסטרטגיית הימנעות מלעשות משהו שפשוט לא בא לי לעשות אותו (לעולם) ובכל זאת אני צריכה.

  16. כל כך מבינה את התחושה הזו של עונש כשאת צריכה להיות השוטר הרע ולשבת עם הילד לעשות שיעורי בית. מודה שאני לא השתתפתי במשחק. הצעיר במיוחד הודיע לי בכיתה א’ שהוא לא מתכוון לעשות שיעורי בית, אף פעם, כי הוא ’שלהם’ בשעות שהוא בבית הספר, ושהזמן שלו בבית – שלו. אמרתי לו שאם הוא מוכן לעמוד בלחץ של המורים אני אתמוך בו, וכך היה, עד שהעיפו אותו מבית הספר בסוף כיתה ח’. הוא עבר לדמוקרטי וכולנו נשמנו לרווחה. 
    מצד שני, אני כן הכרחתי אותו לתרגל פסנתר, וזה היה ’שוטר רע’ לא פחות גרוע. היום הוא מודה לי על כך.  

    • השיעורים זה עונש בכל בית. מכיתה א’ אנחנו מעבירים לו את המסר שזה חלק מתפקידיו ותחומי האחריות שלו אבל גילינו שכשאנחנו משחררים יותר מדי מתחילה התדרדרות לימודית אז כרגע אנחנו מפקחים יותר על הנושא. יש הרבה ניסוי וטעייה סביב נושא הלימודים .במקביל מנסים לעזור לו בקשיי הלמידה. התחלנו אבחון ואני מקווה שזה ישפר את המצב.

    • השנה התחילה אצל הבן שלנו הדרדרות בלימודים וקצת לפני פסח הייתה לנו פגישה עם המורה והבנו שאנחנו צריכים יותר להיות בתמונה כדי לעזור במקומות בהם הוא מתקשה. כרגע אנחנו בשלב אבחון פסיכודידקטי ובעתיד אני רואה גם מורים פרטיים. אנחנו מנסים כל מיני גישות ביחס לנושא הלימודים וגילינו שלהרפות מדי זה לא טוב. נראה לי שהעניין הוא למצוא את האיזון בין מעורבות לעידוד לאחריות אישית.

  17. שמחה לדעת שבסוף שעורי הבית נעשו….
    אחרי האיבחון וההמלצות אני מאמינה שתדעו יותר איפה ללחוץ ואיפה פחות, 
    זאת למרות שאני בטוחה ממש בטוחה שהורים בד"כ יודעים והאיבחון הוא אישור,
    שהמערכת צריכה….

    מקנאה במרפסת, מסרי לה דש…..

    ונפלאותיו של ישרא משגעות אותי כל פעם מחדש…

    יום נפלא!

  18. עוד ספר נרשם….אני בעד ספרים לא חינוכים, במסגרת זו אני מנסה לשכנע את אורי לקרוא את בילבי…

    איך היה האיבחון? איך נן יצא משם?

    ערב נהדר!

    • בילבי נהדר. לנו יש את הגרסה עם האיורים של לורן צ’יילד והוא חורש עליה.
      נן יצא בסדר, הסברנו לו באופן כללי על מהות האבחון והוא שיתף פעולה. 

  19. אתמול חילקו בספריית המכללה שאני לומדת בה ספרים.
    חילקו ממש, בסגנון ה’קחו ולכו לשלום’ באתי בסוף אז לקחתי רק ארבעה ספרים מהאחרונים שנשארו:
    חמסין וציפורים משוגעות, אשת לפידות, שורשים ועוד ספר שפרח שמו מזכרוני כרגע.
    איזו מתנה אדירה!

  20. זן תמיד שאלה…התחזות או אמת.
    אני נוטה יותר לשלוח לבה"ס, למרות שהיום הוא נשאר איתי.
    מדהים לראות איך כאבי הראש הבטן והלב חלפו ברגע שאמרתי שהוא יכול להשאר איתי.

    הקישור שולח אותנו למקום אחר כנראה לא לזה התכוונת.
    אגב הסירטונים הישנים של החינוכית (חשבון פשוט ) מקסימים ומסבירים והם ביוטיוב, אורי מאד אוהב אותם.

    בוקר נהדר!!

