על המצב

רגיל

דווקא הימים שלפנ י הטילים עשו אותי הרבה יותר חרדה. המתח הנוראי שאפשר היה לחתוך אותו בסכין,החטיפות והרצח של הארבעה, הזעם משני הצדדים היו לי קשים בהרבה. ועכשיו הטרור והמלחמה למרות שהם קרובים בהרבה ובעלי פוטנציאל הפחדה רב יותר הם אלה שגורמים לי להרגיש רגועה. משהו באקראיות המוחלטת של המצב גרם לי להרגיש שלא משנה מה אעשה גורלי יפגוש אותי לכאן או לכאן.

זה נשמע מטופש וברור לי שחלק מזה נובע מכך שאני באיזור ללא טילים (טפו חמסה) אבל השקט הזה שהיה כל כך מובן מאליו בזמנים אחרים הפך להיות סוג של מתנה נדירה  ואני הרבה יותר מוקירה את היכולת ללכת לגן השעשועים ולשבת בבית קפה ולהיות חופשיה מחרדות.

 

הלוואי על כולם, אני אומרת.

 

ואני רוצה שהשקט יתפשט במקום המלחמה.

»

  1. לגמרי מזדהה, אי הוודאות והציפיה גרועה מהאויב הגרוע ביותר. 

    שמחה ששקט לך, הייתי רוצה לשמוע עוד ולהתנחם בסדר היום שלך. 

    • סדר הייום שלי עדיין לא מונחה טילים אבל הם הצליחו גם לשבש לי את המיני אופוריה שהייתי בה.
      מנסה לייצר לי איי שקט גם בתוך הבלגן.

    • הטפו לא כזה עזר אבל מתמודדים כמו כולם.מרגישה שבסך הכול עושים מה שצריך ומשדרים לילד ביטחון ודי גאה בעצמנו על ההתנהלות שלנו (חכמים גדולים אחרי יומיים)

      • תראי, לעשות טפו, משחרר לחץ גם לשבור צלחת, רצוי בכיור, כדי לא להעניש עצמנו עם רסיסין אח כ ורצוי צלחת מיותרת ושנואה, 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s