למה אני לא פה

רגיל

כן, נעלמתי שוב. הייתי בספרד הפעם בהרכב משפחתי מלא: אבא אמא וילד וזה היה מהנה אם כי גם מורכב.

 

ולפני ספרד?  נשאבתי לפייסבוק לחגיגת החשיפה הגדולה של ישראבלוג. כן כן, הרבה מאיתנו נחשפו (כולל אני) בשמותינו האמיתיים. יותר נכון להגיד שכשאת מתחבאת בין 500 תגובות זו לא חוכמה כל כך גדולה להיחשף. בכל מקרה ניהלתי דיונים מרתקים והצצתי לחלק מהפנים מאחורי הכותבים המופלאים שקראתי במשך שנים. זה מוזר פתאום לקרוא להם בשמות האמיתיים. כאילו לעבור ליקום אחר, חדש כזה.

 

ובכל מקרה זו גם הרגשה של להיות חלק ממארג גדול. אני לא בטוחה שקלטתי עד אז עד כמה מדובר במארג גדול של אנשים.

 

ובספרד אני מנסה לספר לעצמי ולכולם שנהניתי כי באמת נהניתי לפרקים. הייתי במקומות יפים ומעניינים והיו המון רגעים טובים. גן החיות של ולנסיה למשל הוא מקום נהדר ולא חשבתי שאצליח ליהנות ברמה כזו מגן חיות כאישה בוגרת. ללכת לים עם נן היה טוב למרות שקפאנו מקור והיינו בקושי מצוידים.

 

אבל מצד שני היו ציפיות שטוליו ואני ציפינו: התלהבות וסקרנות שפשוט לא ראינו אצל נן אותם. הוא היה שקוע מדי בגעגועים למשחק המחשב שלו ולהרגלים הנוחים שלו. המרחק מהבית ערער אותו וכל פעם שהוא לא נהנה היה ממש קשה איתו. הוא לא קפץ משמחה והתלהבות ממקום חדש. הוא לא גילה סקרנות.

אולי הוא כבר ממעט לעשות את זה כי הוא גדול מדי? לא יודעת. הרגשתי מתוסכלת מזה וטוליו שתכנן את הטיול עוד יותר היה מתוסכל.  אולי זו לא הייתה ציפיה ריאלית?אולי הוא שייך לדור שנחשף להמון גירויים וטיול לחו"ל (חוזרת, מותאם במובנים רבים לילדים. לא  כזה שרוב האטרקציות בו הן למבוגרים) זה סתם עוד טיול בשבילו? זאת למרות שזו הפעם השניה בלבד שאנחנו לוקחים אותו לחו"ל.

 

 

בסופו של דבר אני נשארת עם הרגשה טובה. היה משהו מקל להיות עם נן ולא להתגעגע אליו ומצד שני הטיול היה ממש אחר. אחר בכל במובנים.

 

והיום אני בת 39 . יום הולדת אחרון עם קידומת 3 אבל מספר עגול ויפה. אני לפעמים מרגישה מבוגרת יותר בדברים קטנים אבל גם מפוייסת יותר עם עצמי. במובנים רבים יותר קל לי להיות בת 39 מאשר בת 29.

ואפילו גוגל בירך אותי להפתעתי.

»

  1. וואו מזל טוב,הרבה אושר

    אני לעומתך הרגשתי חוויה נחמדה למשך יומיים שלושה אחכ השתלטו שם צעירים מאוד על הפלטפורמה והרגשתי שדי מיציתי,אבל כמוך היו לי כמה הפתעות מאוד נעימות לפגוש אנשים ואני מידי פעם מגיח
    אפילו הצלחתי לדחוף מישהי ותיקה לחזור לכתוב,למרות שאני מניח שהיא הייתה מוצאת את הדרך חזרה גם בלעדי

    שוב מזל טוב והרבה אושר

    • תודה טליק על האיחולים, אני נהניתי מהתקף הנוסטלגיה ועכשיו אני מבקרת שם פחות (וגם בבלוג, לצערי)
       
      אבל חוזרת לפה בטפטופים.

  2. יומולדת שמח!

    ואני שמחה שאת כן כאן. ומספרת לנו. לחגיגת הפייסבוק לא נכנסתי. איכשהו לא הרגשתי בכלל שייכת.

    ובחו"ל, תהני את. לא חייבים לשים תמיד לב למה שהאחרים נהנים או לא. את. תהני, וזהו. חג שמח.