    • אני שמחה לשמוע שגם את שולחת לביה"ס.
      תיקנתי את הקישור וננסה גם את חשבון פשוט.
      מקווה שהיום יעבור לכם בקלות. כל כך מעריכה את היכולת שלך להיות קשובה לצרכים הנפשיים של אורי.

    • את המש אני עושה כמו מג’דרה יחד עם האורז. השריתי שעתיים קודם. הבנתי אח"כ שעדיף לבשל בנפרד כחצי שעה אחרי השרייה. עוד לא הצלחתי לעשות מש שלא יהיה כל כך קשיח. יש לזה טעם בין עדשים לאפונה וזה נחמד.

  21. ימי ראשון לא קלים, נקודה.
    אני ממתיקה את הגלולה המרה בכך שאני מתחילה לעבוד מאוחר יותר וקצת פחות קשה לי לקום בבוקר בגלל זה

  22. ימי ראשון תמיד קשים יותר. הבן הצעיר שלי מבקש כל יום ראשון להשאר בבית ולא ללכת לבית הספר. בדרך כלל אני מסרבת, אתמול הסכמתי.

  23. וואו, איזו תחושת קלילות וניקיון כשמעיפים בגדים ישנים, במיוחד ישנים מאד – כאלה שלא לבשנו כמה שנים טובות. כאלה שכאשר לבשנו אותם היינו בעצם אנשים אחרים……
    אני המומה לפעמים כשאני רואה בתמונות מה לבשתי פעם….

  24. איזה כיף לעשות יום פיג’מות! ועוד לראות סרטים (ובהחלט רואה את היתרון באקס בוקס אם הוא מאפשר לך לצפות בסרטים כשהם עסוקים ואת לא מייצרת יסורי מצפון). אגב לא הגבתי על דניאל סטיל בפוסט הקודם – רציתי לומר לך שהילדה שקראה אותה אינה האישה שאת היום…..

  25. מזל טוב על האמצע (וכבר מבכה את היום ה 101…) וכל הכבוד על המאמץ. כל דבר שגרם לך לכתוב, להתבונן ביום שהיה ובעצמך ולמצוא את הטוב….מבורך
    ושלא תטעי – לדעתי הבלוג הוא גם מקום נהדר לקיטורים, ויש לכך מקום (וגם קהל). אבל הבנתי מהקריאה כאן בחמישים הימים האחרונים שאפשר גם לקטר תוך כדי סיפור על הטוב…..אז זה בסדר. 

  26. מהתגובות של אמא של אורי ושל מניפה אני מבינה שאני די היחידה שאין לה מושג מהו גיק פיקניק. אולי כי אין לי ילדים/נכדים בגיל המתאים…
    מאד אהבתי את הנונשלאנטיות שבה קיבלתם את האיחור של החברים. וגם את ההחלטה לא להלחיץ את עצמכם בפעילויות ולאזן את החופשה בין פעילות למנוחה. נשמע שבאמת היה חופש נהדר. רשמתי לי עכשיו את הר האושר. את מבינה כבר שאת מקור מעולה להמלצה של ספרים….

    • הר האושר התחיל מצוין אבל הדרדר. מהפחות טובים של גוטפרוינד אבל זה עדיין לא גרוע.
      הגיק פיקניק הוא סוג של תערוכת ענק עתירת דוכנים שעוסקת בטכנולוגיות העתיד. כניסה מאד יקרה ותורים אינסופיים.
      לגבי החברים פעם הייתי מתעצבנת מהאיחורים שלהם. הבעל סובל מהפרעת קשב וקשיי התארגנות  וברגע שהתחלנו לקחת את זה כנתון ולהיות מוכנים נפשית ופיסית להמתנה ולהתמקד בכך שאנחנו רוצים לבלות באווירה טובה זה עזר. הם הגיעו עצבניים נורא (בעיקר אשתו שסובלת מאד מזה)ומזל שאנחנו היינו רגועים והרגענו אותם.

  27. אוהבת מאד את ההתנהלות שלכם עם נן ומול המורה שלו. 
    גם את היכולת שלך לראות משהו טוב בהמתנה בתור בדואר. קיבלת בסוף את החבילה? 
    שמחה ששמחת לחזור לעבודה….תיכף אקרא הלאה ואבדוק אם זה השתנה בדיעבד 

    • החבילה לא הייתה בשבילי.אבל קיבלתי אותה.

