סודו של הבעל /ליאן מוריארטי (סקירה במסגרת מועדון הספר הסגול)

רגיל

למי שלא עודכן, הצטרפתי למועדון המובחר של כנרת זמורה ביתן  הכולל חמישים קוראות מה שאומר שאני מקבלת ספרים סגולים  אחת לחודש שניה לפני הוצאתם לאור (דבר המשול בעיני לאכילת לחמניות טריות ישר מהתנור). קיבלתי לפני כשבועיים את הספר הראשון בעיתוי מושלם. יומיים של שלג בהם לא עבדתי. באותם יומיים הסתערתי על הסגול הסגול הזה . בקרוב הספר יצא גם לחנויות ובינינו, אני מעדיפה את הכריכה הסגולה על הכריכה שאיתה יצא לאור.

סודו של הבעל / ליאן מוריארטי

חלק מההנאה בחברות במועדון המובחר והסגול הזה הוא הציפייה לפתק האדום
בדואר. בסופו של דבר הספר המיוחל הגיע אלי ואני התאפקתי שלא לקרוא את הביקורות של
בנות המזל שהדואר אצלן מתפקד בצורה יעילה יותר 
כדי לשמור על אלמנט ההפתעה. קשה מאד להתאפק מלהציץ וקשה לקרוא ספר ללא
כריכה אחורית עם קצה חוט על העלילה.

ולמרות מגבלות אלה הספר סיפק לי בדיוק את חוויית הקריאה שרציתי. יכולתי
לדמיין אותו כסדרת טלוויזיה (ואין על האוסטרלים בסדרות) ספר שבמרכזו שלוש דמויות
נשיות מרכזיות. ססיליה מאורגנת על גבול הכפייתית ומלהטטת בין עבודה חלקית ומכניסה
לגידול שלוש בנות ומעורבות קהילתית בקיצור, גרסה מוקצנת של נשים רבות שאני מכירה
שמנהלות את כולם בסלולרי והכול אצלן יושב כמו שצריך. אז אותה מאורגנת מגלה בחיפוש
מקרי במחסן המאורגן של שריד מחומת ברלין לטובת בתה המתעניינת בכפייתיות בנושא מכתב
שבעלה השאיר שעליו כתוב, לאשתי ססיליה לפתוח אחרי מותי. כמובן שהיא מתלבטת קשות אם
לפתוח או לא וכמובן שלמכתב הזה יש השפעה קשה על מהלך חייה (וכמובן שאסור לי לכתוב
מה היה במכתב), הגיבורה השניה , טס , אשת פרסום העובדת במשרד עם בעלה ובת דודתה
פליסיטי שהיא האדם הקרוב אליה ביותר 
מתבשרת עלידי בת דודתה ובעלה שהם מאוהבים. היא בוחרת להיפרד זמנית מבעלה
ובת דודתה ולאפשר להם לממש את אהבתם ומנצלת את העובדה שאמה שברה רגל כדי להתרחק
מהם עם בנה. השלישית היא רייצ'ל , מזכירת בית ספר שבתה נרצחה כשהייתה נערה והרוצח
לא נמצא. רייצ'ל קשורה מאד לנכדה ונוטרת טינה לכלתה קרת המזג והמחושבת. חייה בצל
האסון מתערערים בעקבות החלטת בנה וכלתה לעבור לניו יורק. חייהן של שלוש הנשים
נפגשים.

הספר מעביר בצורה אמיתית זרם תודעה נשי. מחשבה אסוציאטיבית טורדנית,
דימוי עצמי, הרצון להיות בסדר עם כולם כל הזמן ולהצטיין לצד הצד שרוצה לזרוק את
המוסכמות ואת ה"בסדריות" ולעשות את מה שבאמת מתחשק ולא את הדבר הנכון.
יש פה אשמה ומשברים משפחתיים, הגיבורות עוברות תהליכים רגשיים. הסוף לכאורה סוגר
עניינים אבל לא מתוק ומשאיר את הדמויות עם משא כבד של כאב וצורך להתמודד. בתחילת
הספר מוזכר המיתוס של תיבת פנדורה והשאלה אם אכן התיבה הייתה צריכה להיפתח נותרת
פתוחה גם עבור גיבורות הספר.

אהבתי גם את סגנון הכתיבה נעדר הפאתוס והמלווה באירוניה דקה גם במצבים
טרגיים. היה משהו נוגע ללב בדמויות.

הספר היה בדיוק סוג הספרים שאני נהנית לקרוא וזו הייתה פתיחה מצויינת
לשנת הקריאה הסגולה שלי. 

»

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s