על ההקשבה

רגיל

מחשבות בעקבות ההרצאה של אורית גידלי על ההקשבה.


אני מנסה להבין איך זה שאני מרגישה שכמעט כל האנשים סביבי נגועים בחוסר הקשבה ושאני לא אתחיל לדבר על עצמי.


אני מרגישה לפעמים כשאני מדברת עם אנשים דברניים שבשלב די מוקדם הרעש שבראש שלי מפריע לי לשמוע אותם. מילה מסוימת שנאמרה גורמת לי פתאום להיזרק לעולם אסוציאציות אחר והמסר שאני מקבלת הוא מעוות לגמרי ושונה מכוונת המשורר.


זה קורה גם בכיוון ההפוך ואז אני מתוסכלת שלא הצלחתי להעביר את המסר הנכון.

לפעמים אני חושבת שזה דומה לקריאת ספר. את קוראת והמחשבות שלך נודדות למקום אחר ואז את מגלה שאת קוראת את אותה שורה כבר עשרות פעמים.

אולי זו הסיבה שאנשים חוזרים על עצמם.


אנשים חוזרים על עצמם. גם אני חוזרת על עצמי.

ויש אנשים שכשאני מדברת איתם הם כל כך משתלטים על על המחשבה בדיבור שלהם שלא נותן מקום לאחר שמדבר איתם זה ממש סבל.

ואני מנסה להיות מודעת לזה אצלי. מנסה להקשיב באמת.

זה קשה.

»

  1. כתבתי על זה הרבה.

    יכול להיות שאני טועה, ויכול להיות שאני צודק.

    אבל חלק מהבעיה של חוסר ההקשבה שיש קשורה במנטאליות של החברה שאנחנו חיים בה (וזה לא רק האנשים שאת בקשר איתם. זה גם האנשים שאני בקשר איתם, ויכול להיות שזה בכלל כל מי שמחובר למדיה האלקטרונית).

    אנחנו חיים בעולם של אינסטנט, שגם ההצלחה בו צריכה להיות אינסטנט, וגם העברת המסרים בו צריכה להיות אינסטנט. אנשים לא יקשיבו לך. אין להם זמן לזה. הם לא מקשיבים לשום דבר… ברגע שהם הבינו שהם הגיעו לריגוש – איבדת אותם. הם כבר רוצים לעבור ל"דבר הבא". אין להם סבלנות לרעיונות עמוקים וכו’. הרעיונות הרדודים תמיד מנצחים אצלם את העמוקים (לכן, למשל, רק בבלוג שלי אני מרגיש שאני מצליח להעביר רעיון. אף אחד לא עוצר אותי לפני שסיימתי לכתוב).

    המשך     >>

    • גם, אנשים מאד חושבים שהם צודקים, ושהם יודעים הכל – וכמובן-כמובן-כמובן – שהם יודעים יותר טוב ממך, ולכן הם לא יסיימו לסוף דברייך כדי לדעת שהם הבינו. מבחינתם, הם כבר הבינו. הם בטוח כאלו שמבינים. אין צורך להמשיך לשמוע אותך כדי להמשיך להבין או כדי לדעת מה לענות וכו’.
      זה גם עניין חינוכי. אנחנו כל כך מחנכים את האנשים לכך שזה טוב שיש להם ביטחון עצמי שזה עובר כל גבול. זה בערך כמו שמישהו אומר "התבלין הזה הוא טוב" – ואתה שופך סיר שלם ממנו על האוכל שלך. הקדחת את תבשילך… ביטחון עצמי זה טוב, אבל במידה מסוימת. מעבר לכך – זה רע מאד. זה כמו כל דבר בחיים שהוא צריך להיות מאוזן. אני לא כל כך בטוח בעצמי, ואני חי עם זה בשלום.

      וגם זה עניין של נימוסין. אנשים היום מזלזלים בחשיבות של הנימוסין, והם שואלים למה צריך את זה. צריך את זה כדי שכשאתה מדבר לא יכנסו לדברייך ולא יקטעו לך את הרעיון. הנימוס צריך להיות משהו אוניברסלי ותמידי. אינך נכנס לדבריו של האחר, ולא משנה כמה נראה לך שהוא כרגע מכוון למקום לא נכון, ולא משנה כמה נראה לך שאתה יותר חכם או צודק…

      המשך     >>

    • אנשים היום בעד מוזיקה, אבל זה כבר הפך לעניין מאד אלילותי. אנשים כל היום עם אוזניות. אני מסכים עם הר"מ שלי בישיבה התיכונית שזה משדר "אני לא רוצה לשמוע". זה מה שזה משדר. וגם, אני חושב שזה שבאירועים (נניח, חתונות) יש מוזיקה רועשת – זה גם משדר "אני לא רוצה לשמוע". זה משדר, "יפה מאד שבאת את כל הדרך מטבריה עד לתל אביב, ושהבאת לנו 300 שקל. והנה, תאכל את הסטייק שלך, ואיננו רוצים לשמוע אותך. כל שאנחנו רוצים זה לשים מוזיקה גלגלצית ותפלה שאנחנו במילא שומעים כל הזמן. זה ממש מזכיר לי אדם שהתמסר למשהו כמו תורת הקבלה (ראיתי את זה אצל אבא שלי), או סמים, או הימורים, או הסמארטפון שלו – והוא עכשיו לא יכול להקשיב. הוא במוד של משהו אחר. מבחינתו, כל פעם שאתה פונה אליו – זוהי הצקה וזה לא יכול להתפרש בדרך אחרת.

