קסם ברחוב

רגיל

היו לי סידורים במרכז ירושלים. אני לא מסתובבת שם יותר מדי מאז שהייתי תלמידת תיכון שמבריזה מהשיעור האחרון אבל הפעם יצא. 

במדרחוב ישב זמר רחוב בעל מראה חרדי ששר את  stairways to heaven-  היה לו קול מדהים  ואי אפשר היה שלא לעצור ולהקשיב לו. בן הצופים היה ילד נכה קשה שהתעקש לגשת עד אליו במאמץ רב ולשים לו כסף.

 

(חיטוט ברשת הוביל אותי לסרטונים שלו עם כנרית, הסרטונים פחות משקפים את היכולת הקולית שלו ).

 

אחר כך ראיתי חבורה של אנשים בתלבושת צבעונית מכף רגל ועד ראש. הרגשתי כאילו ירושלים ארגנה מופע מיוחד בשבילי. 

 

כל אלה דברים שעדיין אין במודיעין ודווקא בעיר עצבנית ואוצרת אלימות כמו ירושלים יש גם את כל הפלאות הקטנות האלה.  שגורמות לאנשים לחייך , להאט ופשוט ליהנות. 

 

זה מוזר שמקום שפעם היה הבית שלי גרם לי להרגיש תיירת.

תגובה אחת »

  1. זו ירושלים. את חייבת לאהוב אותה או לשנוא אותה, אבל היא לא תשאיר אותך אדישה. תיאור הילד הנכה במיוחד נגע ללבי: אפילו ברובד המטאפורי. 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s