מחשבה של יום הזכרון

רגיל

חזרתי מטקס יום הזכרון עם התחושה כמה זה לא צודק שילדים בגיל כל כך צעיר חווים את המוות כל כך עמוק בתודעה שלהם. התגנבה לי מחשבה מזעזעת לתודעה לגבי עוד קצת יותר מעשור כשהילדים בחולצות הלבנות יהיו במדים. החיים לא צודקים והמוות הוא חלק מהחיים. ואני לעולם לא אצליח לקבל את זה

»

    • לדעתי אסור להשלים עם החרב השלופה. לא אומרת שצריך לחיות מנותקים מהמציאות אבל לנסות ככל האפשר למצוא אלטרנטיבות ולהשפיע, גם אם בקטן.

  1. אח שלי מתגייס בשנה הבאה, היום הוא דיבר בטקס בשם המשפחות השכולות…
    לא הפסקתי לחשוב על שנה הבאה כשהוא יעמוד פה ליד הקבר של סבא במדים.
    וגם מה יקרה אם… למרות שאני מנסה לא לחשוב על זה.
    יהיה טוב.

    • זה קשה במיוחד לאלה שעומדים להתגייס. הלוואי שיחזור בשלום. הלוואי שכולם יחזרו בשלום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s