      ותודה שהקשבת לי עד כה (הפוסטים שלך נהיו מאד מעניינים לאחרונה).

      • בני נתחיל מהסוף. תודה על המחמאה והפירגון וגם על התגובה המושקעת. אני מאד נהנית כשפוסט שאני כותבת מעורר אצל אחרים את מה שיש להם להגיד. אני מרגישה שאני מאד זקוקה לחיזוקים בנושא הכתיבה שלי ואני שמחה כשאני מצליחה לקלוע.
        לגבי שאר הדברים אני מרגישה לפעמים שהתעסקות עם הסלולרי כשאתה בחברה זו התנהגות לא מנומסת ומאד רווחת לצערי. גם לי קשה עם מוסיקה רועשת מדי בחתונות . זה משהו שכאילו מכריח אותך לרקוד כי אתה לא מסוגל לעשות דברים אחרים (חוץ מלהתעסק בסלולרי שלך או לצאת להתאוורר).
        ואתה צודק גם לגבי תרבות האינסטנט ובכל זאת אני שמחה לראות שגם כשאני כותבת פוסטים ארוכים יש תגובות ויש הקשבה. גם אצלך זה כך. אולי בכל זאת קל יותר להקשיב למילה הכתובה.

  2. הקשבה היא תכונה מאוד נדירה.
    כתבתי "תכונה", למרות שנדמה לי שהקשבה אמורה להיות מסווגת כהתנהגות.  אבל לי נראה שזה יותר קשור לתכונה.  אופי. משהו מולד,  לאו דווקא נרכש.
    אולי פסיכולוגים,  שמקצועם להקשיב, לא יסכימו אתי.

    • אני מאמינה שהשקבה זה הרבה מאד תלוי סביבה. אם גדלת בסביבה שיש בה הקשבה אז גם אתה תדע להקשיב מתוך חיקוי. זו תכונה שגם יכולה להיות נרכשת אבל זה יותר קשה להיפטר מהרגלים ישנים של רצון לזרז את הדובר מולך שיגיע לפואנטה.
      אני מודה שגם לי קשה עם אנשיםב עלי נטיה לנאום למרות ואולי בגלל שגם אני כזאת. אני מנסה לאחרונה לעבוד על יכולת התמצות שלי.

  3. הבעיה היא שכשאת מדברת האחר שאמור להקשיב לך מכין  בראשו את  טיעוניו ואז בזמן שהוא מתחיל לדבר את בונה את  עסוקה בבניית טיעונייך.  זה מה שנקרא דו שיח של חרשים.

    • מאד מדויק מה שכתבת. אולי במקרה של קריאה יש מרווח יותר גדול ואתה יכול לחזור על הקריאה.

  4. אני תוהה אם יכולת ההקשבה, כמו הקריאה, לא הפכה למשהו שטחי וחולף עד כאב. אם זה לא מוגש לנו בפורמט של הבזק צבעוני וקליט, אין סיכוי שמישהו ישים לזה לב.

    • ועדיין את מצליחה למשל לכתוב פוסטים ארוכים שכל מילה בהם במקום ולפי התגובות נראה שאנשים מקשיבים. זה אכן שונה מאד בדיבור.אולי פחות אנשים מקשיבים אבל עדיין יש אנשים שמקשיבים.

  5. אני חושבת שאולי אני אדם מפותח 🙂
    צפיתי בהרצאה בעניין, ואני מבינה בדיוק למה היא מתכוונת. אני מכירה אנשים שלא מקשיבים, כמובן, אבל זכיתי לחיות בסביבה קשובה. יש סביבי לא מעט אנשים שמקשיבים לי, וגם אני מקשיבה להם. 
    אני חושבת שהמצב התרבותי/חברתי של היום מעודד אי הקשבה. אנשים רוצים לראות ולשמוע רק את עצמם. נדמה לי ששמעתי ברדיו בשבוע שעבר מישהו אומר שאנשים לא מכבדים את המרחב הציבורי, וזה הולך ביחד: חוסר אכפתיות וחוסר הקשבה. 
    אגב, אני חושבת שהקשבה לא נגמרת רק בהקשבה למישהו אחר. 
    מי שלא מקשיב לאנשים גם לא מקשיב לטבע. לפעמים הוא אפילו לא מקשיב לעצמו. 
    לדעתי זאת הסיבה שיש כל כך הרבה מעגלי הקשבה, אנשים מרגישים בחוסר.

    • "מי שלא מקשיב לאנשים גם לא מקשיב לטבע. לפעמים הוא אפילו לא מקשיב לעצמו."
      כל כך מסכימה איתך!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s