פוסט חיובי בכוח או היתרונות של להיות עמוסה כמו פרדת משא

רגיל

1. כשעסוקים כל הזמן אין זמן לדאוג.

2. כשעסוקים כל הזמן פחות מתעסקים עם סרטים מיותרים בראש כמו הבית חם שצפוי לי . מנסיון העבר אני מחכה לזה כמו לעקירת שן אבל היי, יש לי רק שלושה ימים לחכות לזה ולא חודש. היה רע לתפארת אם כי מוצלח, תלוי את מי שואלים.

3. כשעסוקים אז יש תירוץ טוב לצעוק תעזבו אותי באמא'שלכם. זה משחרר.

4. כשעסוקים זה תירוץ טוב להתחמק מלהתנדב לוועד בית. הבעיה היא שכולם עסוקים.

5. כשעסוקים אז זה תירוץ לאכול בחוץ יותר.

6. כשעסוקים זה לגיטימי לדחוף לילד מלפפון לא חתוך לקופסת האוכל.

7. כשעסוקים זה כיף לגלות שצלחת שבוע מטורף מבחינת כמות האירועים שלו.

8. כשעסוקים אני מעריכה פי כמה את זה שלמרות הטירוף אני עושה דברים שאני אוהבת, גם אם לא כמו שהייתי רוצה.


ויש לי המון כובעי נזיר ואפונה ריחנית כמו שרציתי.


טוב, החלטתי להיות חיובית, למרות היותי נוחה כמו אריה שהפריעו לו לישון צהריים.


אני כותבת, אני לא כותבת מספיק ולא כותבת כמו שהייתי רוצה אבל החלטתי לכתוב בבלוג גם פוסטים של כתיבה יצירתית שלא נוגעת לחיים שלי שהם בינוניים וסבירים אבל שלי.

מה דעתכם?

אני בסדנת כתיבה ושם אני מתענה בגלל שהכתיבה הפכה מהנאה למטלה אבל בשביל שיצא משהו מכתיבה צריך, ובכן, לכתוב, לפנות זמן לכתיבה, לפנות תשומת לב לכתיבה, לא להיות עייפה, להתעלם קצת מהחובות והניג'וסים שהחיים מזמנים לך. ואני לא כל כך מצליחה בזה וזה מתסכל אותי עד דמעות בעיקר כי אני מוקפת בכותבים מוכשרים ברמות על שגם חייהם עמוסים ותובעניים והם כותבים ומחוללים פלאים בכתיבה שלהם ואני במקום אחר במסע הכתיבה שלי. בואו נגיד שאני קרובה לקו ההתחלה והם באמצע פלוס.

אני יודעת, השוואה זה דבר גרוע .

 

אבל הבטחתי לעצמי להיאבק על זה ולא להפסיק לנסות וזה אומר גם לכתוב כתיבה יצירתית בבלוג וגם אולי לשתף אתכם קצת בתהליך שאני עוברת.

אני זקוקה לבלוג ולכם.

 

אז יאללה, להיות חיובית ולכתוב.

מודעות פרסומת

»

    • בית חם זה מוסד בית ספרי מאוס שמשמעותו: תקע את ילדך בבית כלשהו של ילדים שהוא לא התחבר איתם מעולם וכנראה הייתה סיבה למה לא כשההורים אחראיים על הפעילות. כל משפחה מקבלת את הקנס הזה בשלב זה או אחר

      • לא עשית כזה לפני כמה שבועות ויצא פצצה? טוב במושגי בלוג בטח עבר יותר זמן

      • עשיתי לפני שנה בדיוק. היה מוצלח אבל לקח לי שנים מהחיים. אז עבדתי בעבודה שאפשרה לי להתעסק בזה ולהתכונן לזה כמעט חודש. עכשיו זה יהיה בעוד יומיים ומצבנו מבחינת התכוננות די עגום.
        יש דברים שאני שונאת לעשות וכנראה תמיד אני אשנא.

  1. אני מאד עסוק בימים האחרונים.
    וזה לא כיף לי למרות הדברים שאמרת (שאני מסכים או לא מסכים איתם).
    אני חושב, אבל, שאני אדם שלא משמיט מחויבויות או כל פיפס – ולכן בעיניי זה לא לגיטימי לפספס שום דבר, ולא משנה כמה אתה עסוק.

    אני שאלתי את בת הזוג כמה וכמה פעמים אם יש איזשהו סופר מפורסם בתולדות עולמנו שידוע עליו שהלך לסדנת כתיבה.
    היא לא אמרה לי עד היום אפילו על סוף אחד מוכר שהיה כזה.

    אני חושב שיש לי אנטי מסוים לסדנאות כתיבה.
    כי מה זה עושה? זה לוקח את הכתיבה הייחודית-אותנטית שלך ואומר לך "לא. אל תכתוב ככה, בצורה ייחודית-אותנטית. תכתוב כמו שאנחנו חושבים, וכמו עוד אחד מהסרט הנע במפעל שלנו". והרי מה אנשים רוצים? הם רוצים שתכתוב באופן אותנטי. את עצמך. את הכנות שבך. רק ככה אתה מגיע למצב שמליונים מוכנים לקרוא אותך. אז מה נותנת סדנת כתיבה? בסופו של דבר, נראה לי שהרבה דברים אתה יכול ללמוד. אתה יכול ללמוד להיות טכנאי מזגנים, אתה יכול ללמוד להיות רופא שיניים… כתיבה זה לא אותו הדבר. בכתיבה אתה כותב את עצמך. איש לא יכול ללמד אותך להיות עצמך. לכן אני לא מבין את הסדנאות שמספרות לך איך לכתוב…

    • בני, בסדנה שאני משתתפת  בה ממש לא אומרים לי איך לכתוב אבל נותנים לי כלים ורעיונות לפתח את הרעיונות שבי וגם לתת ולקבל משוב, איפה דברים עובדים בצורה יותר עוצמתית ואיפה פחות . זה בגדול על קצה המזלג.
      לגבי השמטת מחויבויות המציאות לפעמים מתלבשת עלי כך שזה קורה, לגיטימי או לא. אני מנסה לפתח סלחנות כלפי עצמי סביב העניין הזה כי זה קורה אם רוצים ואם לא. יש אידאל ויש מציאות.
      ובכל מקרה טוב להיות עסוקים אבל טוב גם לדעת שבתוך העיסוקים מבינים מה חיוני וחשוב יותר ומה פחות. החיים דורשים ממנו לתעדף (מילה שאני שונאת באופן מיוחד אבל היא הפכה לחיים שלי). תזכור שבכל בחירה יש ויתור.שמחה שהגבת ומקווה שתבוא תקופה בה העיסוקים שלך לא רק יקחו ממך אנרגיות אלא גם יתנו לך.

  2. אהבתי. להיות עסוקה באופן כללי זה טוב בעיני, תמיד, כי אז, כשסוף סוף לוקחים פסק זמן גם מעריכים אותו…

    וכן, כתבי וכתבי וכתבי.

    • בינתיים קצת חזרה לי חדוות הכתיבה (והקריאה).ואת צודקת גם לעניין פסק הזמן.

    • הייתי גם במקום ההרבה פחות עסוק והוא היה טוב לי עד גבול מסוים. עכשיו אני בשלבי התאזנות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s