על הבלוג ועל הכתיבה ועל עצמי

רגיל

אני מרגישה כאילו אני נכנסת לבית זר. אני בבלוג שלי המוכר אבל הוא כבר פחות ופחות מהווה חלק מחיי. אני מרגישה אליו קצת כמו אל בגד ישן שפעם הייתי לובשת המון ובאיזה שהוא מקום זה כבר לא זה אבל לא רוצים להיפרד.

 

אני אדם שקשה לו עם פרידות. לפעמים אני עושה הכול כדי לא להיפרד.

 

אני לא רוצה לעזוב את הבלוג אבל אני מרגישה אליו אחרת. אני מרגישה אל הכתיבה אחרת.

 

הטיפ הכי גדול שקיבלתי היה להתיחס לכתיבה כאל דבר כיפי שמצפים לו ולא כאל חובה מעיקה, כדבר שצריך לעשות אז עושים. ואני מתגעגעת לכיף הזה של לפתוח את הבלוג לפעמים פעמים שלוש ביום ולכתוב כי בא לי לכתוב. הלהט הזה והעונג והציפיה המתוקה לתגובות והמחשבה תוך כדי חיים שיש לי מה לכתוב ויש לי מה להגיד.

 

ועכשיו אני בעיקר שואלת: האם אין לך יותר מה להגיד?

 

אני מרגישה עייפות גם בקשרים שלי עם אנשים ביכולת לפטפט שעות ולשתף. מתי איבדתי את זה? האם איבדתי את זה?

 

זה משונה דווקא עכשיו כשאני כל היום מדברת בעבודה וכל היום פוגשת אנשים. אני חושבת שחלק מהשינוי אולי קשור למצב המאד תקשורתי שאני נמצאת בו עכשיו. הרבה עשיה , הרבה דיבורים, הרבה פגישות.

 

טוב, הכול ברור עכשיו.

 

ואני עדיין פה.

 

מחכה להנאה מכתיבה שתחזור.

 

אני יודעת שהיא תחזור.

 

מאתגרת את עצמי שוב לכתוב פה כל יום ולו משהו קטן.

 

אתגר ה 500 החזיק מעמד לחצי חודש וזה המון, אני מזכירה לעצמי שלא האמנתי שאצליח.

 

ועכשיו זה לא אתגר 500 אבל זה אתגר השיבה לבלוג.

 

אתגרים אני אוהבת.

 

חג עצמאות שמח. המדינה עצמאית כבר 66 שנה ואני בדרך.

»

  1. יש אנשים שכותבים רק כשהמוזה מצויה לצידם, אחרים לא זקוקים למוזה על מנת לכתוב את אשר על ליבם. יש שכותבים בתדירות משתנה ויש אחרים שמוצאים לנכון להכתיב לעצמם משמעת כתיבה.
    נראה לי שאם תציבי לעצמך יעד של כתיבת פוסטים קצרים של עד 250 מילה
    יתכן שיהיה לך קל יותר להתמיד.
    אוהב את הכתיבה שלך, את הפתיחות שלך, את הכנות שלך 
     ובקיצור, ואוהב אותך 
                                   מאיר

    • עיקר היעד שלי כרגע הוא ההתמדה בכתיבת פוסטים  ולגבי הכמות החלטתי הפעם לא להגביל.
      והתגובה שלך מקסימה ומחממת לב. 

  2. לא איבדת את זה. יש אפס אנד דאונס.

    ואני אוהבת לקרוא כל פעם שאת כותבת. ותפרגני לעצמך. לכתוב/ לא לכתוב. לכתוב/ לא לכתוב. נד- נד. נד – נד.

    • הבעיה היא כשאני לא נהנית ממצבי האי כתיבה. כל כך התרגלתי שההגדרה העצמית שלי גם קשורה לכתיבה שקשה לי להתנתק מזה ואני גם לא כל כך רוצה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s