יום שני ירוק

רגיל

בסופ"ש הזה נפגשנו עם חברים. הלכנו לפארק הרצליה . הילדים שיחקו ופתאום ראינו אותם עומדים ומסתכלים. ניגשנו אליהם וראינו שהם הסתכלו על בחור שישב על נדנדה וכל הזמן מנסה להגיד דברים לכל מי שעובר. קלטתי די מהר שהוא כנראה אוטיסט שכן הוא דיבר דברים לא קשורים ומצד שני ראיתי איך יש לו צורך כמעט נואש לתקשר עם אנשים. ניגשתי אליו והוא אמר לי: ימי שני ירוקים! אמרתי לו: נכון, ימי שני ירוקים . יום ראשון הולך ויום שני בא. והוא הסתכל עלי מאשר כאילו סוף סוף מצא מישהו שמבין אותו . הוא התחיל להגיד לי: אחותי הקטנה, יש זמר כזה ואז אמרתילו: אהוד מנור והוא מחא כפיים ואמר: כן! אהוד מנור. יום שני ירוק, יום ראשון הולך. ואז אמרתי לו שאני צריכה ללכת לראות מה עם הילד שלי והוא ענה לי: ביי והיה כל כך שמח.

 

ואני חשבתי כמה כל השיחה הזאת נשמעת לא מובן כמו שירה אבל כמה משחרר לדבר ככה בצורה שונה מהצורה הקונבנציונלית בלי לחתור להבנה מה בעצם רצה להגיד ובלי התסכול הזה של ההרגשה שאתה לא מובן ולא מבין.כמה נכון לי היה לדבר איתו בלי לנסות להבין אותו סתם כי הוא רצה לדבר איתי. היה לי מעניין בשיחה הזאת.

 

 

והנער הזה שכולם נרתעו ממנו ואולי חששו לילדים שלהם בגלל השונות הבולטת שלו כל כך רצה פשוט לדבר עם מישהו.לחלוק משהו מעולמו הפנימי.

 

ואני חושבת על זה שככל שיהיו יותר אנשים כאלה במרחב הציבורי ככה אי אפשר יהיה להתעלם מהם. הם כל כך זקוקים לסוג של הכרה בקיומם. אני חושבת שבמקרה שלי יכולתי למפות יחסית מהר את הסיטואציה ולהבין שהבחור הזה לא מזיק  ולא מהווה איום כי יש לי מעט ידע מקצועי על הנושא בזכות העבודה שלי אבל בעבר גם אני הייתי אוטומטית מתרחקת ומרחיקה.

 

וזה עצוב כי העולם כל כך הרבה יותר מעניין כשיש בו גם אנשים שחיים אותו שונה.

 

 

 

»

  1. כל כך יפה מה שכתבת, ומה שעשית!
    מעבר לעובדה ששימחת את הנער ההוא לימדת את בנך והחברים שלו שצריך להתייחס בכבוד לכל אדם באשר הוא גם אם הוא נראה שונה. 
    שיהיה לכם שבוע טוב!

    • אני מקווה שלימדתי. בכל מקרה שונות זה דבר שקשה לעכל ואני בעיקר שמחה שהצלחתי לצאת מתוך החשיבה האוטומטית הרואה בבחור מוזר בגן משחקים איום מידי על הילד.

  2. צודקת,  וגם לימדת את הילדים מסביב משהו חשוב (בלי להטיף להם).  ונכון שאם יהיו יותר אנשים שונים במרחב הציבורי,  הם לא ייראו כל כך שונים,  ויש סיכוי שגם החיים שלנו יהיו יותר עשירים בזכותם.

    • לא בטוחה שהם ראו אותי אבל בשבילי זו הייתה חוויה מעוררת מחשבה. מי אומר שכל השיחות שמנהלים חייבות להיות בעלות היגיון מובנה. אולי דווקא ההיגיון השונה מוביל להקשרים לא אוטומטיים ומעניינים יותר.
      לכן אני מסכימה איתך שחוויה כזאת יכולה מאד להעשיר.

    • דווקא אחרי שדיברתי איתו קלטתי כמה הוא ואחרים במצבו בודדים. ממש זיהיתי אצלו את הכמיהה ליצור קשר בלי הבנה של התבניות המקובלות לשיחה.
      בעבר הייתי מתעלמת.כי באמת לא יודעים איך להגיב או שתופסים אותו כאיום. גם המחשבה האוטומטית הראשונה שלי הייתה מפחידה.

      לא מזמן קראתי ספר נהדר שמתאר אב לאוטיסט שלקח אותו למסע בדרום אמריקה והוא ראה שדווקא במקומות בהם חיו אנשים חסרי השכלה הם קיבלו את בנו מאד בטבעיות והגיבו אליו בצורה אנושית. לא תמיד ולא כולם אבל הספר הזה הדהד אצלי משהו.

      עצוב. רוצה לראות עוד אנשים כמוהו במרחב אולי כדי ללמד אותנו איך להגיב אליהם.

    • לפעמים רגישה מדי אבל מעדיפה את זה על ההיפך.
      אני לא תמיד ככה אבל שמחה כשאני מצליחה להתרגש ממשהו.והבחור הזה ריגש אותי.

    • יצאה לך תגובה מצחיקה.
      יש משהו בשירה שיוצר חיבורים מפתיעים ולא קונבנציונלים וגם באוטיזם יש משהו שחווה את העולם בצורה מאד שונה
      מסקרן.

  3. צק, ג’וליאנה. איזה מזל שבאתי לכאן דווקא ביום ראשון ועכשיו יש לי יום שלם להתכונן מנטאלית לכך שיום שני הוא ירוק. זו ההוכחה שיש השגחה עליונה, אני אומר לך    😉

    •  מתה על ירוק ושמחה שיום ראשון הלא ירוק עומד לחלוף ולפנות את מקומו ליום שני המאד ירוק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s