משהו על חפצים

רגיל

החזרנו את השטיח לסלון. היה לנו שטיח שטוליו ירש מסבתו . שטיח פרסי קלאסי. לאחר שמסרנו אותו לניקוי השארנו אותו מגולגל בארון כי נן היה בתקופה בה היה משאיר שלוליות בכל מקום.

החזרנו אותו לאחר שנן חזר לעשות תרגילי קפואירה והוא זקוק למשטח רך כדי לא לפצח את גולגלתו הרכה.

 

ואני מבואסת. נהניתי מהקלילות של רצפה נטולת שטיח. השטיח לא הטעם שלי ולא הבחירה שלי. הוא לא מכוער אבל אני הייתי בוחרת משהו יותר קליל.  אנחנו תקועים איתו. הרי לא נקנה עכשיו שטיח כשיש לנו כזה ועצם הידיעה שזה יהפוך את הניקיון המפרך למפרך פי כמה מבאסת אותי. זה כאילו קצת פחות הבית שלי.

 

ואף אחד לא מבין אותי אבל השטיח כאן כדי להשאר ואני אתרגל אליו כי אין לי ברירה.טובת הילד וזה.

 


בכלל אני מנסה לחנך את עצמי להשתמש יותר במה שיש לי ופחות לצבור. זה די קשה במיוחד אחרי היום. לקחתי לי יום חופש לסידורים שהפך ליום חופש לקניות וקניתי ממש הרבה שמלה, חולצה, עליונית ושתי חזיות. בשלב מסוים די נבהלתי מעצמי כי אמנם קיבלתי מתנת יום הולדת נאה אבל הרגשתי שאני פשוט מגזימה.

מקווה שעכשיו בעקבות חוסר הזמן שלי אני פחות אתפתה לקנות. הבעיה היא שאני מאד יעילה ממוקדת ומהירת החלטה בקניות שלי.

 

אגב גם הבחירה להשתמש בשטיח ולא לקנות אחר שהוא יותר לטעמי היא בחירה כזו. אני כמעט מקנאה באנשים הממוקדים האלה שיודעים למצות את מה שיש להם ובוחרים נכון את החפצים שלהם. לי יש כמה תיקים שחבל לי לזרוק כי הם קצת התבלו וזה הוביל אותי לקנות עוד תיקים וכך אין לי אף תיק במצב של "חד משמעית לזרוק" אבל גם אף תיק שווה שאני אדע שישמש אותי שנים. סוג של זול יקר. אבל אני גם שם משתדלת להמשיך להשתמש בכמה תיקים למרות שהם קצת בלוים ולעשות רוטציות ביניהם.


 

ומצד שני מאז שהתחלנו לנקות באופן סדיר יש משהו מהנה במפגש המחודש עם החפצים שלנו. יש יותר מודעות למה שיש ומפגשים נוסטלגיים שמוסרים ד"ש מהעבר כמו מהבושם שפעם השתמשתי בו הרבה ועכשיו קצת חזרתי אליו. הוא מזכיר לי תקופה אחרת.

 

מודעות פרסומת

»

  1. אני כל כך שמחה שאין לי שטיח… ולגמרי יכולה להבין אותך.
    גם העניין הזה שאנחנו רוכשים יותר ממה שאנחנו צריכים מטריד אותי לפעמים, ואני מנסה לעצור את הרכישות, אבל כמו עם התיקים שהבאת כדוגמה "זה לא בדיוק ככה" – התירוץ המושלם.

    • האידאל מבחינתי הוא מעט חפצים ושכולם יהיו בשימוש.רחוקה מאד מזה.מרגישה שמאד קל לעורר אצלי חמדנות צרכנית.

  2. בדיוק דיברתי על מינימליזם, ושמוש בחפצים שקצת בלויים, וקיבלתי שיעור מאחותי. אני קצת צודקת, אבל גם היא. היא אמרה לי שאם אפשר לקנות משהו חדש, והוא גורם לי הנאה, זה גם כן לגיטימי. מינימליזם וצניעות חשובים, אבל מותר גם לפרגן לעצמנו משהו לפעמים. לא?

  3. הקשרות לחפצים נראה לי זה סוג של פיקסציה (קיבעון) שנותרה משלב הילדות המוקדמת המחליפה במידת מה ובהדרגה את ההיצמדות לאם.
    אני אישית בעד לקנות פריט חדש תמורת הפרדות מפריט ישן.

    • מכיר את תיאוריית ההקשרות? אני חושבת שהרבה מדפוסי ההתנהגות שלנו משכפלים את הקשר הראשוני עם האם.
      ולגבי פריט חדש תמורת ישן זה עובד בתיאוריה אבל אני לא ממש מצליחה בזה עדיין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s