כמה משפטים שמנסחים את מצבי כרגע

רגיל

הפרדוקס של היום הוא ההבנה שאני רוצה שיזדקקו לי ושונאת שזקוקים לי.


 


הנשמה שלי מאובקת.


 


קצב הגדילה של הילד שלי מהיר מקצב הגדילה שלי.


 


שונאת את הרחמים העצמיים שלי אבל הם אלה שמשיגים לי טובות הנאה והוקרה על היותי סוג של קדושה מעונה אז קשה לי להיפרד מהם.


 


הלוואי שהיה לי כוח לכל כך הרבה דברים שאני אוהבת לעשות ולא עושה.


 


עכשיו אני ג'ינג'ית, מאד. כסוג של מחווה לשנות העשרים שלי והתכתבות עם משבר גיל הארבעים שמתחיל השנה ברוב טקס.


 


בכלל אני בסימן רטרו, קיבלתי סמס מחברת נעורים שלי שההורים שלה עברו דירה והביאו לה את המכתבים שכתבנו אחת לשניה. יש בי צד שמת לראות אותם וצד שמפחד להסתכל.  הבן שלה בן ה15 ארגן לה מסיבת הפתעה והיה מרגש להתראות למרות שהיום החיים לקחו אותנו לקצוות אחרים.


 


מוזר שיש אנשים שפעם היו מרכז עולמי והיום הם זיכרון או מפגשים אקראיים. זה דבר שלמדתי לקבל אבל לא מובן לי השינוי החד הזה.


 


בכלל בגיל ארבעים החברויות שלי הם סוג של נגיעות. אין בהם את האינטנסיביות של פעם. יותר בכיוון הצצות אקראיות בפייסבוק ומדי פעם כוס קפה אבל שיחות נפש זה דבר שמזמן לא היה לי. בגילי אנשים הולכים לפסיכולוג במקום (אני מיציתי כבר בשנות העשרים גם את האופציה הזאת). שיחת נפש, למי יש כוח.


 

»

      • אני לא יודע אם זאת הסיטואציה שבה חיי החברה פוחתים
        או העובדה שזה הופך לדבר הנח/נכון באותו שלב
        אולי אני סתם מפחד להתבגר

      • אני כבר לא מפחדת להתבגר כי אני עושה את זה בכל מקרה. תחזוקת חיי חברה זה דבר שאני לא מצטיינת בו וכל מפגש חברתי הוא סוג של ניצחון  הרוח האנושית על העצלות שלי ועל הצורך האמיתי לתפקד בחזית הבית ובחזית העבודה. שתי חזיתות שדורשות ממני המון אנרגיה (בעיקר העבודה). כנראה שרוב חברותי באותו מצב וכך אנחנו נפגשות בפייסבוק יותר מאשר בחיים בחוץ.תוהה מה היינו עושים ללא הרשתות החברתיות.

      • יש לי חברה שאומרת שדווקא הרשתות החברתיות מצילות אותה כי הן מאפשרות לה אינטראקציה חברתית בדיוק במינון שמתאים לה ויכולת לנהל אותה מכל מקום ולהפסיק אותה כשבא לה. היא אחת הטיפוסים היותר חברותיים שאני מכירה אבל טוענת שלא.

      • תמיד כל אחד יגיב בצורה המתאימה לו 🙂 
        אני מסתכל בעיקר על עצמי אחרי שאחרים מספרים על החוויות שלהם והאינטראקציות שלהם
        ואז אני חושב מה אני יעשה או איך זה ישפיע עלי

  1. הי,
    כתבנו פעם ביחד, והמיילים של צביקה ושל עידו הזכירו לי שיש את המקום הזה.
    טוב לקרוא ממך שוב.
    בשביל שיחות נפש יש בלוג, את לא באמת צריכה שמישהו יקשיב בחזרה..
    מוזמנת 🙂

    • שיחת הנפש באמת מקבלת ביטויים אחרים ואני כמובן שמחה בהם אבל לפעמים זה לא מספיק. 

  2. אני מצאתי את עצמי לאחרונה מתגעגעת לשיחות נפש אל תוך הלילה של פעם.
    לפני שהייתי צריכה להיות אמא,
    ולדאוג לארוחות מזינות.
    ולשעורי בית.
    ובגדים נקיים.

    והאבק, תודה לאל שעבר – עד לאבק הבא..
    שבוע נפלא!!!!

    • החיים לוקחים אותנו מהתעסקות יתרה בעצמנו. באמת הבלוגים מצילים את המצב, לפחות חלקית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s