בוחן מציאות

רגיל

בעולם מתוקן הייתי מטיילת תחת מטרייה בpicos de europa . אבל אני בבית מתנחמת בטיול שבת מוצלח לנחל תנינים ובעוגת שוקולד שאפיתי אתמול. לא כל כך גרוע.

קשה כשהמציאות מחליטה בשבילך לא את מה שרצית אלא את מה שנכון . קצת הופכת למין ילדה קטנה שברגע האחרון ביטלו לה את חגיגת יום ההולדת או במקרה זה את חגיגת החופש וההימלטות ממציאות החאקי שמקיפה אותנו. אבל לכולם התבטלו תכניות ובסולם האומללות באמת שאני לא בראש התור אני לא מופגזת או משהו ונהנית מחופש תנועה יחסי ומנורמליות חלקית. 

 

נעה בין הילדה המבואסת שרוצה לדפוק את הראש בקיר (מה גם שהטיסות חזרו יום אחרי שבוטלה שלנו. מה שמרגיש כמו אמירה ישירה: אתם לא תסעו!) לבין המבוגרת שרואה את המציאות סביבה ומבינה שהיא עוד בצד של בני המזל.

 

יום אחד יהיה שקט ואני לא ארגיש אשמה כל כך על כך שאני במקום טוב יותר מרבים אחרים. האשמה הזאת יושבת לי פה בנשמה.

 

כנראה שבאמת לא היינו אמורים לנסוע.

 

 

»

  1. אשמה תמיד מיותרת. טוב לך? יופי. ועכשיו, צאי הפיצי את הטוב הזה גם מסביבך. זה טוב לתחושת האשמה, זה טוב מוסרית, וזה גם פרקטי. ואז, את יודעת מה יקרה, יהיה לך עוד יותר טוב. בחיי.

  2. אני מצטערת בשבילך ואני מקווה שבמהרה תעסקי בתכנון טיול חדש.

    איך התבצע כל עניין הזיכוי, הביטול והאם נפגעתם גם כלכלית מהעניין?

    • זיכו אותנו על שכירת הרכב למרות שע"פ ההסכם לא היו חייבים. נציגה מטעם וואלינג (החברה בה היינו אמורים לטוס) אמרה לטוליו עוד בטלפון שאין טיסות ואין חלופות ונקבל בחזרה את הכסף לטיסת ההלוך ולגבי החזור נצטרך לבקש בנפרד.מילאנו טפסים ושלחנו בקשות וזה בתהליך. שני לילות בבית המלון הראשון הפסדנו בגלל שלא ביטלנו מספיק מוקדם (ננסה לקבל מהם החזר)והשניים האחרים לא חייבו אותנו. 
      בקיצור נפגענו יחסית בקטנה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s