ספרים

רגיל

הקיר מאחורי ארון הספרים גידל פרחי עובש גדולים ורק כשהתחילו להציץ מאחוריו הבנו שאכלנו אותה.

הספרים לא הספיקו להיפגע וכך ערימות ערימות עברו דירה למשכנם הזמני בארון הבגדים. לכל ספר וספר היה סיפור, כל ספר וספר היה שייך לתקופה אחרת בחיים. נזכרתי בתקופת ההתלהבות שלי מהרוקי מורקמי.קניתי כל ספר וספר שלו  וגם קראתי אותם. אני גיליתי אותו עוד בספר "הפיל נעלם" שהיה מלא בסיפורים קצרים מוזרים בצורה חביבה. ואז "יער נורווגי" ו"דרומית לגבול ומערבית לשמש". ואז יום אחד, אולי אחרי "מרדף הכבשה" זה נגמר.

 

יש לי את כל הספרים בעברית של בננה יושימוטו וגם אחד באנגלית שאף פעם לא הגעתי אליו. היא נפלאה באמת. יש בכתיבה שלה אלגנטיות מהורהרת שמאד התאימה לי.מין בדידות קיומית כזו.

 

ויש עדו הרבה, יש המון צ'יק ליט כמו מריאן קיז שעד היום אני מוכנה לקרוא כל דבר שלה וקניתי הרבה. ויש את הספרים שקיבלתי מסבתי כשלמדתי תיאטרון. ספרים צהבהבים על המלט וגם ספר שירה של מרגרט אטווד. 

ויש גם ספרים ניצולי דילול ספריות. שמתי את ידי על קלריס ליספקטור הנהדרת שמצליחה לדייק ולכתוב עולמות במלים מועטות. הגעתי לגיל שאני מעריכה במיוחד דיוק.

 

אז זה היה די מענג להעביר את הספרים דירה, למרות הידיעה שסביר שלא ניפגש בקרוב. יותר מדי ספרים שיצאו לאחרונה ובא לי לקרוא אותם, פחות מדי זמן להתמסר לספר.כמה ספרען אהובים קיבלו מקום בשידת הטלוויזיה.

 

בקיץ  אחרי שנוודא שהמקום יבש נקנה כוננית ספרים חדשה. הכוננית ליוותה אותנו עוד מהתקופה שהיינו סטודנטים תפרניים ומשום מה הצליחה לשרוד את כל מה שכונניות הספרים של איקאה לא הצליחו. לנן יש ארון ספרים מפואר מזמן אחרי קריסת הבילי והבנתי שאני רוצה גם משהו רציני יותר.

 

אני ממשיכה לקנות ספרים. זה משהו די חולני בהתחשב במקצועי וביכולת שלי להגיע לרוב הספרים שאני רוצה. אבל יש משהו כל כך מענג בחנויות ספרים שאני לא מוכנה לוותר עליו. לפעמים אני מדללת או מעבירה הלאה אבל אני לא יכולה לוותר על קניית ספר שממש בא לי עליו, גם אם אקרא אותו פעם אחת בלבד.

 

 

 

»

  1. פעם, לפני היות איקאה, הכונניות היו עשויות סנדביץ’ והיום, במקרה הטוב MDF ובמקרה הפחות טוב – סיבית.
    מצד שני, הנייר עליו מודפסים הספרים היום יותר טוב, עבודת הכריכה ממש מחורבנת.
    גם אני קונה ספרים, גם כדי לתמוך בהוצאות הספרים, כי לא את כולם אני רוצה להשאיר בבית.
    אם אוהבי ספר לא יקנו ספרים, מי יקנה?
    ואם איש לא עקנה, מי יכתוב ויוציא לאור?

    • מסכימה איתך. באמת התחושה הייתה שמדובר בחומר מסיבי יותר. גם לגבי הכריכות רק הפוך. "שירת הסירנה" ממש התפרק לי.
       
       
       

  2. אני חושדת שאנחנו (דור קנייני הספרים) הולך ונכחד. כבר היום ברור לי שרוב הספריה שלי היא obsolete, אבד עליה הכלח. את הדברים השווים אפשר היום למצוא ברשת, וכבר אני חושדת שלא יהיה מה לעשות עם הספרים שלי אחרי מותי. 
    ועדיין, הריח של ספר חדש משכר וממכר. גם אני לא יכולה להמנע מקניית ספרים חדשים, למרות המחיר במקום איכסון. 

    • רבות מחברותי קוראות אלקטרוני. לא מצליחה להתחבר לזה למרות ההבנה שזה יותר פרקטי.מתה על הריח והנוחות של להחזיק ספר ולדפדף בו בלי קשר למצב הסוללה.

  3. כמוך גם אני קונה ספרים, מאד מאד אוהבת ספרים. דווקא הכוורת של איקיאה החזיקה אצלנו יפה, ועוד עברה לדירה השכורה של בתי ומשם לדירה הנוכחית שלהם – והיא שורדת יפה. 
    כאן בבית הזה בנה לנו נגר נהדר כוורת לפי הזמנה מעץ סנדוויץ’ עם ציפוי פורניר. מאד נוח לי לסדר את הספרים בכוורת, לפי נושאים, לפי תכנים, לפי מה קראתי ומה עוד לא….תענוג!
    ממה הרטיבות? מהגשם? או פיצוץ בצנרת?

    אגב על הסירה ראיתי את הצעירים קוראים ספרים ישירות מהטאבלט שלהם. אני עוד לא שם…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s