      וזה לא מובן מאליו שהצלחתי לסגור את העניין באלגנטיות. בחודשים האחרונים אנחנו אוכלים הרבה תסכולים מביה"ס וגם מההתנהלות של נן מול המורות שלו (הוא גילה את הווכחנות ועושה להן חיים קשים ובסוף זה מתנקם בו.)

  28. עוד לא טעמתי מופלטות, איך היה? מצד אחד בטוחה שטעים, מצד שני אוכל מטוגן עושה לי צרות (כל השבוע בניו אורלינס לקחתי את הלנטון שלי בטירוף, מה שביום יום אני כמעט לא צריכה לקחת את הזה).
    יצא נהדר שכל אחד מכם עסק בפעילות מהנה – כיף לראות שיש לכם גם את הביחד המשפחתי, גם הביחד הזוגי וגם כל אחד בפני עצמו. 
    ולימון זה נהדר להיפטר מריחות…מעולם לא ניסיתי על נעליים, תודה על הטיפ!

  29. ימי ראשון לי דווקא נהדרים. ששי שבת אני מרגישה "און הולד". יום ראשון כולם הולכים ואני חופשיה…

    לא אספיק לקרוא הכל אחורה. ודווקא הייתי שמחה. אולי אכנס בהמשך…שבת שלום.

  30. תודה תודה תודה על השיר 
    שמחה שהתברר שבאמת כיף לחזור לעבודה. אין משהו שמקלקל את תחושת החופש יותר מעצב לקראת החזרה ממנו לעבודה. 
    הדילמה הזאת של ישיבה עם הילד על שיעורי בית….אני הייתי מאלה שעזרו כשהם ביקשו אבל הילדים היו לגמרי אחראיים על הכנת שיעורים ולמידה למבחנים. כאשר בני התחיל "לזייף" באמצע חטיבת הביניים, הפסיק ללמוד, חלם בזמן השיעור…המזל היה שהוא רצה להתקבל לתיכון אלון (למוסיקה) ברמת השרון, ולשם כך היה עליו להעלות באופן ניכר את ציוניו. בסוף הוא לא התקבל (היו להם מספיק מתופפים) אבל הוא התרגל כבר ללמוד כמו שצריך והשאר היסטוריה…

    • אני חושבת שפחות ציפו מההורים שלנו להיות האחראיים על נושא הלמידה של הילדים. כיום זה הולך ומדרדר.הלוואי שיכולתי לשחרר ולסמוך ולא לקחת קשה הדרדרות לימודית .

      • גיסתי ישבה המון עם הקטנה שלהם, גם בצבא עכשיו היא עוזרת לה ללמוד למבחנים בקורסים. וזה ממש עזר. זה פלוס הרטלין… 

  31. אני רואה שאת נתקלת בבעיות טכניות כמוני – בלי גישה לפוסטים קודמים, בעיות להעלות תמונות (אגב כשבצעתי copy+paste לפוסט שלי מבלוגר לכאן, הוא העתיק בלי בעייה את התמונות…איזה פלא!)….
    כבוד על יעילות הקניות. T ואני מתקתקים אותה בקניות, והייתי ככה גם לפני שהצטרף אלי (לפני שסגר את עסק האירועים). איזה כיף עם נן והקפואירה. אני כבר מדמיינת את נשמותק בעוד כמה שנים. התקדמות בפרויקט בזכות שינוי הגישה – פורץ דרך! נשמע פשוט, אבל לגמרי לא! בהצלחה באבחון הפסיכודידקטי (בתי עושה המון כאלה במסגרת עבודתה….היא מאד יסודית והאבחונים שלה מעולים – בא לי להשוויץ קצת )

    • לעשות אבחונים פסיכודדקטיים זו עבודה לא פשוטה ונהדר שהבת שלך מצליחה בזה. זה כיף להשוויץ בילדים 🙂
      לגבי בעיות טכניות הרבה פעמים שינוי דפדפן עוזר.
      בדרך כלל אני איטית נורא בקניות  ובכל זאת קשה לי לוותר ולקנות דרך האינטרנט למרות שזה חוסך זמן בטירוף.