    • תודה רותי יקרה, נראה לי שאת התחלת לכתוב הרבה אחרי ובשמך המלא אז עניין החשיפה היה שונה.
      ואני מרגישה שדי נהניתי מהרבה דברים בחו"ל אז בשורה התחתונה אני מרוצה.

  3. מאוד ייתכן שבהמשך גם נן ייזכר בהרבה דברים שהיו לו בטיול ברוח טובה יותר. כי הרי בטיול עצמו יש גם קשיים ואכזבות,ולא הכול כיף,  אבל במבט לאחור הרבה דברים נראים יותר טוב. וחוץ מזה,  אפשר לנסות להשביע את רצון הילדים רק עד גבול מסוים. השאר תלוי בהם.
    ושיהיה יום ההולדת שמח!

    • תודה עדה יקרה, אני מאמינה שבסופו של דבר נן יזכור חוויות  ואם לא אז יש תמונות שיכולות לעזור בזיכרון.
      אני נוטה לזכור סלקטיבית את הטוב. טוליו טוען שבגלל זה לקחנו את נן שוב .
       

  4. קודם כל מזל טוב. את זה אמרתי לך גם בפייסבוק היות וזהותך ידועה לי מזמן
    עם זאת הדר צרפה אותי לקבוצה וזה באמת סוחף ומעניין. ראיתי גם מי זאת אידיום שהציקה לי בתגובות נאצה ללא שם. אני מתביישת בשבילה.
    לגבי הנסיעה הזכרת לי שגמני לקחתי את הילדים לטיולים. הבן הגדול אוהב את זה עד היום. הבן הקטן לעומת זאת תמיד חיפש את המחשב הצעצועים הטלוויזיה ומאוד איכזב אותי בפרט שהבן הגדול מקבל את זה אחרת. ככה זה אנשים. לא כולם דומים ולא כולם מתנהגים כצפוי ולא צריך לחפש סיבות. ככה זה.

    •  
      תודה על האיחולים גם בפייס וגם פה 🙂
      גם בין המבוגרים יש את אלה שמעדיפים שגרה נוחה על טיולים והרפתקאות.ויש כאלה שלפעמים ככה ולפעמים ככה.
       

  5. לא ידעתי על החשיפה של בלוגרים מישרא בפייסבוק. איך מגיעים לזה?
    אפשר כבר להכתיר אותך בתואר מומחית לספרד? 
    ילדים מחפשים אטרקציות שימשכו אותם. אולי בפעם הבאה תתכננו את הטיול עם נן שיהיה קצת children oriented 

    • הטיול היה רובו ככולו עם אטרקציות לילדים או לפחות אטרקציות שיכולות להתאים גם לילדים. ים, גן חיות, מוזיאון מדע, לונה פארק, מבצרים, ואפילו מחלקת צעצועים אחת.לגמרי צ’ילד אוריינטד.
      וטוליו ואני מומחים לספרד אבל טוליו יותר כי הוא המתכנן.
      ושלחתי לך הזמנה.
       
       

    • נראה לי עד שהילד שלי ירצה כבר שאני אמות. בינתיים הוא רוצה אותי חיה אז so far so good.
      🙂
       

  6. אני נסעתי הרבה עם ההורים כילדה, ואני לא חושבת שחו"ל זו חוויה מלהיבה לילדים כמו למבוגרים. ילדים קשורים מאוד לשגרה וזקוקים לה. העולם בכללותו עוד חדש להם :). ובאופן כללי, חו"ל זו בעיה בגלל הציפיות (שוב לנו המבוגרים). ואת באמת מכירה היטב את המארג הישראבלוגי, אני את הרוב שם לא הכרתי אפילו 🙂

    • אני הכרתי רק חברה מהמגיבים הראשונים בשרשור  ובשלב מסוים איבדתי את זה.
      אני זוכרת כילדה את חו"ל כדבר נחשק אבל החו"ל הראשוון שלי היה בגיל 17 וזה היה קסם.
      אולי הדור של נן נחשף להרבה יותר מידע על העולם וכן לעולמות וירטואליים ולכן זה פחות חדש ומלהיב להכיר מקום חדש.
       

    • זו הייתה קבוצה סגורה בפייסבוק שהלכה וגדלה. בשלב מסוים כבר לא יכולתי יותר לעקוב אז הפסקתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s