      • מאז שעזבנו את רעננה נעלמה לי האופציה לקנות דרך האינטרנט… ממילא זה גם יקר יותר.. אבל כשעבדתי משרה מלאה במחשבים פלוס ילדים מינוס בעל שעבד מסביב לשעון נעזרתי בשירות הזה המון

  32. יצא יום כיף מתוך הצורך באבחון. איפה זה המרכז המסחרי המושלם הזה? 
    הליכות ג’יין באמת נשמע מעניין. מצד שני נשמע שאת גרה במקום יותר מתאים כרגע לגידול משפחה מאשר ירושלים….
    ובאמת דובדבנים הם פרי מעולה. אני אישית פיתחתי אהבת נפש למישמשים, שגם אצלם העונה קצרה והמחיר…עדיף לא לדבר עליו. 

  33. אוי, זוכרת את כאבי הבטן האלה מהבת שלי. רק בצבא היא סוף סוף אובחנה עם מעי רגיז….! עשתה את כללללללל הבדיקות עד שהגיעו לזה. חמי ז"ל (הרופא) הסביר שמעי רגיז יש לאנשים שבוכים דרך הבטן….
    בכל מקרה היא למדה לבחון כל דבר שהיא אוכלת, מה עושה לה כאבים או שלשול ומה לא…והקפידה על זה המון זמן. בעיקרון זה גם מאד נפשי – אז זה בא בתקופות. אבל בילדות תמיד היתה ההתלבטות הזאת – לשלוח או לא לשלוח לבית הספר….לא פשוט
    באסה שהסבים לא הגיעו. הם בסדר? תתחדשי על האוזניות. נהדר שמצאת עוד אופציה לתרגול המתמטיקה. יש לי מן חלום כזה מתישהו להשלים 2 יחידות מתמטיקה (למרות הראש המתמטי שלי, התפשרתי ועשיתי בגרות של 3 יחידות…)

  34. גם לי יום השואה קשה בכל שנה מחדש, ובכל שנה מחדש אני מגלה לצערי עוד ועוד שאכזריות ושנאה כאלה בין בני אדם הם לא משהו פרטי של הנאצים….אני גם מגלה, לצערי, שלא רק הרוח האנושית והערבות ההדדית היו שם – ואפילו בין יהודים. אני מאד לא אופטימית בקטע הזה….מוזר. ואני אדם אופטימי בדרך כלל. 

  35. כל הכבוד על ההשקעה בניקיון. ועל הדרך שהצלחתם לא לוותר לעצמכם למרות המפגש עם המורה. ספרי אילו ספרים ממתינים לך? 

  36. אני מאד אוהבת לשלב אורז עם כל מיני דברים. ובאמת את המש רצוי לבשל כחצי שעה לפני שמתחילים עם האורז. 
    תמיד שמחה לשמוע על שירות טוב, במסעדות, חנויות, בתי קפה וכו
    אי אפשר לומר מספיק שבחים על מזג האוויר שהיה (עד אתמול, והיום זה ממש זוועה) – מקווה שאחרי גל החום הנוכחי הוא עוד יחזור טיפה לפני שהקיץ יעלים אותו סופית! לפחות אצלכם פחות לח מאשר במישור החוף!!!!!! 

  37. ימי ראשון היו באמת הזוועה של השבוע, עבורי, כשעבדתי. ואז, ב-13 השנים האחרונות, ירדתי למשרה חלקית וזה אמר יום אחד פחות (זה הדבר היחיד שזה אמר, כי עבדתי גם ככה מהבית ובלילות ובחגים ומסביב לשעון) – וכיוון שיום ראשון היה היום החופשי של T (העסק שלהם עבד גם ששי-שבת אז הוא לקח את ימי ראשון חופש והשותף שלו לקח את ימי שלישי) – גם אני לקחתי את יום ראשון כחופש. וזה שינה לי את כל השבוע והחזיר לי את השפיות (למרות העבודה מסביב לשעון). נכון שהשבוע בכל זאת התחיל…ביום שני. אבל כולם כבר היו בעבודה יום קודם אז זה הרגיש אחרת בכל זאת. כיף שדיברת עם הסבים ושמתרחשים דברים טובים בעבודה. וכיף שעוד מישהי סייעה לנן בלימודים על הדרך…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s